דובר צה"ל פעל כראוי כשהתייחס ל"חוק פלדשטיין"

Photo by Avshalom Sassoni/Flash90

סערה ציבורית התעוררה בעקבות תשובתו של דובר צה"ל, תא"ל הגרי, לשאלה בעניין הצעת החוק הפרטית המכונה "חוק פלדשטיין". לפי הצעת החוק, תוענק חסינות מפני העמדה לדין לחייל המעביר מידע סודי לראש הממשלה. דובר צה"ל ציין בתשובתו את הסיכונים לביטחון המדינה ולביטחון חיילי צה"ל, אך במקום להתמודד עם הסיכון הממשי שהגוף המקצועי מצביע עליו, נשטף השיח הציבורי בדה-לגיטימציה לעצם העלאת החששות מפי אנשי צבא. סערה זו מטשטשת עקרונות יסוד חיוניים לפעולה תקינה של השירות הציבורי ועלולה להעמיק דווקא תפיסה שהיא מוטעית ומסוכנת לציבור.

הטענה לפיה "במדינה דמוקרטית הצבא לא אמור להתערב בנושאים פוליטיים" מטעה פעמיים: ראשית, הצעת החוק אינה בנושא פוליטי. עניינה הוא שינוי משמעותי ביכולת ניהול מידע סודי בעל חשיבות ביטחונית, גורמי המקצוע כבר הציגו את הסתייגויותיהם לגביה בפני וועדת השרים לחקיקה, ודבר ההסתייגויות המקצועיות והמשפטיות גם פורסם בכלי-התקשורת. שנית, לא מדובר בהתערבות של גורם לא רלבנטי, אלא בעמדתו המקצועית של הגורם הרלבנטי ביותר, אשר חיוני והכרחי להביאה בפני נבחרי הציבור קודם החלטתם.

עקרון הנאמנות לציבור מחייב כי קבלת החלטות שלטוניות במדינה דמוקרטית תהיה עניינית, לאחר שקילה ובחינה של מכלול ההיבטים והשיקולים הנוגעים לעניין. לפיכך, החלטות ממשלה או שרים צריכות להתקבל לאחר בחינה של עמדת גורמי המקצוע. קובעי המדיניות רשאים להכריע בשונה מעמדה זו, אך מוטלת עליהם אחריות ציבורית לנמק את החלטותיהם. הציבור זכאי לבקר את ההחלטה ולבחון האם היא עניינית ותואמת את האינטרס הציבורי, בין היתר על רקע עמדות הדרג המקצועי.

עקרון זה נכון גם לגיבוש עמדת הממשלה לגבי הצעות חוק פרטיות. הממשלה לא יכולה להימנע מלשקול את עמדת גורמי המקצוע ממשרדי הממשלה. לא זו אף זו, המצב הראוי מחייב גם את פרסום עמדות גורמי המקצוע לציבור, כפי שאכן נעשה בהצעת חוק זו. זהו נדבך חיוני באחריותיות הדיווח של הממשלה כלפי האזרחים, וכך מתאפשרת ביקורת ציבורית על החלטות הממשלה.

לכן, גם אין הצדקה לביקורת על עצם תשובתו של דובר צה"ל לשאלה שנשאל במסיבת העיתונאים: הרי עמדת צה"ל כגורם מקצועי כבר הובאה בפני ועדת השרים לחקיקה לרבות באמצעות עמדת משרד הביטחון, והיא גם כבר פורסמה בפועל. תא"ל הגרי יכול היה גם להזכיר דברים אלה בתשובתו, כדי לציין שהתייחסותו לכך לגיטימית.

הדיון בהצעת-חוק הוא דיון ציבורי, שאינו מתקיים במרחב הפוליטי בלבד, בין נבחרי ציבור בלבד. על נבחרי הציבור להכריע בו רק לאחר שלמדו את הסוגיה באופן ענייני, בחנו את היבטיה השונים ושקלו את משמעויותיה. גם המחוקק מחוייב לשמוע את עמדת הרשות המבצעת ולהכיר את ההיבטים המקצועיים והאופרטיביים של ההצעה והשלכותיה על מנת לחוקק את ההסדר הראוי והנכון.

לא בכדי מפרט תקנון הכנסת את חובת עובדי המדינה להתייצב בפני ועדה על פי הזמנתה. לא בכדי מזמינות ועדות הכנסת לדיוניהן גופים וארגונים הנוגעים לעניין, מומחים ונציגי ציבור.

צה"ל הוא הגורם המקצועי המרכזי והמשמעותי ביותר ביחס להצעת החוק המוכנה "חוק פלדשטיין". מידע צבאי הוא מן הנכסים המרכזיים של המערכת הצבאית וניהולו לשם הבטחת ביטחון המדינה הוא אתגר מן המדרגה הראשונה. פיסות מידע עשויות להיות מטעות וחלקיות, מחד גיסא, ובעלות חשיבות עליונה בהקשרים של בטחון שדה, מאידך גיסא.

אי-אפשר לקיים הליך חקיקה ענייני ואחראי בהצעת חוק זו אלא לאחר שמיעת עמדת צה"ל, שקילתה בכובד-ראש והתייחסות אליה. דה-לגיטימציה לעמדת הצבא, שהוא גורם המקצוע המרכזי, היא חתירה תחת הליכי חקיקה תקינים ותחת האינטרס הציבורי המובהק.

ככלל, פומביות עמדתם של גורמי המקצוע היא רכיב חיוני בשיח הדמוקרטי ובעקרון האחריותיות הבסיסית של הדרג הנבחר כלפי ציבור הבוחרים. דרג נבחר שמונע מדרג מקצועי להביע את עמדותיו – מונע פעולה תקינה של רשויות השלטון. רשות מחוקקת הנמנעת משמיעת גורמי המקצוע והתמודדות עם עמדתם, חותרת תחת תקינות הליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ומקעקעת את אמון הציבור בנבחריו.