בחירות בצל מלחמה

| מאת:

סימני שאלה רבים צצים נוכח אירועי הימים האחרונים והלחימה בדרום – כיצד עשויה להשפיע המתיחות הביטחונית על תוצאות הבחירות, והאם יש לבחון את האפשרות לדחיית הבחירות, במקרה של עימות ביטחוני מתמשך?

בעשור האחרון, שתי מערכות בחירות התרחשו בצל מבצעים בעזה. ב-2009 נערכו הבחירות סמוך לסיום מבצע "עופרת יצוקה", והבחירות ב-2013 נערכו חודשיים לאחר סיום מבצע "עמוד ענן". בשני המקרים, היציאה למבצע התרחשה לאחר שכבר נקבע מועד הבחירות. במצב הנוכחי, ההתלקחות הביטחונית סמוכה מאוד למועד הבחירות. מעבר לשאלה כיצד עשויה להשפיע המתיחות הביטחונית על תוצאות הבחירות, יש לבחון האם יש אפשרות לדחות את הבחירות במקרה של עימות בטחוני.

בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל כבר אירע שבחירות נדחו בגין מלחמה. בהכרזת העצמאות נקבע כי השלטונות הנבחרים של המדינה והחוקה ייכונו לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948, אך בשל פריצת מלחמת השחרור לא היה אפשר לעמוד בלוח הזמנים שנקבע במגילת העצמאות, ובן גוריון הכריז כי אתגר המלחמה קודם לאתגר כינונם של מוסדות המדינה: 'לא נוכל, אולי, לקיים כל מצוות הדמוקרטיה, ולא נגשים כמה חוקים דמוקרטיים, בגלל הכורח העליון לנצח במלחמה על קיומנו ועל חירותנו הלאומית' (בן גוריון בנאום במועצת העם, 4 במאי 1948, מצוטט אצל מדינג, תשמ"ח: 72). מועצת המדינה הזמנית קבעה כי הבחירות לאספה המכוננת (לימים הכנסת הראשונה) ייערכו ב-25 בינואר 1949. אמנם בעת עריכת הבחירות קולות המלחמה טרם נדַמו לגמרי, אך כבר החלו השיחות על הפסקת האש ברודוס.

גם הבחירות לכנסת השמינית נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים. הבחירות היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 1973 אך פריצתה של מלחמה יום הכיפורים הובילה לדחיית הבחירות לסוף דצמבר באותה שנה. באותה העת לא הייתה בחוק יסוד הכנסת אפשרות להארכת כהונה, ולצורך דחיית הבחירות חוקקה הכנסת חוק מיוחד (חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות תשל"ד-1973 [הוראת שעה]) והאריכה את תקופת כהונתה בחודשיים.

בבחירות 2009 היה סימן שאלה לגבי מועד עריכת הבחירות בשל מבצע 'עופרת יצוקה' שהחל זמן קצר לפני הבחירות. כזכור, המבצע החל ב-27 בדצמבר 2008, כאשר המועד המתוכנן לבחירות היה 10 בפברואר 2009. אז לא היה ברור האם הבחירות ייערכו בצל המלחמה או יידחו בעטיה. בסופו של דבר המבצע הסתיים ב-18 בינואר 2009 והבחירות נערכו במועדן.

ב-2013 מועד הבחירות המתוכנן היה 22 בינואר, ומבצע עמוד ענן החל כחודשיים קודם לכן (14 בנובמבר) ונמשך כשבוע. על אף שבתקופת המבצע הקמפיין הפוליטי לקראת הבחירות הושעה, דחיית מועד הבחירות לא נשקלה ברצינות, והן אכן התקיימו במועדן.

חוק יסוד: הכנסת קובע כי תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים (סעיף 9) אך מפרט נסיבות ודרכים שבהן אפשר לקצר את תקופת כהונתה (ראו 'דרכים רבות לפיזור הכנסת: על מה הן מעידות?'). בחוק נקבעו גם דרכים להארכת תקופת כהונתה של הכנסת. לפי סעיף 9א (א) (תיקון משנת 1992):

הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.

חוק יסוד הכנסת קובע אפוא שני תנאים להארכת תקופת כהונתה של הכנסת, דהיינו לדחיית בחירות: התנאי האחד הוא שהחוק להארכת הכהונה יתקבל ברוב מיוחד של שמונים חברי כנסת והתנאי האחר הוא נסיבות מיוחדות. מטרתן של דרישות אלו לנסיבות מיוחדות (דוגמת מלחמה) ולרוב מיוחד היא למנוע מצב שבו גם במקרים שאינם יוצאי דופן תוכל הכנסת להאריך את תקופת כהונתה בלא מגבלות, ומניעה זו נדרשת כדי שלא ייפגע העיקרון הדמוקרטי של קיום בחירות מדי תקופת זמן שנקבעה מראש.

