פרויקט מיוחד לפתיחת שנה"ל

בלי חינוך לדמוקרטיה אין דמוקרטיה

| מאת:

ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל בשנה האחרונה התבטא בין השאר בשורת צעדי חקיקה ותקצוב שתוצאתם פגיעה אנושה במערכת החינוך. צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בוחן את הצעדים במבט מקומי ובין-לאומי, תוך התייחסות לדעת הקהל ולהשלכות המהלכים על החינוך לדמוקרטיה בעתיד.

Photo by Yossi Zeliger/Flash90

שנת הלימודים תשפ"ד נפתחת ברקע משבר חסר תקדים בחברה הישראלית. הממשלה ה-37 מקדמת מהלכי שינוי מהירים בכל התחומים, בשעה שהמחאה נגדם מתמקדת בשינויים במערכת המשפט. ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל משקף את רמת השסע והקיטוב בחברה הישראלית, ולעומתו מורגשת התעוררות של ציבור רחב שלא היה מעורב בסוגיות אלו עד כה והתגייס לפעילות אזרחית ענפה, בין השאר בתחום החינוך.  מערכת החינוך הישראלית אמנם מצויה במשבר מתמשך לאורך שנים, וכך המציאות הסוערת שבה ישראל מצויה בחודשים האחרונים לא פסחה על צוותיה.
לרגל פתיחת השנה, מגיש צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה במכון פרויקט מיוחד הכולל סקר דעת קהל בנושאי חינוך לדמוקרטיה בעת הנוכחית, סקירה משווה על תפקידם של מורות ומורים בחברה דמוקרטית, סיכום החקיקה השנויה במחלוקת בנושאי חינוך במושב הראשון של הכנסת ה-25 וכן תוצרים מחקריים של התכנית שמשרטטים את האופן שבו מערכת החינוך בישראל עיצבה את התשתית לתודעה אזרחית בחברה דמוקרטית מאז הקמת המדינה ועד היום.

 

 

בלי חינוך לדמוקרטיה - אין דמוקרטיה

סקר בזק שהתקיים בסוף יולי 2023 על ידי התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בסיוע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.

לעיון בסקר המלא

ממצאים נבחרים:

ראשית, שאלנו את הציבור האם הוא מסכים או לא מסכים כי אחד מתפקידי המורה בבית הספר הוא לחנך לדמוקרטיה? (%, כלל המדגם):

התשובות היו עקביות וכמעט זהות בכלל המשיבים, ערבים ויהודים (מסכימים 73% ולא מסכימים 21%). נראה שעל רקע המציאות הנוכחית, יש הבנה בקרב רוב מובהק של הציבור הישראלי כי אכן, אחד מתפקידיה של המורה בבית הספר הוא לחנך לדמוקרטיה. אלא שפילוח של התשובות בקרב היהודים מציג תמונה מורכבת יותר.

בחלוקה על פי מיקום על הרצף שבין חרדים לחילונים, אמנם נשמרת במרבית הקבוצות ההסכמה הרחבה עם ההנחה שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידי המורה, אך אחוז המסכימים עם הנחה זו גדול משמעותית בקרב מי שמגדירים עצמם כחילונים (85%), וקטן משמעותית בקרב מי שמגדירים עצמם כחרדים (46%)ביחס לכלל המדגם,  נתון זה בקרב מי שמגדירים עצמם כחרדים הוא נמוך. אבל בפני עצמו, זהו נתון מפתיע במיוחד על רקע מחקרים המלמדים על התנגדות רבה בקרב האוכלוסייה החרדית להנחיל חינוך לדמוקרטיה, שערכיה נתפסים כמנוגדים לערכי הקהילה החרדית.  להבנתנו, זהו נתון הדורש הסבר נרחב יותר אותו נבדוק בסקר נפרד.. בחלוקה על פי מחנות פוליטיים (יהודים) ניכרו הבדלים גדולים יותר: אחוזי ההסכמה עם הנחה זו משתנים משמעותית בין מי שהצביעו בבחירות האחרונות לאחת ממפלגות האופוזיציה (90%), לבין מי שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה (61%), כפי שמדגים התרשים הבא: (%, כלל המדגם)

בעקבות שאלה זו, ולקראת פתיחת השנה, ביקשנו לבדוק עד כמה מסכים הציבור שחשוב שבבתי הספר יתקיימו דיונים בנושא ה"רפורמה המשפטית" ומשמעויותיה, בהם יוצגו עמדות הצדדים השונים (%, כלל המדגם)

אל מול ההסכמה הרחבה מאוד בנוגע לתפקידם של המורים כמי שצריכים לחנך לדמוקרטיה בבית הספר, שאלה זו עוסקת בדוגמא לפרקטיקה ספציפית ואקטואלית של דיון בנושא הרפורמה המשפטית ומשמעויותיה. התשובה אמנם תומכת ברובה בצורך לעסוק בנושא בכיתה, אך באחוזים קטנים יותר. כך, בכלל המדגם 60% מסכימים שבבית הספר ידונו ברפורמה המשפטית ומשמעויותיה. בקרב המשיבים הערבים לעומת זאת, האחוזים גבוהים יותר ותואמים את אחוזי הסכמה בשאלה אודות תפקיד המורים כמחנכים לדמוקרטיה: 70% מסכימים שחשוב שבבתי הספר יתקיימו דיונים בנושא הרפורמה המשפטית ומשמעויותיה.

 

מורה בחברה דמוקרטית – מהפרסונלי לפרופסיונלי

למערכת החינוך הציבורית תפקיד חיוני בקידום והטמעה של חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה. למורים ומורות  יש תפקיד מרכזי בחינוך התלמידים, אזרחי העתיד, לערכים דמוקרטיים ולידע ומיומנויות של אזרחות פעילה – כדי שיוכלו לממש את זכויותיהם הדמוקרטיות. מדינות שונות מכירות בתפקידן זה של המורות, אך בישראל הן אינן נתפסות כסוכנות שינוי בהקשר זה.

סקירה זו טוענת שהמחויבות לטיפוחה של תודעה אזרחית דמוקרטית צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתפיסת התפקיד המקצועית של מורות, למרות האקלים הפוליטי, המשבר המתמשך במערכת החינוך ובמעמד המורות והיעדר הכלים לעיסוק בנושאים שנויים במחלוקת. גם אם מציאות כזו מקשה מאוד על יישום תפיסה פרופסיונלית זו, והיא נחלתם של מיעוט מכלל ציבור המורות והמורים, יש לפעול לכך שזו תהיה התפיסה המקצועית של צוותי ההוראה בישראל.

לעיון בסקירה המלאה

 

בלי חינוך לדמוקרטיה: תמונת מצב

הקיטוב והפערים בחברה (החברתיים, הכלכליים והפוליטיים) שהמציאות הישראלית העכשווית מבטאת הם במידה רבה גם תוצר של האופן שבו מערכת החינוך בישראל עיצבה (או לא עיצבה) את התשתית לתודעה אזרחית בחברה דמוקרטית מאז הקמת המדינה ועד היום. תשתית זו  מעסיקה רבות את התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה ומאפייניה העיקריים הם: