המהלכים המרכזיים להחלשת הדמוקרטיה

להורדת הסקירה המלאה (PDF)

לכל המהלכים להחלשת הדמוקרטיה

ל"דמוניטור" - מאגר נתונים
של המכון הישראלי לדמוקרטיה
אודות הנסיגה הדמוקרטית בישראל

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

הקדמה

בצל מצב החירום הממשלה והקואליציה בכנסת ממשיכות לקדם מהלכים המשנים את פניה של הדמוקרטיה הישראלית.

חודשי מושב הקיץ של הכנסת התאפיינו בהאצה משמעותית של המהלכים הפוגעים בליבת הדמוקרטיה בישראל. במוקד עמדו צעדים חוץ־פרלמנטריים, ובראשם מאמצים להחליש את שומרי הסף באמצעות קידום פיטוריהם של היועצת המשפטית לממשלה וראש השב״כ, מתוך אימוץ מנגנוני פיטורים ומינויים חדשים המשוחררים מן הכבלים המשפטיים שגובשו לאורך השנים ונועדו להבטיח את עצמאות שומרי הסף ולשמור על מינהל תקין. צעדים אלו לוו במאמצים להשתלט על שומרי סף נוספים, דוגמת נציב שירות המדינה.

לצד זאת, הוחרפו האיומים כלפי מערכת המשפט, לרבות איום גובר מצד חברי ממשלה וחברי כנסת שלא לציית להוראות בג״ץ. אווירה ציבורית זו באה לידי ביטוי גם במהומות שפרצו במהלך דיונים בבית המשפט העליון ובניפוץ חלון בבית המשפט בכלי נשק קר. נוסף על כך בלטה התמיכה מצד שרים וחברי כנסת מהקואליציה לבטל את משפטו הפלילי של ראש הממשלה (על רקע התבטאותו של נשיא ארצות הברית). השרים עשו זאת תוך הטחת האשמות במערכת אכיפת החוק בישראל, כחלק מהמגמה הגוברת של ערעור על עצמאות מערכת המשפט בישראל.

בין כותלי הכנסת ובוועדות קודמו הצעות חוק הפוגעות בשלטון החוק ובזכויות יסוד, ובהן הצעות החוק יש הצעות לפוליטיזציה של המחלקה לחקירות שוטרים, להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים, לצמצום חופש הביטוי, ולהחלשת התקשורת הציבורית והאקדמיה. נוסף על כך, נעשו ניסיונות לפגוע באופוזיציה הפרלמנטרית.

בד בבד, מספר רב של הצעות חוק פרטיות מרחיקות לכת אושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. תופעה זו משקפת התרופפות נוספת של שלטון החוק, כאשר אין משקל מספק לדיון מקצועי באחד השלבים הקריטיים בתהליך החקיקה של הצעות חוק פרטיות. אישורן של הצעות אלו עלול לבשר שינוי תפיסה, שלפיה ועדת השרים לענייני חקיקה תפקידה הוא למעשה לסנן ולבלום הצעות חוק קיצוניות או בעייתיות. בניגוד לכך, בחודשים האחרונים השיקולים המקצועיים נדחקים, וניתנת עדיפות מובהקת לשיקולים פוליטיים — גם כאשר ההצעות המוצגות לא עברו הליך הכנה מינימלי.

עם זאת, יש לציין כי עד עתה רק הצעות חוק מעטות אושרו במושב זה במליאה, וגם הצעות שאושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה לא קודמו בפועל במליאת הכנסת. לולא חרם ההצבעות של המפלגות החרדיות, יש להניח שמרבית הצעות החוק היו מקודמות במהירות רבה יותר (לנוכח החרם, מספר לא מבוטל של הצעות ירדו מסדר היום לאחר שנקבעו).

תקופה זו התאפיינה גם בהחרפת מצב החירום לנוכח המלחמה באיראן והגברת הלחימה בעזה, בצד פתיחת חזיתות נוספות שעדיין לא הובהרו, כמו לבנון וסוריה. מצב זה יצר מציאות שבה קל יותר להצר זכויות ולהרחיב סמכויות ממשלתיות (כמעט ללא פיקוח פרלמנטרי), אגב מיקוד הקשב הציבורי במצב המלחמה. בצל מצב החירום קודמו מהלכים הפוגעים בזכויות יסוד, בדגש על פגיעה בחופש ההפגנה, חופש הביטוי וחופש העיתונות.