סקירה

ראש ממשלה תחת חקירה: מורה נבוכים

מה המשמעות של הגשת טיוטת כתב אישום לפני שימוע? האם רה"מ יכול לכהן אחרי הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע? מה המשמעות של שימוע? ומהן ההשלכות על שלטון החוק? מורה נבוכים לתהליך המשפטי

Flash 90

האם היועמ"ש צריך לפרסם את טיוטת כתב האישום, בכפוף לשימוע, נגד רה"מ, לפני הבחירות?

ככל שהיועמ"ש יכול להשלים את הדיון בתיק החקירה בפרק זמן סביר לפני הבחירות- מספר שבועות- הרי שמכוח זכות הציבור לדעת עליו לפרסם את ההחלטה, וזאת כפי שהיה מקום לפרסם שלבים אחרים בחקירה, ביניהם: עצם קיומה של חקירת משטרה, סיכום ממצאי חקירת המשטרה.

מה בנוגע להטיית בחירות?

יש לאפשר לגורמי אכיפת החוק לפעול בצורה עצמאית ומקצועית על מנת לבחון טענות להפרת חוק ולמצות את הדין, שכן על זכות הציבור לדעת אם מועמדים לתפקיד ציבורי ביצעו לכאורה עבירות פליליות. מסירת מידע מדויק לציבור אינו הטיית בחירות. יחד עם זאת, על רשויות אכיפת החוק להימנע ככל האפשר מלהשפיע על התהליכים הפוליטיים, במיוחד בתקופת ערב בחירות, ועליהם להתחשב בכך בהחלטותיהם בדבר ביצוע פעולות חקירה ופרסום ממצאיהם. זו הסיבה שיש להימנע מפרסום הטיוטה ימים ספורים לפני הבחירות.

מה המשמעות של הגשת טיוטת כתב אישום לפני שימוע?

משמעות הדבר היא כי העמדה המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה – ראש מערכת התביעה בישראל – היא שעל בסיס חומר הראיות שנאסף בתיקים יש סיכוי סביר להרשעה של החשוד בעבירות המיוחסות לו. עמדה זו אינה סופית ויכולה להשתנות בעקבות השימוע, במסגרתו יכול הנאשם להצביע על טעויות שנפלו בניתוח המשפטי או בניתוח חומר הראייתי, על פרצות בחומר הראיות או על קווי הגנה שחומר הראיות אינו סותר.

מה המשמעות של תהליך השימוע?

החוק בישראל מחייב שימוע בכתב או בע"פ לפני החלטה להגיש כתב אישום בעבירה המוגדרת פשע, בכפוף לחריגים מסוימים, כגון עבירות של אלימות במשפחה או מקרים בהם החשוד עצור עד תום ההליכים. בנוסף, קיימת פרקטיקה של מתן שימוע לנבחרי ציבור, לפנים משורת הדין, גם אם הואשמו בעבירות קלות יותר. על השימוע להתקיים בתוך 30 יום ממועד ההודעה על הכוונה להגיש כתב האישום, או – אם ניתנה ארכה – במועד מאוחר יותר. אם מדובר בטיעון בע"פ הוא מתקיים בד"כ בישיבה אחת (אם כי בתיקי בכירים מקובל לקיים 2-3 ישיבות שימוע). בפועל, בתיקים מורכבים המעלים חשדות מתחום טוהר המידות מדובר על פער של כמה חודשים בין פרסום טיוטת כתב האישום לבין השימוע. לפי נתוני הביקורת על התביעה מראשית 2016, בכ-41% מהמקרים בהם נערך שימוע בעל-פה (49 מתוך 129), הדבר הוביל לסגירת התיק (הנתון לקוח מבדיקה מדגמית השנויה במחלוקת מבחינת הפרקליטות). עם זאת, יש לציין, כי ברוב המכריע של התיקים הללו לא השתתף פרקליט מלווה בשלב חקירת המשטרה. במקרים בהם היה פרקליט מלווה  הסיכוי שהשימוע יוביל לסגירת התיק קטן יותר.

האם ראש הממשלה יכול לכהן לאחר הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע?

הואיל ופרסום טיוטת כתב אישום בכפוף לשימוע אינה החלטה סופית של רשויות התביעה, אין דרישה חוקית שרה"מ יתפטר מתפקידו בשלב זה.
עם זאת, יש לציין, כי שיקולים חוץ-משפטיים, הקשורים לאמון הציבור בשלטון, יכולים להוביל להחלטה להתפטר או ללחץ ציבורי להתפטר גם כאשר אין חובה משפטית לעשות כן. אפשרות נוספת אשר קיימת בחוק יסוד: הממשלה, היא הכרזה של רה"מ על נבצרות של 100 ימים. אך נראה כי כאן אפשרות זו אינה מעשית: הניסיון ממקרים קודמים מראה כי, בתיקים בהם אין הסדר טיעון, בין פרסום טיוטת כתב האישום לפרסום כתב האישום חולפים למעלה מ-100 ימים.

