מהפיכה משפטית בהליך דורסני
כשתשומת הלב הציבורית מופנית לחטופים ולשאלה אם תתחדש הלחימה בעזה, מבקש שר המשפטים להשלים את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים. במחטף, באופן דורסני וחד-צדדי מעבירים שינוי קיצוני ודרמטי בחוק יסוד
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
בימים אלה שר המשפטים יריב לוין מנסה להשלים תוך זמן קצר את ליבת "הרפורמה המשפטית" כלשונו: פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים. לוין ושר החוץ גדעון סער הציגו את המתווה שלהם כשינוי הדרגתי, ולא שינוי מהפכני כמו שהיה התיקון המקורי שלוין קידם לפני שנתיים, שבמסגרתו הקואליציה הייתה מקבלת רוב בהרכב הוועדה. הם גם הציגו את המתווה הזה כ"פשרה", שבה תמכו ההורים השכולים יזהר שי ודדי שמחי (הראשון הסיר בינתיים את תמיכתו).
על כך צריך לענות שאמנם לפי ההצעה לא יהיה רוב לקואליציה, אבל זוהי מהפיכה דרמטית: במקום רוב של גורמי מקצוע יהיה בוועדה לבחירת שופטים רוב של גורמים פוליטיים. המשמעות היא פוליטיזציה קיצונית וגורפת של בחירת השופטים בכל בתי המשפט בישראל. אדרבה, בניגוד לחוק היום, בשל זכויות וטו שיינתנו לפוליטיקאים ולנציגיהם בלבד בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, לא יהיה שום משקל בהחלטה זו לעמדת גורמי המקצוע. מעבר לתוכן ההסדר, חשוב מאוד לשים לב גם להליך הפסול שבו מקודמת הצעת החוק הזו.
ראשית, פשרה אין פה, אלא מתווה קיצוני וחד-צדדי מטעם הממשלה. הצעות לריכוך המתווה והחלשת הפוליטיזציה שמציעים נציגי האופוזיציה או הייעוץ המשפטי לוועדה, כגון החרגה מתחולת ההסדר את בתי המשפט מלבד העליון, נדחות על הסף. כל מה שנדון בכנסת בימים אלה הם רק תיקונים טכניים שאינם משנים את המהות. אנחנו נשארים עם נוסח קיצוני וגורף.
שנית, הכול נעשה במחטף. הימים קשים, חטופים נקברים, הציבור עסוק בשאלה אם יהיה שלב ב בעסקה או חזרה ללחימה בעזה. עצם קידום מהפיכה במערכת המשפט בעת הזו הוא ניצול ציני של חוסר תשומת לב ציבורית. התיקון מועבר בחיפזון ובקיצורי דרך. שני השרים נמנעו מקידום המתווה שלהם כהצעת חוק ממשלתית, ובמקום זה שילבו את נוסחו באופן מלאכותי במסגרת של הצעת החוק שנדונה לפני שנתיים – שהנוסח שלה היה אחר לחלוטין – כדי לדלג על כמעט כל שלבי החקיקה, לרבות ההליכים הכרוכים בגיבוש הצעת חוק ממשלתית, הנעשים בשילוב הייעוץ המשפטי לממשלה. כך, חוק-יסוד שמשנה סדרי משטר בסיסיים ביותר, נדון בהליך שטחי וקצר.
אם לא די בכך, כמי שהשתתף בכל הישיבות בנושא של ועדת החוקה בכנסת, המראה הנשקף מזעזע. יושב-ראש הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, השתמש בכוח סמכותו כדי לצמצם את מסגרת הזמנים של כל חברי הכנסת והמומחים שבאים לדבר – חס וחלילה שלא יהיה דיון מעמיק, ובנוסף הוא גם התבטא בגסות כלפי נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.
נזכיר במה אנו עוסקים: הרכב הוועדה לבחירת שופטים נקבע בשנת 1953 בתום הליך חקיקה מעמיק וסדור, שנמשך על פני שתי כנסות. הוא התקבל מתוך פשרות אמיתיות שנועדו להשיג הסכמה של קואליציה רחבה ושל נציגי האופוזיציה. בשנת 1984 ההרכב הזה של הוועדה לבחירת שופטים אושרר וקיבל מעמד של חוק-יסוד. באותה עת עבר חוק היסוד פה-אחד במליאת הכנסת, בלי אף מתנגד (עם נמנע אחד). מדובר בהסדר משטרי יסודי, שיש לו תפקיד חשוב במימוש העקרונות שעומדים בבסיס עבודת הרשות השופטת, ובהגנה על שלטון החוק וזכויות האדם בישראל.
ניתן לשנות את הוועדה לבחירת השופטים ולשפר את עבודתה. אבל מה שלוין ורוטמן עושים בניסיון שלהם להעביר את ההסדר הזה בתוך ימים ספורים בכנסת הוא ההפך מהליכי חקיקת יסוד ראויים: הם מעבירים הסדר קיצוני וגורף במחטף, באופן דורסני, חפוז וחד-צדדי. וכל זה כחלק ממהלך רחב יותר של מתקפה כנגד עצמאות מערכת המשפט, הכולל בין היתר את הפיכת נציבות תלונות הציבור על שופטים לכלי שרת פוליטי לרדיפה אחר שופטים ואיומים בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה. מהלך חוקתי פשרני אין פה, שלא לדבר על ניסיון להשיג אחדות בעם, אלא רק מהלך דורסני שיוסיף לקיטוב ולפילוג.
פורסם לראשונה בהארץ