דיור

תכנית הדיור החדשה של שר השיכון ליצמן תפורה היטב למידותיו של הציבור החרדי, ועלולה להביא להתחרדות מהירה של ערי הפריפריה, ולדחוק את תושביהן החוצה

הארכת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור פותחת פתח לדפוסים חדשים של שחיתות בתחום התכנון והבנייה ופוליטיזציה של ההליך. בין היתר, קיומן של שתי מערכות תכנון מקבילות, הרגילה והעוקפת, עלול ליצור מרוץ סמכויות בין שני המסלולים באופן המאפשר לגורמים אינטרסנטיים לנצל נקודות תורפה של גורמים בעלי סמכות

כיצד זוגות צעירים חרדים רוכשים דירה בגיל כל כך צעיר? ד"ר איתן רגב, שחוקר את שוק הדיור החרדי במכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם העיתונאית אמילי עמרוסי יצאו למסע בתעשיית הנדל"ן החרדית- הנטל הכבד על ההורים, מערך ההלוואות והנורמות החברתיות שמרחיקות את הצעירים מהמרכז לפריפריה- בדרך להגשמת החלום על הדירה

כיצד מצליח זוג חרדי עם משכורת ממוצעת של 12,000 ש"ח לרכוש דירה? החרדים מוכנים להתפשר על דירות קטנות, ישנות ומרוחקות מהמרכז, ורובם נעזרים בהלוואות עד גובה הנכס כולו. ד"ר איתן רגב מסביר מהן הדרכים בהן ניתן להיערך ולמנוע את המשבר בשוק הדיור החרדי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"

בעשורים הקרובים תתרחש עליה משמעותית בשיעור החרדים שיתגוררו בפריפריה הצפונית והדרומית בישראל. כיום, נשלט המרחב החרדי על ידי שתי ערי ראשה (בני ברק וירושלים) המצויות דווקא במרכז החברתי והפוליטי של מדינת ישראל. לכן, על המדינה להתחיל ולהיערך לפיזורם במרחב של מאות אלפי חרדים. בכדי שתהליך זה יקרה בהצלחה, יש ליצור תשתית מתאימה

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

הצעת החוק מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים ואילו במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה.

השבוע הגביל בנק ישראל אפשרויות ללקיחת משכנתה לצורך רכישת דירה, ובכך הוא מתייחס אל ציבור רוכשי הדירות כאל ציבור לא רציונלי. האם זו דעתו של הבנק המרכזי על תושבי ישראל?

הצעת החוק בעניין הקמת ועדות קבלה מקנה לוועדות שיקול דעת רחב המאפשר לפסול מועמדים גם על בסיס מוצאם. בכך מצטרפת הצעת החוק לאפליה המתמשכת כלפי הציבור הערבי בתחום הדיור ולשורה של הצעות חוק המעידות על קיפוחו ועל הדרתו.

הצעת החוק בעניין ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים מבקשת לעגן בחקיקה ובמדיניות מוצהרת הפרדה חברתית; היא מעודדת שסעים חברתיים והסתגרות ומקדשת את הבידול ואת חוסר השוויון.

הצעת החוק שתאפשר לוועדות קבלה ביישובים קהילתיים לפסול קבלה על בסיס החשש לפגיעה בלכידות החברתית והתרבותית של היישוב היא דוגמה לאפליה ולגזענות מודל 2010. מרדכי קרמניצר ויעל כהן מבקשים להסיר את המסכה מעל הצעת החוק ולהתריע כי קבלת החוק תאפשר לשוב וליצור יישובים ליהודים בלבד.

מטרתה המרכזית של הרפורמה המוצעת במִנהל מקרקעי ישראל היא העברת הבעלות על קרקע בנויה שמשמשת למגורים או לתעסוקה - לחוכרים. הצעה זו זכתה לביקורות קשות. כיצד יובטח כי הגולם המוקם עתה כדי לבצע את המלאכה הביורוקרטית של הפרטת הקרקע הבנויה לא יקום על יוצרו ויפריט את עצמו לדעת?

הצעת החוק המציעה לבצע עסקת חילופי קרקעות בין הקרן הקיימת לישראל לבין מדינת ישראל, מחריפה את האפליה כלפי האוכלוסייה הלא יהודית במדינה.