האם יש מניעה שראש הממשלה יתמודד בבחירות כשתלויה ועומדת נגדו טיוטת כתב אישום?

נתניהו נהנה מחזקת החפות, ואין הגבלה חוקית על זכותו להיבחר, ועל זכות הציבור לבחור בו. יודגש כי החוק אינו מונע מהנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר מרשימתו של נתניהו או על ח"כ מרשימה אחרת עליו המליצו סיעות הכנסת. ואף על פי כן, חוקרי המכון סבורים שאין מניעה חוקית שהנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה אחרי הבחירות על נתניהו, כל עוד יתרשם כי הוא בעל הסיכויים הטובים להרכיב את הממשלה.

באם יוחלט להגיש כתב אישום, כיצד זה ישפיע על המשך כהונת נתניהו כרה"מ?

אין תקדים משפטי לגבי חובת רה"מ להתפטר במקרה שיוגש נגדו כתב אישום, וגם אין מגבלה משפטית מפורשת שמחייבת את רה"מ להתפטר לפני סוף ההליכים בעניינו. עם זאת,  תתעורר שאלה – כמו במקרה של כהונת שרים – אם ההחלטה בדבר המשך הכהונה היא החלטה מנהלית סבירה בנסיבות העניין ושאלה זו תתברר ככל הנראה – אם נתניהו ייבחר, יואשם בפלילים ויסרב להתפטר - בביהמ"ש העליון.
עם זאת, אנו מאמינים שמבחינת הנורמה הציבורית הראויה על נבחר ציבור שנגדו הוגש כתב אישום (לאחר השימוע) ובו אישומים חמורים להתפטר מחברות בממשלה או מעמידה בראשה, שכן עמידה של חשוד בפלילים בראש הפירמידה השלטונית תהווה פגיעה חמורה באמון הציבור בשלטון החוק, תוך יצירת ניגוד עניינים חריף בין תפקידו של ראש הממשלה כממונה על המערכת השלטונית לבין תפקיד רשויות החוק למצות עמו את הדין. תרחיש כזה אף יגרום לפגיעה של ממש ביכולתו של ראש הממשלה או שר בכיר למלא את תפקידו במקביל לניהול הגנתו.

ראשי ערים מול ראש הממשלה:

יש היגיון במדיניות שאימצה הפרקליטות ביחס לראשי ערים הנמצאים תחת חקירה- לפיה יש להחליט מספר שבועות לפני הבחירות המקומיות אם להגיש או לא להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע, גם ביחס לחקירות רה"מ.

הכרעה שלילית לפיה אין מקום להגיש כתב אישום, תסיר עננה של חשד מעל ראשו של המועמד; ואילו הכרעה חיובית, לפיה יש לכאורה להגיש כתב אישום, תסייע לבוחרים לשקול האם יש מקום לתת אמון במועמד שכזה, וגם להביא בחשבון את האפשרות שהמועמד לא יוכל להשלים את תקופת הכהונה אליה נבחר.

תיקון חקיקה פרסונלי ממוקד לענייני רה"מ:

אין מקום בישראל לחקיקה פרסונלית הפוטרת נאשם בפלילים מההעמדה לדין, וכי חקיקה כזו מנוגדת לרעיון של שלטון החוק, והשוויון בפני החוק. חוק המעניק חסינות לראש ממשלה מהעמדה לדין בעבירות חמורות, הנוגעות לפעולתו כנבחר ציבור, פוגע פגיעה חריפה ביותר בשלטון החוק. התקדים "הצרפתי" הוא חריג בעולם הדמוקרטי, ויש לזכור שמדובר  בשיטת משטר נשיאותית ולא פרלמנטרית.

ההשלכות על שלטון החוק:

מדינה דמוקרטית אינה יכולה להשלים עם שחיתות שלטונית, עם פגיעה בשוויון בפני החוק. על כן, אם וכאשר תתקבל החלטה על כתב אישום נגד רה"מ, עליו להתפטר ולהיאבק על חפותו בביהמ"ש, מחוץ לכס ראש הממשלה. חשוב גם להפיק לקחים מהפרשה ולבחון במבט צופה פני עתיד תיקון של חוקי היסוד כך שיאפשרו מנגנון מהיר ויעיל של בחינת חשדות לפלילים של נבחרי ציבור, ויצירת מנגנוני השעיה מתאימים לפרק הזמן בו הטענות מתבררות.