מאמרים

מתווה העקרונות שאליו הגיעו היועצת המשפטית והשר לביטחון לאומי אמנם אינו מושלם, אבל הוא מגביל את יכולתו של השר להתערב בפעילות המשטרה ומעגן גבולות שנפרצו במהלך כהונתו. עכשיו רק נותר לראות אם ההסכמות יכובדו.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון הודיע נתניהו שהממשלה תעביר חוק גיוס שיביא ל-10,500 מתגייסים חרדים תוך שנתיים ויכלול סנקציות אישיות כבדות. אלא שבפועל מדובר בדחיית היעדים שכבר הבטיח שר הביטחון, ולמילה 'סנקציות' אין ערך ללא התחייבות למנגנון אכיפה מיידי ומקיף.

במציאות שבה מכהנות 0 נשים כמנכ"ליות משרדי ממשלה וברקע פסיקת בג"ץ שקבעה כי הממשלה מפרה את חובתה לדאוג לייצוג הולם, החלטת השרה לשוויון חברתי למנות מנכ"ל גבר היא זלזול בבית המשפט ודוגמא לכך שמשבר חוקתי לפעמים מגיע בצעדים קטנים.

ההימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר מערערת את אמון הציבור ומסכנת את יכולת המדינה להפיק לקחים. רק גוף עצמאי, בעל סמכויות חקירה מלאות, יוכל לברר את האמת, לשקם את האמון ולמנוע את האסון הבא.

דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי המדינה כשלה בהטמעת יעדי פיתוח בר-קיימא (SDG's) בשל היעדר תכנון אסטרטגי לאומי, מצביע על בעיה עמוקה בהרבה: בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא משקיעה במנגנונים לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואינה מוכנה להתמודדות עם משברים עתידיים – צפויים ולא צפויים.

הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מבקשת להטיל מס בגובה 80% על כל תרומה לעמותות מ"ישות מדינית זרה" ולחסום את גישתן של עמותות כאלה לערכאות שיפוטיות. התוצאה: פגיעה קשה בחברה האזרחית, למעט ארגונים שימצאו חן בעיני שר האוצר.

העלייה החדה בהגירה מישראל בשנתיים האחרונות והאחוזים הגבוהים של בעלי השכלה גבוהה ומקצועות מבוקשים מבין העוזבים מעוררים דאגה ובצדק. כדי להתמודד עם משבר ההגירה המדינה צריכה לא רק לנסות למנוע עזיבה – אלא גם לחשוב על דרכים חדשות לשימור הקשרים עם ישראלים בחו"ל.

פחות מ-16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד מרץ 2025 – היו נשים (38 מתוך 243) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (4% מכל המינויים) • גם מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים בעניין - מונו רק גברים למנכ"לים.

כמה נשים חתומות על מגילת העצמאות? וכמה פעמים מוזכרת שם המילה דמוקרטיה? כמה שרים ערבים כיהנו בממשלות ישראל? ומי הביא לישראל את הזכייה השלישית באירוויזיון? לכבוד יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל, כנסו לבדוק כמה אתם יודעים!

ההליך בבג"ץ סביב פיטורי ראש השב"כ מדגים התנגשות כוחות חריגה בין ראשי השלטון, אלא שהשחיקה במעמדו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מבטיחה שזה לא יהיה האחרון. כאשר המדינה כבר אינה יכולה להתייצב בפני בג"ץ בעמדה משפטית אחידה, מאבקי כוח פנימיים ימשיכו להתגלגל לפתחו של בית המשפט.

בניגוד לראש השב"כ, יכול ראש הממשלה לפרסם בתצהירו הגלוי גם פרטים הנחשבים חסויים. ובכל זאת, המסמך שהגיש נתניהו לבג"ץ בולט בעיקר במה שאין בו: הכחשות לכמה מטענותיו המרכזיות של רונן בר.

19% חושבים שלישראל היו דווקא יותר אי הצלחות מהצלחות ● 57.5% מכלל הציבור פסימיים לגבי הסיכויים להשיג עסקה לשחרור כל החטופים ● 51% חושבים שמפקד חיל האוויר פעל לא נכון כשהחליט להפסיק את שירותם הפעיל של החותמים על "מכתב הטייסים"; 39% סבורים שפעל נכון ● 52% מקרב הציבור היהודי תומכים בתקיפה ישראלית באיראן גם ללא גיבוי אמריקני.

יום הזיכרון תשפ"ה, המכון הישראלי לדמוקרטיה גאה להצטרף למיזם 'אות זיכרון', להחלפת לוגו חברות וארגונים בלוגו המעוצב בכתב ידם של נרצחי וחללי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בחרנו להנציח את רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל, בן 49 מפסגות, אב ל-7 ילדים, סבא לנכדה, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.

מחותנו, פרופ' בני פורת, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, כותב עליו: "אילון היה אדם שפיזר אור סביבו בכל המעגלים שאפיינו את חייו: המשפחה, התלמידים והמדינה. הוא המשיך לשרת במילואים גם כשהיו לו את כל סיבות הפטור שבעולם".

