ד"ר נדב דגן

כאשר שרים בממשלה מתכחשים לסמכות הייעוץ המשפטי, מתעלמים מפסקי דין ואף קוראים שלא לציית להם – גובר הסיכון לקריסת המסגרת החוקתית שמגבילה את השלטון, שומרת על אופי המדינה ומגנה על אזרחיה. מהו משבר חוקתי? מדוע הוא מסוכן? ומה אפשר לעשות כאשר מגיעים אליו?

ונצואלה, תורכיה, הונגריה ופולין ממחישות כי מינויים ופיטורים בגופי הביטחון משמשים להשתלטות עליהם בדרך לפירוק הדמוקרטיה. החלפת אנשי מקצוע ב"נאמנים" סייעה להפוך את הגופים האלה לכלי שרת, מכפיל כוח של מפלגות השלטון. כדי למנוע זאת חשוב לסכל השתלטות כזאת או לבלום אותה כבר בראשיתה.

מכישלון הניסיון של נשיא דרום קוריאה לבטל למעשה את הדמוקרטיה במדינתו אפשר ללמוד כמה דברים חשובים על שבריריותה של דמוקרטיה ועל היכולת להציל אותה.

הונגריה, טורקיה, פולין וונצואלה סיפקו בשנים האחרונות דוגמאות לאופן שבו גופי השיטור, המודיעין, הביטחון, האכיפה והתביעה שימשו לשעבוד הבירוקרטיה המדינתית ומנגנוני הבקרה, המידע והכוח באותן מדינות - ואף להשתקת ביקורת ציבורית - וכך הפכו מכשיר לפגיעה במשטרים הדמוקרטיים.

משבר חוקתי מובהק הוא סירוב מודע, עיקש ופומבי של הממשלה, הכנסת או הגופים הכפופים להן לקיים החלטה שיפוטית, באופן שמבטא התנערות מעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מדוע הוא מסוכן לדמוקרטיה, באילו מדינות התרחש בעבר וכיצד יכול בית המשפט להתערב כדי לפתור אותו? כל מה שחשוב לדעת.

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.