סקירה

בצל סערת פסקת ההתגברות- כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ?

| מאת:

על רקע ההצעה לחוקק את פסקת ההתגברות, המבקשת להעניק לכנסת סמכות לחוקק מחדש חוקים שפסל בית המשפט העליון, בדקנו כמה חוקים נפסלו מקום המדינה ועד היום. ובכן, מדובר ב- 18 חוקים בלבד, במגוון תחומים:

כלכלה ותעסוקה

לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נגד שר האוצר (1997)

בעתירתה נגד שר האוצר ביקשה לשכת מנהלי ההשקעות בישראל לצאת נגד הוראות המעבר לקבלת רישיון לניהול תיקי השקעות, לפיהן חובת העמידה בבחינות חלה גם על מי שעסק בניהול תיקי השקעות פחות משבע שנים קודם לתחילתו של החוק. שנתיים אחרי שנכנס לתוקפו קובע בג"ץ כי יש לבטל סעיף זה לאור הפגיעה הלא מידתית בחופש העיסוק.

שידורי רדיו ללא רישיון (2002)

חקיקה שנועדה להכשיר מבחינה חוקית את ערוץ הרדיו, ערוץ 7, שפעל עד לאותו מועד ללא רישיון וללא זיכיון הנדרשים לפי הדין. לעתירה שהוגשה על ידי חברי כנסת ועמותות למען מינהל תקין וטוהר מידות נגד יו"ר הכנסת, הממשלה, היועמ"ש והרשות השניה לטלוויזיה ורדיו פוסק בג"ץ כי החוק בטל היות והוא פוגע בחופש העיסוק שבבסיסו מצוי חופש התחרות בין גורמים שונים וכי יש להקפיד על עקרון השוויון בין מתחרים.

איסור שלילת הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק ברכב (2012)

בבג"ץ סלאח חסן נגד המוסד לביטוח לאומי, נפסל סעיף בחוק הביטוח הלאומי השולל גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב. לדעת בג"ץ הוראה זו פגעה פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד המצויה בליבו ובגרעינו של כבוד האדם.

חיוב המדינה בקריטריונים להנחות במס הכנסה ליישובים (2012)

בג"ץ גדבאן נסר נגד ממשלת ישראל הנוגע לזכאות הנחות במס הכנסה. בג"ץ קובע כי מנגנון הטבות המס הכולל רשימת יישובים הזכאים להנחות במס הכנסה, פוגע בשוויון באופן בלתי חוקתי, היות ולא נקבעו קריטריונים ברורים לתנאי הזכאות והיקפם.

מס דירה שלישית (2017)

עם אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים ובו הסעיף למיסוי ריבוי נכסים העוסק בהסדר מס ריבוי דירות, עותרים לבג"ץ צחי קווטינסקי, מומחה בהשקעות נדל"ן ואחרים נגד אופן החקיקה ומהות החוק. העתירה מתקבלת ומנומקת בעובדה שבהליך החקיקה נפל פגם מהותי שפגע בזכות ההשתתפות של חברי ועדת הכספים בכנסת בהליך החקיקה. לראשונה בג"ץ מבטל חוק בשל פגם בהליך החקיקה ולא במהות החוק.

צבא וביטחון

מעצר צבאי (1999)

בג"ץ שגיא צמח נגד שר הביטחון קובע כי הוראה בחוק השיפוט הצבאי, שהתירה מעצר של חייל למשך 96 שעות בטרם הבאתו בפני שופט, פוגעת בזכות לחירות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן בטלה.

פטור מתביעות נזיקין נגד כוחות הביטחון (2006)

ארגון עדאלה מבקש לבטל את תיקון מס' 7 המעניק למדינה חסינות מפני תביעות פיצויים של פלסטינים שנפגעו מכוחות הביטחון. בג"ץ נעתר לעתירה ומכריז על הוראת החוק כבטלה משום שהיא פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות האדם לשלמות הגוף, החיים, הרכוש, והשוויון המוגנים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מעצר ביטחוני ללא הבאה לפני שופט (2010)

ביטול הוראת השעה המאפשרת דיון בהארכת מעצר של חשוד בעברות ביטחוניות שלא בנוכחותו. בית המשפט הגבוה לצדק דוחה את עמדת המדינה, שטענה שמטרת החוק לשפר את יכולת גורמי האכיפה לבצע חקירה אפקטיבית בתחום עברות הביטחון וסיכול פעולות טרור, וקובע שההוראה, בשילוב עם החוק הקיים שמאפשר גם שלילת פגישה עם עו"ד, אינה מידתית ופוגעת קשות בזכות הנאשם להליך הוגן, המעוגנת בזכות היסוד לחירות ולכבוד.

דת ומדינה

אפליה בקבלת קצבת הבטחת הכנסה (2010)

לעתירה שהוגשה על ידי ארנן יקותיאלי, ממייסדי עם חופשי, פוסק בג"ץ קובע כי סעיף בחוק התקציבים שהעניק הבטחת הכנס לאברכים פוגע פגיעה שאינה מידתית בעיקרון השוויון, שכן התקציב מתקצב אך ורק ישיבות. בפסק הדין קבעו שופטי בג"ץ כי "השתייכותם של אברכי הכוללים לקהילה בעלת ייחוד, המקדשת את לימודי התורה כחלק מהותי מהווייתה, אינה יכולה להצדיק פגיעה בשוויון הבסיסי בין כלל אזרחי המדינה".

