לשמור על בית המשפט והדמוקרטיה

בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.

מסתמן כי צפויה תקופה לא קלה לדמוקרטיה הישראלית. בקרוב יתחדש, ככל הנראה, גל החקיקה האנטי דמוקרטית, בדמות חקיקה כנגד הזכות לשוויון, כנגד חופש הביטוי וכן כנגד סמכויות בית המשפט העליון.
 
יש עם זאת לשים לב, שחלק מהפוליטיקאים המובילים קו זה וגם חלק ממובילי השיח הציבורי, מנסים לקבע נראטיב כאילו שאלת הדמוקרטיה, זכויות האדם, וסמכויות בית המשפט, היו "על השולחן" בבחירות האחרונות, והעם "אמר את דברו" ונתן לממשלה מנדט לעשות מהפכות בתחום זה. ולא כך היא. למרות שחוק הלאום היה מבין העילות לפירוק הממשלה (גם אם לא הדומיננטית), סוגייה זו, ובוודאי שסוגיית סמכויות בית המשפט לא נכחו כמעט בדיון הציבורי לפני הבחירות. גוש השמאל-מרכז ניסה להשליט על השיח את הסוגיות הכלכליות-חברתיות, וגוש הימין, בדומה, ניסה להשליט את השאלה המדינית-בטחונית.
 
אם ניתן להסיק משהו מתוצאות הבחירות, יש להסיק דווקא את ההיפך. מפלגת הימין הקיצוני לא עברה כלל את אחוז החסימה. שתי המפלגות שזוהו במובהק בתמיכתן בפגיעה בסמכויות בית המשפט (המפלגה היחידה שמצעה אומר בפירוש זאת היא הבית היהודי) וזו שביטאה יותר מכל את הגישה המדירה והמפלה כלפי הערבים תחת הקו של "נאמנות-אזרחות" (ישראל ביתנו) נפגעו קשות בבחירות, על חשבון התחזקות מפלגה שמייצגת בבירור קו מתון יותר – הליכוד. אף שישנם ח"כים בליכוד שמובילים קו לוחמני כלפי בית המשפט כגון ח"כ יריב לוין, אין לומר שזהו הקו הרשמי של המפלגה. ראשית, משום שאין לליכוד מצע ומכאן שלא נאמר הדבר בפירוש. שנית, משום שברור שישנם חברי כנסת שגישתם שונה, שכן הליכוד איננה מפלגת ימין קיצוני, והיא נשענת על חוקה ליברלית ועל מסורת מנהיגיה בעבר, ובהקשר זה בעיקר משנתו של מנחם בגין והרעיון של "עליונות המשפט". ושלישית והחשוב ביותר – העמדה העיקרית שנשמעה בעניין זה היתה מפיו של ראש הממשלה (בטקס מינוי של הנשיא גרוניס), ואין מייצג יותר ממנו את עמדת המפלגה, בהעדר מצע:

"אבל אני טוען שמעל הכל, במדינה דמוקרטית, הגוף שמגן ושומר על אותן חירויות וזכויות הוא בית המשפט ... בדמוקרטיה אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה ... רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שיאיים לפגוע בעצמאות המערכת ... ואמשיך לפעול כך. בכל פעם שיגיע לשולחני חוק שיאיים לפגוע בעצמאות בתי המשפט - אנחנו נוריד אותו."
 
מעבר לזאת, גוש הימין-חרדים נחלש מהכנסת הקודמת (61 ח"כים) ל-57 בכנסת הנוכחית, ואין לייחס למצביעי מפלגת כולנו, שהיא מפלגה חברתית-כלכלית במובהק, תמיכה בקו התוקף את בית המשפט ואת הדמוקרטיה (השר המיועד כחלון עצמו הביע עמדה לפיה חוק הלאום הוא מיותר, למשל, במהלך מערכת הבחירות). יש לצפות ממשה כחלון ומאנשי מפלגתו להוות, יחד עם הגורמים המתונים בליכוד, את משענת הנגד למגמות האנטי דמוקרטיות, ושלא לתת ידם לפעולות שיפגעו  אנושות בדמוקרטיה הישראלית.

כמו כן, יש לזכור שאם ישראל מעוניינת בהמשך הלגיטימציה שלה בעולם, התקפה רבתי על הדמוקרטיה לא תהיה צעד חכם. ככל שהממשלה מעוניינת להוביל קו מדיני שמרני/נוקשה, היא תחבל בלגיטימציה לקו מדיני כזה, אם תוסיף לו גם קו אנטי-דמוקרטי, המשדר אפליה כלפי מיעוטים, ופגיעה בשומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית ובראשם בית המשפט העליון. התגובה הקשה בעולם לדבריו החמורים של ראש הממשלה כלפי המצביעים הערבים ביום הבחירות מדגימים זאת היטב.

יש לקוות שהממשלה הבאה תשמור על ערכי הדמוקרטיה, ועל בית המשפט. אלה אינם ערכים "של השמאל" אלא ערכים של כולנו.


המאמר פורסם בעיתון הארץ.