ב-15 ביוני 2024 עלה הטנק שלו על מוקש, בקרב עם מחבלים בציר נצרים.

19% חושבים שלישראל היו דווקא יותר אי הצלחות מהצלחות ● 57.5% מכלל הציבור פסימיים לגבי הסיכויים להשיג עסקה לשחרור כל החטופים ● 51% חושבים שמפקד חיל האוויר פעל לא נכון כשהחליט להפסיק את שירותם הפעיל של החותמים על "מכתב הטייסים"; 39% סבורים שפעל נכון ● 52% מקרב הציבור היהודי תומכים בתקיפה ישראלית באיראן גם ללא גיבוי אמריקני.

ריבוי ההדלפות מחייב בחינה יסודית של הכלים להגנה על סודות ביטחוניים. אך במקום לקדם פתרונות אמיתיים, יו"ר ועדת החוקה מנצל את הדיון לרדיפת גורמי אכיפת החוק במקום לקדם פתרונות אמיתיים. כך נפגעת עצמאות מערכת האכיפה והמאבק בהדלפות נותר ללא מענה.

הניסיון שעולה מתצהיר רונן בר לא רק לגרום לראש השב"כ להפעיל את סמכויותיו בניגוד לדין, אלא גם למנוע תיעוד של הדרישה הזאת ולהבהיר כי הציפייה היא שיהיה נאמן לראש הממשלה ולא לבג"ץ – מזכירים שנסיגה דמוקרטית יכולה להתבצע גם במחשכים, ללא תיקוני חקיקה.

גברים חרדים בגילאי העבודה עובדים פחות ומשתכרים הרבה פחות, והתוצאה היא אובדן תוצר של 54 מיליארד שקלים בשנה. הפתרון חייב לכלול לא רק עידוד יציאה לעבודה אלא גם לימודי ליבה ורכישת השכלה מתאימה לשוק העבודה.

אפשר היה לצפות שהתגובות לתצהיר שהגיש ראש השב"כ לבג"ץ יעוררו אחת משתי תגובות: זעזוע מתוכן התצהיר, או מכך שראש השב"כ משקר. מתברר שיש גם אפשרות שלישית לפיה רונן בר דובר אמת, ולכן אשם.

מה יעשה בית המשפט לאחר שלב הגשת התצהירים? מה ייחודם של התצהירים האלה, והאם אפשר לחקור בבית המשפט את מי שהגישו אותם?

החיבור בין זיכרון השואה לטבח שביצע חמאס מובן. אך בזמן שהוא מעצב מחדש את הזהות הישראלית, הוא עלול גם לחזק תחושת קורבנות ונטיות גזעניות ולאומניות. דווקא בעת הזאת ראוי לעסוק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה גם בדברים שמחזקים אותנו כחברה ומסייעים לנו להשתקם מהטראומה.

תצהירו החריג של ראש השב"כ חושף לחצים פסולים שהופעלו עליו מצד ראש הממשלה – לעקוב אחר פעילי מחאה, לשבש את משפטו הפלילי ולהתעלם מפסיקות בג"ץ. את המסמך המטלטל הזה כתב בר מתוך תחושת שליחות: להגן על אופיו הממלכתי של אחד המוסדות החשובים בדמוקרטיה הישראלית.

מותו של הרב מאיר ניסים מאזוז מסמן את לכתה של דמות ייחודית: רב ספרדי חרדי שנודע באמירותיו החריפות מחד, ובמעמדו האינטלקטואלי האוטודידקטי מאידך. לצד אמירות מקוממות נגד נשים, ערבים ולהטב"ים ועמדות פוליטיות ניציות – הציג תפיסה שהאמינה ב"דרך האמצע" וחזון לאיחוי בין דת למדינה.

המקרים בהם ניתן היתר לממשלה/לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג״ץ (שלא ע״י הייעוץ המשפטי לממשלה)

הממשלה שוקלת למנות את יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה, לוועדה שתכריע בעניין הדחת היועצת המשפטית לממשלה על תקן שר משפטים לשעבר, אך מדובר במינוי בעייתי נוכח כללי האתיקה של חברי הכנסת ובשל ניגוד עניינים, הנובע בין היתר מתפקידו הממלכתי של יו״ר הכנסת.

העובדה שכבר שבוע אין בישראל נציב שירות מדינה אינה מקרית: היא חלק ממתקפה כוללת על השירות הציבורי, שקשורים אליה גם תיאוריות הדיפסטייט והניסיונות להדיח שומרי סף כמו היועצת המשפטית לראש השב"כ. בסופו של דבר, מדובר בפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל.

השיח הפופוליסטי שהשתקף עד עתה באולפנים, בהפנות ומול משפחות החטופים הגיע עד לבית המשפט העליון. ההתפרעות והקריאות "בוגדים" הן תוצאה של דה-לגיטימציה והסתה מתמשכת נגד מערכת המשפט, ובסופו של יום – בג"ץ העביר מסר חד וברור.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.