מלגת לימודים לאברכים בלבד (2014)

התאחדות הסטודנטים מגישה בג"ץ נגד ממשלת ישראל בענין סעיף בחוק התקציב המעניק לאברכים מלגת לימודים לתקופה של חמש שנים. בג"ץ מקבל את העתירה וקובע כי תשלום מלגת הלימודים לאברכים פוגע בשוויון, אינו משרת את תכלית המטרה ואינו עומד במבחני המידתיות.

# שוויון בנטל- חוק הגיוס (2012)

ברוב של שישה שופטים כנגד שלושה שופטים, קובע בג"ץ כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, ("חוק טל") אינו עומד במבחן המידתיות, שכן לא הוכח כי יש בכוחם של האמצעים שנקבעו בחוק להגשים את מטרתו, ולכן הוא אינו חוקתי והכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים ביום 1.8.2012.

## שוויון בנטל- חוק הגיוס (2017)

פסיקה נוספת של בג"ץ לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד הכנסת קובעת כי הסדר הגיוס של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" פוגע קשות בשוויון ובאופן המקיים פגיעה בזכות החוקתית בכבוד האדם. שופטי בג"ץ קובעים כי ההסדר בלתי מידתי ובלתי חוקתי ודינו להתבטל, אך מעניקים לכנסת שנה הארכה עד שהביטול ייכנס לתוקף.

חופש הביטוי

חוק החרם (2015)

הרכב מורחב של בג"ץ קובע כי סעיף בחוק החרם הקובע פיצויים ללא הוכחת נזק למי שקורא לחרם על ישראל, אינו מידתי. הסעיף התיר לבית המשפט לחייב את מי שקורא להטלת חרם על מדינת ישראל, בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק. עם זאת, באותו מעמד בג"ץ מאשר פה אחד את הסעיפים הקשורים לעיצומים המנהליים המאפשר לשר האוצר להטיל מכוחו של החוק על מי שמפרסם קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל, או על מי שהתחייב להשתתף בחרם.

מבקשי המקלט

# כליאת מבקשי המקלט (2013)

בג"ץ מבטל את ההסדר שנקבע בחוק למניעת הסתננות, המאפשר החזקה במשמורת של מסתננים חסרי מעמד בישראל לתקופה של שלוש שנים, בטענה שהסדר זה אינו חוקתי כיוון שהוא עומד בסתירה לזכות לחרות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

## כליאת מבקשי המקלט (2014)

תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות מאפשר להחזיק מסתננים חדשים שנכנסו לישראל במשמורת לתקופה של שנה ואשר מכוחו הוקם מרכז שהייה למסתננים הידוע בשם ״חולות״. בג"ץ קובע כי התיקון פוגע בצורה מהותית, עמוקה ויסודית בזכויות אדם, אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, אינו צולח את הביקורת החוקתית ולפיכך בטל.

### כליאת מבקשי המקלט (2015)

בג"ץ קובע כי תקופה של 20 חודשים ב"מרכז השהייה למסתננים" היא בלתי מידתית, והקצה לכנסת שישה חודשים כדי לחוקק תקופה מרבית שתהיה מידתית. עוד קובע בג"ץ כי יש לשחרר לאלתר את כל מי ששוהה במתקן "חולות" 12 חודשים או יותר, שהם הרוב המכריע של אוכלוסיית השוהים במתקן כיום. יחד עם זאת נדחתה העתירה נגד כליאת מבקשי מקלט ב"סהרונים" עם הגעתם לישראל למשך 3 חודשים לצורך זיהוי ובדיקת אפשרות גירוש, וכן נדחתה העתירה בכל הנוגע לעצם הסמכות להורות למבקשי מקלט לשהות במתקן "חולות".

כללי

הגדלת פיצויים למפוני ההתנתקות (2005)

חוק יישום תכנית ההתנתקות הגביל את זכות המפונים לפיצוי בין היתר באמצעות קביעה שהמפונים לא יוכלו לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם להם מעבר לפיצוי הקבוע בחוק, וקביעת גיל 21 כגיל הסף לצורך זכאות למענק אישי שנועד לפצות על הסבל ועוגמת הנפש מהפינוי. בג"ץ מתקן את העוולה הכלכלית וקובע כי גם מפונים צעירים, שגילם פחות מ-21, זכאים למענק אישי; בנוסף קובע כי הוותק של התושבים המפונים יחושב עד ליום הפינוי; ומאפשר למפונים לבקש פיצויים הן דרך מנהלת סל"ע והן דרך בתי משפט אזרחיים. כל זאת מתוך נימוק שההסדר שנקבע אינו מקיים את דרישת המידתיות של פיסקת ההגבלה שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

איסור הפרטת בתי הסוהר (2009)

בג"ץ נעתר לעתירת חטיבת זכויות האדם נגד בתי הסוהר ומבטל הקמת בית סוהר (במתכונת ניסיונית) שיופעל וינוהל על ידי תאגיד פרטי ולא על ידי המדינה. ומנמק זאת בשל הפגיעה הבלתי מידתית בכבודם ובחירותם של אסירים.