קבלת החלטות

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא קבלת החלטות

מאמרים

מאמר דעה

היציאה למבצע צבאי בעזה ללא אישור הקבינט היא משחק מסוכן באש

החוק מבקש להבטיח שהחלטה בעלת השלכות דרמטיות תתקבל בפורום רחב, הנהנה מלגיטימציה דמוקרטית ומאפשר שיח מקצועי ונשיאה באחריות. מבצע "מגן וחץ" יצא לדרך בהחלטת רה"מ ושר ביטחון בלבד, תוך עקיפה של הקבינט, וסיפק תזכורת לחשיבות חיזוקו.

מאמר דעה

לפני הסבב הבא: תיקון במערכת קבלת החלטות בענייני ביטחון לאומי

הוויכוח לגבי הצורך באישור הקבינט מדיני ביטחוני לפתיחה במבצע "עלות השחר" חושף שוב: ההסדר המשפטי לגבי יציאה למבצעים צבאיים וסמכויות הגופים האזרחיים לוקים מאוד בחסר. אז מהו המצב הרצוי ואיזה תיקון נדרש לעשות.

מאמר דעה

תחקיר והסקת מסקנות- הצעדים הדרושים לפני הגל השלישי

החולשה שהפגינה ההנהגה בניהול משבר הקורונה גבתה מחיר בריאותי, חברתי וכלכלי גבוה. בשבועות הקרובים ולקראת הגל הקרוב, על ממשלת ישראל והדרג המקצועי לפתח מדיניות ברורה להתמודדות עם המגפה, ולאמץ מודל כוללני לתחקור והערכת מדיניות ציבורית בימי משבר ובשגרה

מאמר דעה

רק ב-2050 נדע למה כשל ניהול משבר הקורונה

אין אבסורד גדול מכך שהממשלה הנוכחית החליטה לגנוז את הפרוטוקולים שלה מתקופת הקורונה ל-30 השנים הבאות. בעת כל כך חריגה וכשאין שום שיקול ביטחוני רלוונטי על הפרק, אסור להסתיר את מערך השיקולים, את החלופות שעמדו ואת רמת ועומק הדיונים שמתקיימים בחודשים אלה

פודקאסט

מי יחקור את מחדלי הקורונה?

מיום ליום מתגבר הצורך בהקמת ועדת חקירה, שתבחן את מוכנותם והתמודדותם של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות והחינוך במהלך משבר הקורונה. השאלה מי יהיה הגוף החוקר משליכה במידה רבה על אופי החקירה, המסקנות ובעיקר האם ההמלצות יעלו אבק או יאומצו

סקר מיוחד

רוב הציבור: הסגר השני נבע משיקולים פוליטיים

מעט יותר ממחצית מהציבור הישראלי סבור שהסגר השני הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים; רוב הציבור ממשיך להביע אמון בפרופ' גמזו; המשך עלייה בחשש הציבור מהמצב הכלכלי

מאמר דעה

ההחלטה על סגר צריכה להיות אפידמיולוגית, לא התנהגותית

על מקבלי ההחלטות לשדר לאזרחים שההליכה לסגר נעשית משיקולים ענייניים ובריאותיים, ולא כי זה האמצעי היחיד שישראלים מסוגלים לציית לו. ללא תיקון הכשלים ותוך הישענות על אכיפה דרקונית - הליכה לסגר יכולה אולי להביא לשינוי קצר טווח, אך לטווח הארוך היא עשויה להעמיק עוד יותר את משבר האמון

סקר מיוחד

רוב הציבור סומך על הפרויקטור החדש

כ-60% מהישראלים נותנים אמון בפרויקטור הקורונה החדש, פרופ' רוני רמזו, לעומת 35% בלבד הסומכים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתוך כך, כמחצית מהישראלים מעריכים כי רוב הציבור או כולו יצייתו להנחיה להישאר בבתים במידה ויוכרז סגר מלא, אך שליש צופים כי רק מחצית מהאוכלוסייה תנהג כך

סקר מיוחד

משבר האמון בממשלה

עם העלייה בתחלואה, האמון הציבורי בגורמים המובילים את ההתמודדות במשבר הקורונה, בהם רה"מ ושר הבריאות, צונח. בפילוח לפי מחנה פוליטי- 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה. וגם- 40% מהישראלים מעריכים ששר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוא האיש המתאים כיום להוביל את המאבק

מאמר דעה

משבר הקורונה - מופע של איש אחד

בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אחד האתגרים הקשים מיום הקמתה, ראש הממשלה מקבל החלטות חסרות תקדים לבדו, מבלי לכנס את שרי הקבינט או ועדת חירום פרלמנטרית, בניגוד להסדר החוקתי בישראל

מאמר דעה

מי מוסמך להחליט על פעולות צבאיות?

