סקירה

ניתוח הצבעת הציבור הערבי בבחירות 2020

| מאת:

הרוב המכריע בציבור הערבי התגייס בבחירות 2020 להבעת אמון ברשימה המשותפת, עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר משלוש מערכות הבחירות הרצופות. כמה מהערבים אזרחי ישראל הצביעו לרשימה המשותפת וכמה למפלגות היהודיות, ובאיזה מגזר הייתה תמיכה גדולה יותר בכחול לבן, מאשר ברשימה המשותפת?

Flash 90

בבחירות לכנסת ה-23 נחלה הרשימה המשותפת הישג חסר תקדים: מספר הנציגים שנבחרו מטעמה לכנסת – 15 – הוא הגדול ביותר אי פעם מטעם מפלגות ערביות שהתמודדו בבחירות. לא זו בלבד אלא שגם מבחינות אחרות רשמה הרשימה המשותפת תקדימים היסטוריים. לראשונה נבחרה אישה מטעם כל אחת מארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת. בסך הכול נבחרו ארבע נשים, שהן 27% מחברי הסיעה. הרשימה המשותפת מובילה את סיעות המשכן גם בגיוון הדתי של נבחריה: 10 מוסלמים, 3 נוצרים, 1 דרוזי, 1 יהודי.

הישגי הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-22 ולכנסת ה-23

נקודות ציון היסטוריות אלו הושגו בזכות העלייה הדרמטית בשיעור ההצבעה ביישובים הערביים, שהגיע לרמתו הגבוהה ביותר בשני העשורים האחרונים: 64.8%, גבוה עוד יותר משיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-20 (63.4%), שלקראתן הוקמה הרשימה המשותפת בפעם הראשונה. נתון בולט נוסף הממחיש את ההישג ההיסטורי של הרשימה המשותפת בבחירות האלה הוא סך הקולות שקיבלה מחוץ ליישובים הערביים, המסתכם ביותר משני מנדטים. התרומה היחסית של קולות המצביעים בערים המעורבות וביישובים אחרים ברחבי הארץ מסך הקולות שקיבלה הרשימה המשותפת הגיעה בבחירות האלה לרמתה הגבוהה ביותר (15.3%) – רמה גבוהה אף יותר מזו שנצפתה בבחירות לכנסת ה-22 (14.0%) ולכנסת ה-20 (13.2%), שלקראתן כאמור הרשימה הוקמה לראשונה.

השתתפות אזרחי ישראל בבחירות לכנסת, 2020-1999

התפלגות הצבעת האזרחים הערבים בבחירות לכנסת, 2020-1999 (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

צפון הארץ

ביישובים העירוניים הגדולים בגליל (10,000 בעלי זכות בחירה ומעלה), המייצגים את הזרם המרכזי בהוויה הפוליטית הערבית בישראל, שיעור ההצבעה הממוצע הגיע כמעט ל-69% ושיעור התמיכה הממוצע ברשימה המשותפת ל-94%. בנצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל (כ-58 אלף בעלי זכות בחירה), שיעור ההצבעה אומנם עמד על 60% בלבד (לעומת 55% בבחירות שנערכו בספטמבר), אבל בשפרעם, העיר השנייה בגודלה בגליל (כ-29 אלף בעלי זכות בחירה), שיעור ההצבעה היה 66%. בטמרה ובסח'נין, שתיים מן הערים הגדולות ביותר בגליל (שבכל אחת מהן יותר מ-20 אלף בעלי זכות בחירה), שיעור ההצבעה נסק ל-80%. שיא ההצבעה נרשם ביישובים דיר אל-אסד וכאבול (כ-8,000 בעלי זכות בחירה בכל אחד מהם): 83.8% ו-82.5% בהתאמה.

יישובים ערבים ודרוזים - השתתפות 64.8%

מפלגות ערביות\יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

השתתפות האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ה-22 וה-23

לא רק ששיעור ההצבעה היה גבוה במיוחד אלא ששיעור התמיכה ברשימה המשותפת עלה במידה ניכרת בהשוואה לבחירות שנערכו רק בספטמבר האחרון. העלייה בתמיכה ברשימה המשותפת בהשוואה לבחירות שנערכו בספטמבר מאפיינת את כל קבוצות האוכלוסייה הערבית בצפון הארץ, ובהם הבדואים בגליל, הנוצרים ואף הדרוזים.

