ממשבר הקורונה למשבר האקלים
המשרד להגנת הסביבה | ישראל 2050
עד מתי צבא העם?
הוויכוח על קיצור השירות יצר בגדול שני מחנות: אלה שמתנגדים ומזהירים מפני מחסור בכוח אדם ביחידות המובחרות, כמו גם על תחלופת כוח אדם גבוהה שתשפיע על איכות הצבא וכשירותו.
ואלה שתומכים בקיצור השירות, הטוענים שצריך להתאים את מודל צבא העם למציאות שבה כמחצית מבני מחזור הגיוס ממילא אינם מתגייסים, ולשלב את החיילים המשוחררים מהר יותר בשוק העבודה.
נוכחותם הגוברת של דתיים ודתיות בשורות הצבא מקרינה על אופיו, ומשפיעה על החברה הדתית לאומית פנימה. יותר ויותר מחלוקות אידיאולוגיות בתוך הציונות הדתית, באות לידי ביטוי בצבא: מעמד האישה, היחס ללהט"בים ושאלות על מוסר מלחמה.
עד כמה הצבא הפך לזירת התגוששות של הדתיים לאומיים ומה היה אומר על זה דוד בן גוריון שהיום מציינים את יום פטירתו?
צבא ההרגעה לישראל?!
מעורבות הצבא במשבר הקורונה מציפה לא מעט סימני שאלה על הגדרת גבולות הגזרה בין ניהול מערכה צבאית לניהול משבר אזרחי.
שימוש בצבא העם במשימות אזרחיות צריך שייעשה באופן מדוד, תוך פיתוח מערכת אזרחית יעילה ואפקטיבית לניהול מצב חירום-אזרחי עתידי.
סדקים באמון הציבור בצה"ל? תלוי איך מסתכלים על זה. בכל הקשור למשימות ויכולות מבצעיות שנמצאות מתחת לרדאר הציבורי, האמון בצבא נשאר גבוה. הספקות צפים ועולים בנושאים שבהם צה"ל נחשף לציבור, ובהם יש לא מעט מקום לשיפור. ובכל זאת- כמה היו רוצים שצה"ל יקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה? צפו וגלו
אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.
7 חברי כנסת, 7 שאלות - יצאנו לדרך! כמובן שלא שכחנו לבקש מהם גם איחול לשנה החדשה... שנה טובה!
תשע שנים חלפו מאז הפגנת המיליון של מחאת 2011 שהתמקדה במאבק נגד יוקר המחייה בישראל. אין ספק שמחאת הקיץ הנוכחי רחוקה מהמאסה של המחאה שנולדה אי שם ברחוב רוטשילד בתל אביב. יצאנו לבדוק- עד כמה ההפגנות משכנעות את המשוכנעים או מייצרות שינוי אמיתי?
מאת: ד"ר איתן רגב
תכנית הדיור החדשה של שר השיכון ליצמן תפורה היטב למידותיו של הציבור החרדי, ועלולה להביא להתחרדות מהירה של ערי הפריפריה, ולדחוק את תושביהן החוצה
מאת: פרופ' יובל פלדמן
חוסר מעורבות מצד הרגולטור עלול להביא לכך שככל שתינתן לספקיות השירותים יד חופשית להערים קשיים בדרך להינתקות - יהיו אלה דווקא האוכלוסיות המוחלשות שייפגעו
הקניות באינטרנט הפכו לעניין שבשגרה בתקופת הקורונה. כדי להבטיח שהחברות שומרות על פרטיות הלקוחות, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ולאלץ אותן לפעול להגנה על פרטיות הלקוחות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
השימוע שנערך בקונגרס האמריקני לארבעת ראשי ענקיות הטכנולוגיה- פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל, הוא קרב בלימה אימתני שמטרתו להוציא מידיהן את השליטה על המידע האישי של כל העולם- מאגר שבזכותו הן מחזיקות בעוצמה כלכלית חסרת תקדים
כשבכירי משרד הבריאות ודרג מקבלי ההחלטות התייחסו לשב"כ כאל תרופת הפלא הטכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק, הם טעו. בעיקר בגלל הנתק המוחלט בין כלי השב"כ לחקירה האפידמיולוגית. כל נסיון לפתח חלופות בתקופה שבין הגל הראשון לשני לא נבחנה לעומק. אז מה כן צריך לעשות עכשיו, ואיך שאר מדינות העולם התמודדו עם ענין המעקבים?
מאת: יוחנן פלסנר
בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.
אנחנו חיים בעולם שבו מי שעשיר בדאטה, נהיה עשיר יותר. הדרך למנוע הקמת אימפריות דאטה עוברת בהתאמת חוק הריכוזיות לעולם הנוכחי והבנה שבדיוק כפי שלא רצוי שגוף אחד ישלוט באחזקות פיננסיות וריאליות, כך צריך להיות גם באחזקות דאטה
מאת: פרופ' עמיחי כהן
מה המשמעות של החלטת בג"ץ לביטול חוק ההסדרה, ומה הקשר למהלך הריבונות?
גבירותי ורבותי, מהפך!
שלוש מילים אלו מפי שדרן החדשות המיתולוגי חיים יבין הפכו לסמל המזוהה עם הניצחון הגדול של הימין ומנחם בגין בבחירות 77'.
אחרי כמעט שלושה עשורים רצופים של ממשלות בראשות מפלגות השמאל, הבחירות שנערכו בחודש מאי 1977, הביאו לראשונה לחילופי שלטון.
תכירו - טיקtalk, לייב קצר וקולע של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיעסוק בכל מה שחם ואקטואלי. והפעם - אמילי ויוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על ממשלת נתניהו-גנץ שיוצאת לדרך היום.
ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה נתניהו, בעוד האמון בגורמים הרפואיים נותר יציב. כמו כן, רוב הישראלים נשארים אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר
נוכח משבר הקורונה, הפורשים בחודש הקרוב לפנסיה, יקבלו קצבה שתהיה נמוכה ב-10% לעומת הקצבה שהיו מקבלים אילו היו פורשים לפני חודשיים
מאת: פרופ' יובל פלדמן
משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה
מאת: דפנה אבירם-ניצן
משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים
ממשלות ישראל חייבות להישאר עם הרגל על הגז, כל הדרך אל הפחתת הנטל הרגולטורי למינימום האפשרי
במוקדם או במאוחר - נשירת מבוגרים משוק העבודה היא סוגיה שכולנו נתמודד איתה. כך ששימור כוח עבודה חיוני ורלבנטי, גם בשנות החמישים והשישים לחייו, יעזור להבטיח כלכלה צומחת שעובדת עבור כולנו
ב-6 בפברואר 2017 אישרה הכנסת את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, או בכינויו "חוק ההסדרה".
הזכות לפרטיות, שנולדה כזכות להיעזב במנוחה ושמירה על המתחם האישי מקבלת משמעות אחרת לגמרי בעולם הדיגיטלי. האפשרויות לאסוף מידע דרך רשת האינטרנט, מכשירים חכמים ואפליקציות, לשמור את המידע הזה בתוך "מוחות" מרכזיים, לעבד אותו ולהפיק ממנו תובנות עלינו כפרטים– הן המאפיין המרכזי של התקופה שלנו.
עשור שלם בדקה וחצי. מוכנים? מתחילים!