חופש המידע

כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו

ללא פעילותם של ארגונים חברתיים, היה חוק חופש המידע נשאר בגדר אות מתה בספר החוקים

ביום חופש המידע שמצוין היום (16 במרץ) חשוב להבין מדוע עלינו להמשיך ולהגן על השקיפות וחופש המידע, גם אם זה לא תמיד פשוט ונוח לנבחרי הציבור שלנו.

אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.

לשכת ראש הממשלה הודיעה כי דיוני וועדת השרים לחקיקה יישארו סגורים לציבור להבדיל מוועדות מינויים או דיונים שבהם מדובר על מדיניות שנמצאת בשלביה הראשונים, דיוני וועדת השרים לחקיקה אינם מקימים שום סיבה אמיתית לחיסיון. 

באחרונה הושק אתר מאגרי המידע הממשלתי - Data.gov.il. האתר מנגיש מאגרי נתונים שלטוניים המכילים מידע שיכול לשמש לתועלת הציבור. האתר מממש חלק מעקרונות הממשל הפתוח בישראל, כפי שמתוארים במחקר המדיניות "מדיניות ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי". 

חשיפתה של מערכת טכנולוגית חדשה לניטור מידע ויזואלי וטקסטואלי בידי הצנזורית מעלה לפני השטח את המתח שהציבור הישראלי חי בו. מצד אחד הוא סומך על המדינה שתגן עליו מפני חברות מסחריות שעלולות לנצל לרעה מידע פרטי; מצד אחר הוא נאלץ להישען על חברות פרטיות וארגונים המתפקדים ככלבי שמירה חוץ-שלטוניים כדי שיגנו עליו מפגיעתה של המדינה כאשר היא מקדמת תוכנות מעקב אחר ביטויים ברשת.

שותפות ממשל פתוח (Open Government Partnership) היא יוזמה בינלאומית חדשה לקידום המחויבות של ממשלות לעקרונות של שקיפות, העצמה וחיזוק של מעורבות אזרחים ומאבק בשחיתות בעזרת טכנולוגיות חדשניות. ממשלת ישראל הצטרפה ליוזמה, והמכון הישראלי לדמוקרטיה מסייע לה בתמיכה מקצועית. בד בבד התקבל המכון לקבוצת ארגוני התמך של היוזמה הבינלאומית. 

מה בין השריפה בכרמל ובין פרשת ויקיליקס? האם חופש המידע ישפר את מצב שירותי הכבאות בישראל? קראו את מאמרה של תהילה שוורץ- אלטשולר.

פרשת ויקיליקס הבהירה לנו שהטכנולוגיה מצמצמת במידה ניכרת את השליטה השלטונית במידע. עם זאת הפרשה מוכיחה הן את הצורך בעיתונאות ממוסדת, רצינית, מסורה ומקצועית, והן את חשיבות התפיסה שכוח פרטי עלול לאיים על מרחב השיח הציבורי לא פחות מהשלטון.

פעם נוספת אנו נחשפים למקרה של הדלפת מסמכים צבאיים סודיים, והפעם בארצות הברית. רפי מן מנתח את הזעזוע שעובר הממשל האמריקני בעקבות ההדלפה הסיטונאית ומציע תגובה הולמת לדרך המניפולטיבית שבאמצעותה הממשל האמריקני מבקש לשלוט בסיקור התקשורתי של מלחמות. 

חוק חופש המידע התקבל לפני 12 שנים, וכיום אנו נדרשים לאתגר של התאמת החוק לעידן הדיגיטלי. קראו את נייר העמדה מאת תהילה שוורץ אלטשולר, שהוגש לשר מיכאל איתן, ובו דיון בזכות למידע בעידן דיגיטלי ורעיונות מעשיים לעיצוב מדיניות של "השתתפות מקוונת".

אשליית התקשורת החדשה סוגיית צו איסור הפרסום בפרשת ענת קם מעוררת שאלה באשר לאפשרות ליישם את כלי הצנזורה בעידן המקוון.

מחצית מהרשויות המקומיות לא ענו או ענו תשובה חסרה לבקשות חופש מידע שהוגשו להן בשנת 2017- ונראה כי בתחום זה ישנה עבודה רבה במערכת השלטון המקומי בישראל. היות ששקיפות ומענה לאזרחים הם הבסיס להתנהלות הנדרשת במערכת שאמורה לשרת את התושבים, נדרשים מהלכים לשינוי של התייחסות הרשויות לחוק חופש המידע. בין השאר מוצע להכפיף את הערים והמועצות בישראל ליחידה הממשלתית לחופש המידע, להנגיש את המידע הקיים בצורה ידידותית לתושב ברשת והרחבת החקיקה המפרטת את חובותיה של הרשות המקומית בתחום זה.

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה