שידור ציבורי

הצעת החוק החדשה שמקדמים רה״מ בנימין נתניהו ושר התקשורת צחי הנגבי, מסכנת את עצמאות התקשורת. יש להימנע לחלוטין מיצירת יחסי כפיפות בין הדרג הפוליטי, "מושא הסיקור", לבין העיתונאים.

על רקע המשבר בממשלה: 10 שרים לשעבר מהמפד"ל ועד מרצ קוראים להתנגד לשינויים בחוק התאגיד ולתמוך בניתוק בין הדרג הפוליטי לתקשורת.

עם התאגיד, כבר לא נשאר מה להגיד. כבר לא נשאר מי שיגיד.

כתב כניעה לגחמות שנועדו להשיג שליטה פוליטית על התקשורת בישראל, ספק אם התהליך העקום יעבור את מבחן בג"ץ.

מדד השלום לחודש מרץ מראה כי הישראלים מתנגדים לשליטה פוליטית על השידור הציבורי, אינם חוששים מהשלכות המצב הבטחוני בסוריה על ישראל וגם בקרב היהודים יש רצון ללמוד על ההסטוריה מנקודת מבטם של אזרחי ישראל הערבים

אם חוק בא לעולם, ואז מחוסל או משתנה לפי גחמת השליט ובתמיכת שריו וח"כיו, וכל זאת משיקולים פסולים, ללא הצדקה עניינית ותוך רמיסת טובת הציבור, מדוע ראויים חוקי המדינה בכלל לכבוד?

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה על משרד התקשורת וההתייחסות לניגוד העניינים של ראש הממשלה בתקופת כהונתו כשר התקשורת, במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי מדובר בדו"ח חשוב החושף את הכשל המהותי שנוגע למדיניות בשוק התקשורת בישראל בשנתיים האחרונות

ראש הממשלה נחוש לסגור את תאגיד השידור הציבורי שהקים בעצמו בממשלה הקודמת. מה עומד מאחורי המהלך? והאם בכלל צריך שידור ציבורי בעידן שבו כל אדם עם מקלדת יכול ליצור תוכן עיתונאי?

המהלכים הממשלתיים האחרונים בשוק התקשורת לא נועדו לשרת את הימין, אלא משהו אחר. התהליך ברשות השידור הוא חשוב והיסטורי. כישלון שלו ילמד לקח שהוא רחב עשרת מונים מהסיפור של השידור הציבורי.

הצעת החוק מציגה כשל מהותי בנוגע לעקרונות היסוד של חוק תאגיד השידור הציבורי. זאת בא ליד ביטוי במעורבות משרד התקשורת בתהליך ובהתניית המיתוג החדש של מערך החדשות בהפסקת השידורים במתכונתם הנוכחית.

רשות השידור הנוכחית הגיעה למצב של תת תפקוד' יש בה בזבוז עצום של משאבי עתק ציבוריים וחוסר יכולת להבריא. חלק ניכר מכספם של אזרחי ישראל המיועד לשידור ציבורי, איננו מגיע לנתיב של שימוש ראוי. 

רשות השידור הנוכחית תסגר ותוחלף בגוף חדש. האם יהיה יעיל וטוב יותר מהגוף הקיים ויצדיק את המחיר הכרוך בשינוי? מה יקרה לשידור הציבורי והאם בכלל צריך אותו?

ב- 3 במרס 2008, קיים פורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ דיון בנושא: עתיד השידור הציבורי בישראל והרפורמה המוצעת. אחיה גינוסר, חיים שיבי ומשה מצליח מביעים את דעתם בנושא במאמר זה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהכפפת תקציב השידור הציבורי לדרג הפוליטי: "ניסיון ליצור מנגנון של שליטה פוליטית בניגוד לרפורמה שנערכה- כך שבעל המאה הוא בעל הדעה"

חוות דעת חריפה נגד היוזמה של ח"כ ביטן לחסל את תאגיד השידור הציבורי החדש  "כאן", שנשלחה לחברי הכנסת וראשי סיעות הקואליציה.

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת על חוק תאגיד השידור המחודש חוות דעת של המכון קוראת לשרים וחברי הכנסת לא לתת יד למסע הנקם ולחקיקה פרסונלית בלתי ראויה

"נזק היסטורי בלתי הפיך- החוק החדש יביא לקיצוץ של שליש בתקציב החדשות בשל גחמות פרסונליות"

תאגיד השידור הציבורי "כאן", בתור ערוץ ממלכתי-ציבורי, נדרש לניסוח תקנון אתיקה ופעילות לאור התנאים וההגדרות המיוחדים השזורים בהקמתו. לאחר הקשיים שליוו את התחלת פעילותו וכן לאור ההתנגדות של גורמים שונים לפתיחתו, הוחלט על ניסוח תקנון אתיקה לפיו יפעל הערוץ. "כאן" פנו לחוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר במטרה לעזור לתאגיד לנסח תקנון זה, אשר יוחל על ענייני התוכן החדשותי כמו גם התוכן הפרסומי והיומיומי שישודר בערוץ.

חוסר האמון בתקשורת נובע גם מידע רחב יותר שצבר הציבור בזכות הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שהחלו לבקר אחד את השני. הקהל לא קונה יותר את האוביקטיביות ולכן, אם רוצים לשפר את אמון הציבור בתקשורת, הדרך לפעול היא ליצור שקיפות, אמינות וגיוון כפי שמציע הקוד האתי החדש של תאגיד השידור הציבורי.