המהלכים להחלשת הדמוקרטיה בישראל 2024-2023 בהשוואה להונגריה ופולין

המחקר הנרחב על דמוקרטיות בנסיגה והניסיון הרב שנצבר בנושא מלמדים כי "נסיגה דמוקרטית" אינה משבר שלטוני המתרחש ברגע אחד, אלא תהליך רב-שלבי של שחיקה של מוסדות, חוקים ונורמות דמוקרטיות, שמובילה ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. בקיצו של תהליך זה נמצא שינוי יסודי במשטר של המדינה, והיא אינה מוגדרת עוד דמוקרטיה ליברלית. בספרות המחקרית עמדו חוקרות וחוקרים על קווי הדמיון המאפיינים תהליכי נסיגה דמוקרטית במדינות שונות.¹ החוקרת קים ליין שפלי, למשל, הראתה שאפשר לזהות תהליך של נסיגה דמוקרטית עוד לפני שהמדינה משנה לחלוטין את אופייה הדמוקרטי, מכיוון שמנהיגים המובילים תהליכים כאלה נוטים לאמץ שיטת פעולה דומה (מעין "תסריט"), ואפשר להבחין בקווי השפעה בין המדינות. שפלי מזהה כמה מאפיינים מרכזיים בתסריט הזה: עלייה לשלטון בבחירות דמוקרטיות; מתקפה שיטתית על מוסדות חיוניים, כגון מערכת המשפט, משרד התובע הכללי והתקשורת, ושינוי הרכבם של גופים שתפקידם לפקח על מוסדות חיוניים בדמוקרטיה (כגון ועדת הבחירות ומועצת התקשורת), ודחיקת רגלי האופוזיציה מהם; ושימוש בתיקונים חוקתיים, בחוקים ובמינויים פוליטיים כדי לפרק את הדמוקרטיה הליברלית במדינה.²

המחקר ההשוואתי עשוי לסייע לזהות תהליכים של נסיגה דמוקרטית בעזרת איתור מהלכים שהועתקו ממדינות אחרות העוברות תהליכים דומים או שהופעלו בהשראתן. מחקר מסוג זה יכול לאפשר "לחבר את הנקודות" בין מהלכים שבזמן אמת קשה לעמוד על אופיים הלא-דמוקרטי, ולראות כיצד מכלול הצעדים עלול להביא לשחיקה של הדמוקרטיה. ברי כי קיומן של דרכי פעולה דומות בישראל ובדמוקרטיות אחרות בנסיגה אינו מוביל בהכרח למסקנה שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית זהה למצב הדמוקרטיות המוצבות מולה בהשוואה. אולם נראה שכדי להבין את מצב הדמוקרטיה בישראל ולעמוד על "התמונה בכללותה" יהיה יעיל להסתייע בבחינת דמוקרטיות אחרות בנסיגה. ואכן, מעת לעת נערכים מחקרים, לרבות במכון הישראלי לדמוקרטיה, הכוללים סקירות של מצב הדמוקרטיה בישראל בראי המשפט המשווה, וסקירה זו – המתמקדת בהשוואה לפולין ולהונגריה – ממשיכה סקירות קודמות בנושא.³

*******

הערות שוליים:

1. ראו, לדוגמה, Stephan Haggard & Robert Kaufman, The Anatomy of Democratic Backsliding, 32(4) J. Democracy 27 (2021); Steven Levitsky & Daniel Ziblatt, How Democracies Die (2018); Nancy Bermeo, On Democratic Backsliding, 27(1) J. Democracy 5 (2016); Anna Luhrmann & Staffan I. Lindberg, A Third Wave of Autocratization Is Here: What Is New About It?, 26(7) Democratization 1095 (2019); Larry Diamond, Democratic Regression in Comparative Perspective: Scope, Methods, and Causes, 28(1) Democratization 22 (2020); Tom Ginsburg & Aziz Z. Huq, How to Save A Constitutional Democracy (2018).

2. Kim Lane Scheppele, Autocratic Legalism, 85 U. Chi. L. Rev. 545 (2018); Miklós Bánkuti, Gábor Halmai, & Kim Lane Scheppele, From Separation of Powers to Government without Checks: Hungary’s Old and New Constitutions, in Constitution For a Disunited Nation: On Hungary’s 2011 Fundamental Law 237, 238 (Gábor Attila Tóth ed., 2012); Rosalind Dixon & David Landau, Abusive Constitutional Borrowing: Legal Globalization and the Subversion of Liberal Democracy (2021).

3. ראו מהעת האחרונה: ספיר פז ונדב דגן "שומרי הסף או שומרי השלטון? ההשתלטות על רשויות האכיפה והביטחון" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (4.11.2024); נדב דגן וספיר פז "השתלטות על רשויות האכיפה וזרועות הביטחון כנקודת מפתח בנסיגה דמוקרטית" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (19.9.2024); ענת טהון אשכנזי "בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת כדאי להזכיר שיעור שלמדתי בפולין: לבלום כל השתלטות על מערכת המשפט ולא לקוות שביום מן הימים הגלגל יוחזר לאחור" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (26.5.2024); סוזי נבות, מרדכי קרמניצר, גיא לוריא, עמיר פוקס וספיר פז התיקון לביטול עילת אי־הסבירות: התמונה הכוללת –דיון משווה על דמוקרטיות בנסיגה (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2023); דפני בנבניסטי "האם חילופי השלטון בפולין ישיבו אותה למסלול הדמוקרטי?" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (22.12.2023); דפני בנבניסטי "כך בישר שינוי מנגנון מינוי השופטים את שינוי המשטר הדמוקרטי בפולין ובהונגריה" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (13.04.2023); עודד רון בשיתוף מרדכי קרמניצר ויובל שני דמוקרטיות במשבר (דוח מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020).