מדד הדמוקרטיה הישראלית 2025

למדד
המלא

לממצאים נבחרים
מהמדד

להודעה לעיתונות על
פרק הבחירות

לכל
המדדים

מדד הדמוקרטיה לשנת 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתפרסם היום, יום שני, 22.12.2025. יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הגישו היום (ב') את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2025 לנשיא המדינה, יצחק הרצוג. פרויקט המדד נערך זו השנה ה-23 ברציפות והוא משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. צוות מדד הדמוקרטיה 2025 כלל את: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.

פרק מיוחד העוסק בעמדות הציבור לקראת הבחירות מפורסם בהודעה נפרדת.

שנת 2025 הייתה במובנים רבים המשך של שנת 2024. הרציפות מסבירה את הדמיון הרב בין ממצאי סקרי 2024 ו־2025: נצפו תופעות דומות של מועקה כללית; האמון במוסדות השלטון למיניהם נותר נמוך; וההערכות בעניין הסולידריות בחברה הישראלית נותרו בינוניות־נמוכות. ועם זאת, יש גם נקודות אור: הערכת מצבה הכללי של המדינה השתפרה, כמו גם השיעורים הגבוהים של מי שמעדיפים להמשיך לחיות בישראל ולא להגר למדינות אחרות ורמות גבוהות של תחושת שייכות למדינה. גם במדדים הבינלאומיים כמעט לא חלה תזוזה, חרף ההחמרה במצבה של ישראל בזירה הבינלאומית. 

עיקרי הממצאים

אמון במוסדות המדינה

בשני המדגמים (יהודים וערבים) מדרג האמון ב-2025 דומה למדרג ב-2024. ברוב המקרים, שיעור נותני האמון השנה נמוך מהממוצע הרב-שנתי. בקרב היהודים (ובכל המחנות הפוליטיים) צה"ל ניצב בראש. אצל הערבים – בית המשפט העליון.

נותנים אמון בכל אחד ממוסדות המדינה (%, יהודים)* | ממוצע רב שנתי (2025-2003)

בנוסף, בדקנו השנה את האמון בשלושת המוסדות הבאים:

יהודים, ממוצע נתוני מאי ונובמבר 2025	%
השב"כ	63
היועצת המשפטית לממשלה	37
רשות מקומית/עירייה**	57

** נבדק רק במאי 2025 

נותנים אמון בכל אחד ממוסדות המדינה (%, ערבים)* | ממוצע רב שנתי (2025-2003)

ערבים, ממוצע נתוני מאי ונובמבר 2025	%
השב"כ	26
היועצת המשפטית לממשלה	34
רשות מקומית/עירייה**	34

** נבדק רק במאי 2025

מצבה הכללי של ישראל כיום

בנובמבר 2025 הישראלים נחלקים כמעט שווה בשווה בין המעריכים את מצבה של ישראל כטוב, ככה־ככה ורע. מדובר בשיפור משמעותי בהשוואה ל־2024 ולמאי 2025, אז כחצי מהישראלים הגדירו את מצבה של ישראל כרע או רע מאוד.

היהודים מעריכים את המצב כחיובי יותר מהערבים. שיעור היהודים המעריכים את המצב כרע בנובמבר 2025 עמד על 30.5%. מנגד, יותר ממחצית מהערבים עדיין מגדירים את מצבה של ישראל כרע (52%), אם כי מדובר בשיפור משמעותי לעומת מאי 2025, אז עמד שיעור זה על כמעט שני שלישים (64.5%).

המצב של ישראל כיום באופן כללי, 2025-2010 (%, כלל המדגם)*

חלוקה לפי מחנות פוליטיים (מדגם היהודים) מעלה כי בשמאל 65.5% מעריכים את המצב כרע, לעומת 46.5% במרכז ו-16% בלבד בימין.

ציון לדמוקרטיה הישראלית

כרבע בלבד מהיהודים נותנים כיום (מאי 24%, נובמבר 27%) ציון טוב או מצוין לדמוקרטיה הישראלית – המשך של הירידה המתמשכת בשנים האחרונות. בנובמבר השנה שיעור הערבים שנתנו לה ציונים גבוהים הוא מן הנמוכים ביותר מאז התחלנו לבדוק את הנושא – 12%.