זו אחת הסוגיות החשובות ביותר במדינת ישראל, המעורבת באופן תדיר בעימותים צבאיים, ועדיין - גבולות הסמכות של הקבינט המדיני-ביטחוני אינם ברורים, ותהליכי קבלת החלטות הרות גורל אינם מעוגנים כראוי בחוק. נדרשת הסדרה ועיגון בחקיקה של סמכויות הממשלה והקבינט, ויפה שעה אחת קודם

מאמר דעה

סמכויות הקבינט צריכות להיות מעוגנות בחקיקה

שחרור האסירים הסורים הוא סוגיה נוספת בה הושאר הקבינט המדיני-ביטחוני מאחור ולא היה צד בתהליך קבלת ההחלטות, בזמן שראש הממשלה לקח לידיו את הסמכות. הדרת הקבינט עלולה להוות תקדים מסוכן, שמצריך עיגון סמכויות הקבינט בחוק והגבלת כוחו של ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון

מאמר דעה

הדרך למדינה מתוקנת: ייצוג הולם בפקידות הבכירה

נתונים עדכניים של נציבות שירות המדינה מראים, שעל אף ההתקדמות שהושגה בקידום ייצוג הולם לערבים במגזר הציבורי - נמשך תת-ייצוגם החמור במוקדי קבלת החלטות. נדרשת פעולה אקטיבית של הממשלה, כדי שבשנת השמונים למדינה, המציאות כבר תהיה אחרת.

מאמר דעה

כך אין מקבלים החלטות גורליות: על התיקונים המוצעים לתקנון עבודת הממשלה ועל הקשר (האפשרי) שלהם למהלך צבאי באיראן

בימים האחרונים מתרבים הפרסומים על כוונתם של ראש הממשלה ושר הביטחון להוביל בקרוב מהלך מנע צבאי באיראן במטרה לבלום את תכנית הגרעין שלה. במקרה או שלא במקרה, אישרה עתה הממשלה הצעה הכוללת שינויים בתקנון עבודתה. קרמניצר צור סבורים כי כמה מהתיקונים אינם ראויים.

מאמר דעה

על "ייעשה" ו"בל ייעשה" - הדמוקרטיה הישראלית על סף שנה חדשה

השנה האחרונה הייתה מלאת התרחשויות ואירועים שחשפו פגמים בדמוקרטיה שלנו. פגמים אלו חוזרים ונשנים מדי שנה בשנה בגלל היעדר חוקה וכללי משחק מובנים. לקראת השנה החדשה אריק כרמון מאחל לכולנו שנעבור למציאות חדשה, המושתתת על נורמות ברורות של "ייעשה" ו"בל ייעשה".

מאמר דעה

חוק העמימות

מי מוסמך בישראל להחליט על יציאה למלחמה? מהו בדיוק תפקיד הקבינט מול הממשלה? ומה תפקידם המדויק של ראש הממשלה ושל שר הביטחון בהקשר זה?

חוות דעת

הצורך בחיזוק הקבינט

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

פרלמנט

שילוב מיעוטים במוקדי קבלת החלטות בפקידות הציבורית: מבט משווה

שילוב מיעוטים בדרגים השונים של הפקידות הציבורית הוא תנאי חיוני לביסוס הלגיטימיות של השלטון ולקידום מדיניות ציבורית שוויונית הרגישה לצורכיה של חברה מגוונת. המאמר סוקר מודלים לשילוב מיעוטים במוקדי קבלת החלטות במדינות שונות ומתווה קווים למודל רצוי להגברת השילוב של מיעוט לאומי במוקדי קבלת החלטות.

מאמר דעה

איך מקבלים החלטות ביטחוניות בישראל?

מי יכול להחליט על פתיחת מלחמה בישראל? זוהי רק אחת מכמה שאלות מהותיות הנוגעות לקבלת החלטות ביטחוניות בישראל, שהתשובה לה שנויה במחלוקת. הממשלה תפעל בחודשים הקרובים לקדם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שיסדיר את מעמד הקבינט כגוף המוסמך לקבל את ההחלטה על פתיחה במלחמה. השאלה היא האם תיקון זה הינו ראוי?

בלוג סיווג ביטחוני

דו"ח המבקר - כשל דמוקרטי ראשון במעלה

אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם.