פרופ' יובל פלדמן

המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).

השיח הציבורי ביחס לנתניהו עוסק בשאלת התפטרותו בשל אחריותו למחדל, ואולם הודעה כעת על התפטרות עתידית תסייע ביחס לשיקום האמון הציבורי בו בכל הנוגע לאופן ניהול המערכה.

ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקיה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגעת בלגיטימציה שלו. גם ריבוי הפעולות לטובת בוחרי הקואליציה אינו תורם לאמון הציבור בממשלה אלא פוגע קשות באמון הציבור ובנכונותו לשתף פעולה עם רשויות המדינה.

על אף שנראה כי המס הביא לצמצום הצריכה, ביטולו מלמד כי שינוי התנהגות בר-קיימא מחייב נקיטת צעדים נוספים, לרבות הסברה שמותאמת לאוכלוסייה החרדית, הנגשה ועידוד השימוש בחלופות.

הצעת החוק משתלבת בעולם שבו המינויים הפוליטיים הולכים ומתרבים וכך כל נבחר ציבור יוקף בעדת מקורבים שתשמש עבורו, בהעדר אמצעי פיקוח עצמאיים, ככרית ביטחון כלכלית.

איומי השר המיועד דוד אמסלם לכלוא את מי שיעבור על החוק הם כנראה הדרך השגויה ביותר להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור. מוטב בהרבה להימנע מניצול הכוח ולפנות להסכמות.

לוין ורוטמן צובעים את מאות המזהירים מפני ההפיכה המשטרית – כלכלנים, משפטנים וחוקרי מדיניות – כ"פועלים מפוזיציה". למעשה, הם פועלים בהשפעת אינטרס עצמי שהפתרון הנכון לו הוא דווקא הגברת עצמאות המוסדות וניתוקם מהאינטרסים של מקבלי ההחלטות.

כיצד ישפיע המיסוי על משקאות ממותקים על הצרכן הישראלי? רבע מהציבור העידו שיפחיתו את צריכת המשקאות בתגובה למס של עד חצי שקל, לעומת רוב משמעותי שיפחיתו את צריכתם אם המס יעלה על שני שקלים

על אף הסנטימנט הציבורי המוצדק והרצון במציאת האחראים לאסון בהר מירון, את מקומם ימלאו אחרים שיעמדו מול אותם לחצים של קבוצות אינטרס ופוליטיקאים. ההתמקדות בבעיות המבניות והתהליכיות חשובות בהרבה מעריפת הראשים

מאות אלפי חיסונים הגיעו לישראל בימים האחרונים, אולם בינתיים נראה כי הציבור לא ימהר לעמדות ההתחסנות. מה בכל זאת יכול לשכנע את הישראלים להתחסן? שאלנו את פרופ' יובל פלדמן באילו צעדים על מקבלי ההחלטות לנקוט, ומאילו כדאי להימנע

האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור

בתנאי המשבר הנוכחי, מטרת העל של המשטרה צריכה להיות הורדת התחלואה, וזהו העיקרון המרכזי שצריך להשפיע על שיקולי הקדימות באכיפה

על מקבלי ההחלטות לשדר לאזרחים שההליכה לסגר נעשית משיקולים ענייניים ובריאותיים, ולא כי זה האמצעי היחיד שישראלים מסוגלים לציית לו. ללא תיקון הכשלים ותוך הישענות על אכיפה דרקונית - הליכה לסגר יכולה אולי להביא לשינוי קצר טווח, אך לטווח הארוך היא עשויה להעמיק עוד יותר את משבר האמון

במקום שמודל הרמזור יגרום לסולידריות קהילתית שתסייע לבלימת המגפה, הוא מביא לתוצאה ההפוכה, בה חברי הקהילה עשויים לרצות לשבש את זרימת המידע לטובת השכונה או העיר – הכל, רק לא להיחשב עיר אדומה. כדי להימנע ממצב כזה, על מקבלי ההחלטות להעדיף את השימוש בתמריצים חיוביים בוני אמון, ולהפחית ככל הניתן את השימוש בתמריצים שליליים

חוסר מעורבות מצד הרגולטור עלול להביא לכך שככל שתינתן לספקיות השירותים יד חופשית להערים קשיים בדרך להינתקות - יהיו אלה דווקא האוכלוסיות המוחלשות שייפגעו