במצב הנוכחי, מועד הבחירות לכנסת הוקדם באמצעות חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט- 2018, מיום 27 בדצמבר 2018. בחוק נקבע כי הבחירות יוקדמו לתאריך 9 באפריל 2019.

היות שענין דחיית הבחירות בגין המבצע בעזה הוא עדיין תיאורטי טרם נדרש לכך היועץ המשפטי של הכנסת. כאשר עלתה הסוגיה בימי מבצע 'עופרת יצוקה' סברה היועצת המשפטית של הכנסת דאז כי אכן נדרשות נסיבות מיוחדות ורוב מיוחד של שמונים חברי כנסת כדי לדחות את הבחירות (לפי סעיף 9א [א] המצוטט לעיל). בכל מקרה, נראה שהדרישה לקונסנזוס רחב בכנסת חשובה גם כדי שההכרעה בעניין כה מהותי לדמוקרטיה כמו מועד הבחירות לא תושפע משיקולים מפלגתיים או אישיים צרים. בפרט, לאור העובדה שהחוק לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות אושר ברוב של חברי הכנסת.

דחיית בחירות בשל מצב מלחמה אינה מצב שכיח בדמוקרטיות, אך בהיסטוריה ידועים כמה מקרים של תקופות ארוכות שלא נערכו בהן בחירות בשל מלחמה ומקרים אחרים שנערכו בהם בחירות בזמן מלחמה או סמוך לסיומה.

בהיסטוריה הפוליטית הבריטית בחירות שנערכות לאחר מלחמות ומושפעות מהלכי הרוח במלחמה נקראות 'בחירות חאקי' (Khaki elections). כאלה היו הבחירות ב-1900 בעת מלחמת הבורים השנייה, ובהם זכתה המפלגה השמרנית (לאחר מכן בבחירות 1906 היא הפסידה, בין השאר בשל התסכול מהמחיר שגבתה המלחמה). גם בסיומה של מלחמת העולם הראשונה (1918) נערכו בחירות, ובהן זכה מי שעמד בראש ממשלת הקואליציה בזמן המלחמה. בסיומה של מלחמת העולם השנייה (1945) נערכו בחירות בבריטניה, לאחר שבמשך עשר שנים לא התקיימו בחירות בשל המלחמה. באופן מפתיע בבחירות אלו הפסידו השמרנים בראשות צ'רצ'יל, מנהיגה של בריטניה בזמן המלחמה, ככל הנראה משום שסוגיות פנים של שיקום בריטניה אחרי המלחמה עמדו על הפרק ולא סוגיות של ביטחון לאומי.

נהוג לכנות גם את בחירות 1917 בקנדה 'בחירות חאקי' משום שהן נערכו בזמן הקרבות במלחמת העולם הראשונה, וקולותיהם של החיילים הם שהכריעו את הבחירות.

קיומן של בחירות בצל מלחמה אינו חזון נפוץ בדמוקרטיות, אולם בישראל, רוויַת המלחמות ומערכות הבחירות, הסמיכות בין מלחמה לבחירות אינה נדירה. עם זאת, בעבר נדרשה הכנסת רק פעם אחת לדחות את הבחירות בגין מלחמה (1973). ההכרעה האם לדחות את ההליך הדמוקרטי בשל מבצע צבאי או לקיימו בצלו אינה רק טכנית. מובן שלקיומן של בחירות בזמן מלחמה או סמוך לסיומה יש השלכות – המלחמה עשויה לחזק את כוחם של מועמדים ולהחליש אחרים וכך להשפיע על החלטות הבוחרים. נוסף על כך, מצב מלחמה גורר השעיה של הפוליטיקה היום-יומית ובתוך כך של מסעות הבחירות של המפלגות, והדבר מגביל את השיח הציבורי והפוליטי שבדרך כלל קודם לבחירות ומשנה את אופיו. במקום דגש על נושאי פנים וסדר יום כלכלי-חברתי הנושא הבטחוני מאפיל על השיח. כך שגם אם הבחירות יתקיימו במועדן עדיין לעצם העובדה שהן יערכו תחת צילו של עימות בטחוני תהיה השפעה על הנושאים שיעמדו בראש סדר היום ועל תוצאותיהן.

מדינג, פנחס, תשמ"ח. 'מוסדות השלטון בשנת העצמאות הראשונה', בתוך מרדכי נאור (עורך), שנה ראשונה לעצמאות: 1948–1949, ירושלים: יד יצחק בן-צבי: 69–86.