התמיכה ברשימה המשותפת בצפון הארץ בבחירות לכנסת ה-22 וה-23

צפון הארץ - השתתפות 65.8%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

בדואים בצפון - השתתפות 58.2%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

נוצרים - השתתפות 66.8%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

העלייה הניכרת בשיעור ההצבעה אפיינה את כל היישובים הערביים בארץ למעט יישובי הדרוזים. עיון השוואתי בשיעורי ההשתתפות של המצביעים הדרוזים בשלוש מערכות הבחירות שנערכו בעת האחרונה, מלמד כי התמורות בפוליטיקה הערבית אינן משפיעות על דפוסי ההצבעה וההשתתפות הפוליטית שלהם. בבחירות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019 ועמדו בסימן השפל ההיסטורי בשיעור ההצבעה בציבור הערבי (49.2%), שיעור ההצבעה ביישובים הדרוזיים בגליל היה 56.6%. בבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019), שבהן עלה שיעור ההצבעה בציבור הערבי במידה ניכרת (59.2%) בעקבות הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת, שיעור השתתפותם של הדרוזים ירד קמעה ל-53.9%. בבחירות האחרונות (הכנסת ה-23) היה שיעור ההצבעה של הדרוזים 56.2%, בדומה לשיעור שנצפה באפריל 2019. עם זאת, בולט לעין הממצא ששיעור המצביעים הדרוזים שנתנו את קולם לרשימה המשותפת בבחירות האחרונות (21.2%) היה כפול מן השיעור שניתן לרשימות הערביות בבחירות שנערכו באפריל 2019 (11.4%). שיעור ההשתתפות הכללי הדומה של הדרוזים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, בצד העלייה בשיעור ההצבעה למפלגות הערביות המיוצגות ברשימה המשותפת, מלמד על עלייה מסוימת בתמיכת המצביעים הדרוזים במפלגות הערביות על חשבון תמיכתם המסורתית במפלגות היהודיות.

דרוזים, השתתפות 56.2%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

המשולש

שאלת ההצבעה של תושבי המשולש עוררה לא מעט עניין ערב הבחירות. השאלה הייתה כיצד תשפיע תוכנית "עסקת המאה", שפורסמה כחודש וחצי לפני הבחירות, על שיעור ההשתתפות באזור, בייחוד על רקע ההצעה השנויה במחלוקת לשקול סיפוח של יישובי המשולש למדינה פלסטינית בעתיד. התשובה הערבית לתוכנית "עסקת המאה" הייתה חד-משמעית: באזור המשולש נרשמו שיעורי הצבעה גבוהים במיוחד.

אזור המשולש - השתתפות 68.0%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

שיעור ההצבעה הממוצע באזור המשולש כולו (68%) היה דומה לממוצע של שיעור ההצבעה ביישובים העירוניים הגדולים בגליל. שיא ההצבעה נרשם בדרום אזור המשולש (72.9%), בזכות שיעורי הצבעה גבוהים במיוחד ביישובים העירוניים הגדולים: טייבה (70.9%), כפר קאסם (73.9%) וקלנסווה (72.6%). ביישובים הגדולים בצפון אזור המשולש נרשם שיעור הצבעה גבוה בכפר קרע (71.9%), ערערה (68.6%) ואום אל-פחם (63.1%). בולטת לעין התמיכה הכמעט קונצנזואלית של תושבי המשולש ברשימה המשותפת – 97.3%.

דרום המשולש - השתתפות 72.9%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

צפון המשולש - השתתפות 64.4%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

אזור ירושלים

השתתפות 56.5%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

הבדואים בנגב

השתתפות 56%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

בקרב הבדואים בנגב נרשם שיעור הצבעה נמוך יחסית (56.0%), אבל שיעור ההצבעה שלהם נמצא במגמת עלייה. בבחירות שנערכו בספטמבר 2019 הוא עמד על 52.1%, ואילו בבחירות ב-2015, כאשר הרשימה המשותפת הוקמה לראשונה, היה שיעור ההצבעה בנגב 47% בלבד. בבחירות האחרונות שיעור ההצבעה בעיירות וביישובים הבדואיים במועצות האזוריות היה למעלה מ-60%. רק שיעור הצבעה נמוך יחסית של תושבי השבטים הבדואיים (43.9%) – כשלעצמו שיעור גבוה כמעט פי שניים משיעור ההצבעה שלהם בנקודת השפל באפריל 2019 – מנע מהרשימה המשותפת הישג גדול יותר. ניתן לשער כי אילו היו תושבי השבטים מצביעים בשיעור דומה לשיעור ההצבעה הכללי בנגב, הייתה הרשימה המשותפת זוכה ב-5,000 קולות נוספים ומתקרבת לזכייה במנדט ה-16. למרבה האירוניה, המועמד במקום ה-16 ברשימה הוא דווקא יוסף עטאונה, תושב העיירה חורה שבנגב.