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה

העשור האחרון אופיין בהתעצמות תהליכים המערערים את מעמדם של עקרונות יסוד דמוקרטיים אולם הגישה הזו, לפיה הרשויות הן חלק מהמשחק הפוליטי וכי כל מי שנאבק בשחיתות במסגרת תפקידו עושה זאת ממניעים פוליטיים, סופה להשאיר את החברה הישראלית מרוסקת וללא אפשרות להבטיח את שלטון החוק

החלפת מדבקות התמחור על המוצרים בצגי מחיר אלקטרוניים נשמע אולי כמו צעד פשוט – אך עלולה להיות לו השפעה של ממש על התנהגות הצרכן. הכנסת טכנולוגיה למערכת האמון שבין הצרכן למשווק איננה פשוטה ויכולה להביא לניצול לרעה של היתרונות שהיא מביאה, אך טמונה בה גם הזדמנות להגברת האמון והשקיפות בין השניים

התיקון לחוק העישון, על אף חריגותו בנוף הרגולטורי בישראל, יכול להתפרש כחלק ממגמה כלל עולמית של שימוש בכלים של כלכלה התנהגותית על ידי ממשלות. בהקשר של חוק העישון, יש לזכור כי חברות הטבק היו אלו שבמשך עשרות שנים ניצלו עד תום את המניפולציות שעומדות לרשותן כדי להביא צרכנים לצרוך מוצר מזיק וממכר

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

הכותרות החוזרות ומדווחות על ראש עיר שקיבל סכומי כסף גדולים בעבור קידום מיזמי נדל"ן, או שנטל הלוואות מגורמים בעיר שהובילו לניגוד עניינים חמור. בית המשפט העליון, כמו גם גורמים שונים בפוליטיקה ובתקשורת, מדגישים בהקשר זה את ההכרח בענישה מחמירה ומרתיעה למען "יראו ויראו". אבל ענישה לא צריכה להיות כלי ההתמודדות היחיד וספק גם אם העיקרי

 מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

חנינות ומחיקת רישומים פליליים לרגל שנת ה-70 למדינה עלולות להפחית את האמון בחוק

האם אין מקום להגביל באופן נחרץ יותר את יכולתן של חברות הסלולר לשווק תוכנית הבנויה על חוסר תשומת לב הצרכנים לשינוי? האם די בהודעת מסרון ובעדכון/התראה חד פעמית בחשבונית הלקוח? האם אפליית מחירים, הבנויה על הרעיון שמוצדק לגבות מאנשים שונים מחיר שונה מצדיקה גביית מחיר מופקע.

המגמה הרווחת בישראל היא סלידה מ"הלשנות". בין אם מדובר בסנטימנט חברתי-קבוצתי שפיתחנו בתור עם, ובין אם מדובר בסולידריות קבוצתית-יהודית או בעלת מקורות הלכתיים, יש להפסיק זאת ולאמץ מודלים בהם ה"הלשנות" מתועלות למען רווחיות הציבור כולו, ולא מתויקות בתור מעשה שלילי אלא עזרה אנונימית לחברה כולה

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

התפישה שיש לעשות ככל הניתן להרחיק את השפעת השר על יועצו המשפטי לא קובעת בהכרח שמישהו מואשם באופן מיידי בהיותו מושחת, אלא שבאופן כללי צריך לשמור על למקסימום מרחק, או היעדר זיקה, בין היועצים המשפטים ושומרי סף אחרים לבין השרים שעימם הם אמורים לעבוד. זאת כדי להבטיח שההחלטות המתקבלות במערכת הממשלתית הן הכי נקיות והכי מקצועיות שאפשר להשיג.

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, מוזמנים להאזין לשיחה בין איתן אבריאל, מייסד אתר דה מרקר ועורך המגזין לפרופ' יובל פלדמן על כלכלה התנהגותית ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו כאזרחים ומה הממשלה עושה בתחום הזה?

ריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא. דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד.

הקלישאה המקובלת, היא שספר התקציב הוא מסמך המשקף באופן ישיר את מארג הכוחות של השלטון ואת סדרי העדיפויות במדינה. לכן חשוב לשים לב להבדל בין הצעת התקציב המקורית ובין התקציב שאושר בפועל בנוגע לשתי הצעות שמשמען פגיעה בבעלי ההכנסות גבוהות. 

מכתבם של ארבעה פרופסורים למשפטים ליועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין, הממליץ למנוע את העברת רפורמת החשמל בחוק ההסדרים.

שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.