בדואים ביישובי קבע (עיירות) - השתתפות 60.9%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

בדואים במועצות האזוריות - השתתפות 60.7%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

בדואים בפזורה (שבטים) - השתתפות 43.9%

מפלגות ערביות/יהודיות (כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)

התפלגות ההצבעה

הערים המעורבות

דפוסי ההצבעה בקרב ערבים בערים המעורבות נותחו על פי מדגם של קלפיות שבהן התקיימו שני תנאים מצטברים: שיעור הקולות שניתנו לרשימה המשותפת היה גבוה במיוחד בהשוואה לשיעור התמיכה העירוני ברשימה, וגם גבוה במידה ניכרת משיעור הערבים באוכלוסיית העיר. הנחת היסוד היא שהתפלגות ההצבעה בקרב המצביעים הערבים בערים המעורבות דומה להתפלגות ההצבעה בציבור הערבי הרחב: רוב מכריע של קולותיהם ניתן לרשימה המשותפת. מהקלפיות שנבדקו ובהן נתמלאו התנאים שנזכרו, ניתן להסיק שברוב הערים המעורבות שיעור ההשתתפות של הבוחרים הערבים היה קרוב לשיעור ההצבעה העירוני הכללי, ובמקרה של נוף הגליל ושל מעלות-תרשיחא אף עלה עליו בפער ניכר. בערים לוד ורמלה, שבמערכות הבחירות הקודמות לכנסת שיעור ההצבעה בהן של התושבים הערבים היה נמוך בפער ניכר מהשיעור העירוני, הסתמנה הפעם עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות.

השתתפות המצביעים הערבים בערים המעורבות

השתתפות המצביעים הערבים בערים המעורבות: כנסת 22 מול כנסת 23

ההצבעה הערבית למפלגות היהודיות

ההצבעה המסיבית לרשימה המשותפת באה על חשבון הצבעה למפלגות היהודיות, שירדו בבחירות האלה לשפל חסר תקדים ביישובים הערביים. המפלגה שזכתה לתמיכה הגדולה ביותר היא כחול-לבן, אולם שלא כמו בבחירות שנערכו בספטמבר, אז זכתה כחול-לבן במנדט אחד מקולות הבוחרים הערבים, הפעם הסתכמה התמיכה הערבית במפלגה בפחות ממנדט. רשימת העבודה-גשר-מרצ איבדה מחצית מכוחה בהשוואה לכוחן המשותף של מרכיביה בבחירות הקודמות. המפלגה היחידה שהגדילה קמעה את כוחה היא הליכוד, ואילו ישראל ביתנו וש"ס איבדו מעט מכוחן.

התרומה הערבית למפלגות יהודיות*

*הנתונים מתייחסים להצבעת האזרחים הערבים ביישובים הערבים והדרוזים בלבד. הנתונים אינם כוללים את הצבעת התושבים הערבים המתגוררים בערים מעורבות או ביישובים שונים ברחבי הארץ.

הישגי המפלגות היהודיות ביישוב הערבי בבחירות לכנסת ה-22 וה-23*

*הנתונים מתייחסים להצבעת האזרחים הערבים ביישובים הערבים והדרוזים בלבד. הנתונים אינם כוללים את הצבעת התושבים הערבים המתגוררים בערים המעורבות או ביישובים שונים ברחבי הארץ.

בצד זאת יצוין כי בבחירות האחרונות, שיעור הקולות המבוזבזים של הבוחרים הערבים – דהיינו קולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה – הגיע לרמתו הנמוכה ביותר אי פעם, 0.5% בלבד (לעומת 1.5% ב-2015, 2.6% באפריל 2019 ו-1.6% בספטמבר 2019). תרמה לכך העובדה שמלבד הרשימה המשותפת לא התמודדו הפעם רשימות ערביות אחרות. ניתן לסכם כי ההתלבטות של הבוחרים הערבים בבחירות האלה לא הייתה לאיזו מפלגה להצביע, אלא אם להצביע או לא. משעה שקיבלו הבוחרים הערבים החלטה להצביע, רובם ככולם החליטו לתת את קולם לרשימה המשותפת.

מטעם המפלגות היהודיות נבחרו רק שלושה חברי כנסת לא-יהודים, כולם דרוזים: פטין מולא (הליכוד), ע'דיר מריח (כחול-לבן) וחמד עמאר (ישראל ביתנו). בסך הכול נבחרו לכנסת 17 נציגים ערבים ודרוזים, יותר מבכל מערכות הבחירות שנערכו בעבר.

סיכום

בבחירות האחרונות העם אמר את דברו: הרוב המכריע בציבור הערבי התגייס להבעת אמון ברשימה המשותפת. בעת האחרונה נערכו שלוש מערכות בחירות, ומטבע הדברים תשומת הלב הציבורית הוסטה מתפקודם השוטף של חברי הכנסת בתוך כותלי המשכן לקמפיין הבחירות ולקשר שלהם עם הבוחרים. חברי הכנסת הערבים לא יוכלו לנוח זמן רב על זרי הדפנה – כגודל ההישג כך גובה הציפיות הנתלות בהם. יהיה עליהם להוכיח לציבור הערבי שהאמון שהוא נתן בהם מוצדק. השפעה ישירה על מדיניות הממשלה, שתביא לטיפול בבעיות הבוערות המעסיקות את הציבור הערבי (אלימות, פשיעה, בנייה ותעסוקה), ובעיקר לחיזוק הלגיטימציה של האזרחים הערבים בשיח הציבורי הישראלי – תחזק את אמון הציבור הערבי בכנסת.