רק מיעוט בכל אחד משלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) נותנים ב-2025 ציון טוב או מצוין לדמוקרטיה הישראלית (ממוצע נתוני מאי ונובמבר: שמאל – 9%; מרכז – 14%; ימין – 34%).

נותנים לדמוקרטיה הישראלית ציון טוב או מצוין, לפי הצבעה בבחירות לכנסת ב-2022 (%, כלל המדגם)*

האיזון בישראל בין הרכיבים היהודי והדמוקרטי

העמדה השכיחה בקרב המרואיינים היהודים היא שהרכיב היהודי במדינת ישראל חזק מדי (44%). כרבע (24%) סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי; וכחמישית (19%) – שיש איזון בין שני הרכיבים. רוב ברור מהחילונים סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי, בעוד רוב ברור מהחרדים סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי. 

שיווי משקל/איזון נכון בין הרכיב היהודי לרכיב הדמוקרטי בישראל, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים, מאי 2025 (%, יהודים)

 

על מי אפשר לסמוך בעת צרה?

הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים רוב גדול סבורים שאפשר תמיד לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה. עם זאת, רק כשליש מכלל המרואיינים הסכימו עם ההיגד שאזרחי ישראל יכולים תמיד לסמוך על המדינה שתעזור להם בעת צרה. 

ערבות הדדית בין האזרחים ואמון במדינה, מאי 2025 (%, כלל המדגם)

רוב גדול מהיהודים (87%) ולמעלה ממחצית מהערבים (54%) מרגישים שייכות למדינת ישראל ובעיותיה.
 

המתח העיקרי בחברה הישראלית

השיעור הגבוה ביותר (כמעט מחצית) בקרב הישראלים מדרגים את המתח בין ימין לשמאל כמתח המרכזי בחברה. בקרב היהודים מעל מחצית מעריכים את המתח הזה החזק ביותר, ובמקום השני נמצאים שני מתחים: המתח בין יהודים לערבים והמתח בין דתיים לחילונים. לעומת זאת, בקרב הערבים המתח בין יהודים לערבים נתפס כחזק ביותר, והמתח בין המחנות הפוליטיים מדורג במקום השני. 

המתח החזק ביותר בחברה הישראלית, 2025-2012 (%, כלל המדגם)

 

חוששים להביע דעה פוליטית

בשנת 2025 רוב הערבים (70%) ולמעלה ממחצית מהיהודים (53%) טוענים שהם מעדיפים לשתוק ולא לבטא בקול רם את דעתם הפוליטית בנוכחות זרים – המשך מגמת העלייה בהשוואה ל-2016 ו-2017.

מסכימים שעדיף לשתוק ולא לבטא בקול רם את דעתם הפוליטית בנוכחות זרים, 2025-2016 (%)

 

הצורך בחוקה

רוב גדול (71%) מכלל הציבור (יהודים – 69%; ערבים – 78%) סבורים שחשוב שלישראל תהיה חוקה.

באיזו מידה חשוב או לא חשוב שתהיה חוקה לישראל? (%, כלל המדגם)*

מידת ההצלחה של ישראל לדאוג לביטחון אזרחיה ולרווחתם

למעלה ממחצית מהיהודים (53%) השיבו בנובמבר 2025 שהמדינה מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה, עלייה ניכרת בהשוואה למדידת מאי. זאת, לעומת כשליש בלבד מהערבים. הערכת הציבור את הצלחת המדינה לדאוג לרווחת אזרחיה נמוכה בהרבה: רק מעט למעלה מרבע (יהודים – 28%; ערבים – 27%) סבורים שהיא מצליחה בכך.

מסכימים שישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה ולרווחתם, 2025-2019 (%, כלל המדגם)

 

הוגנות הבחירות הבאות

בהודעה הנפרדת נמצאים יתר הממצאים בעניין הבחירות.

רוב ברור בכלל המדגם (65.5%) סבורים שהבחירות הבאות לכנסת יהיו הוגנות וחופשיות.

האם לדעתך הבחירות הבאות לכנסת יהיו הוגנות וחופשיות? מאי 2025 (%, כלל המדגם)

רוב בציבור חשים שאין מפלגה המייצגת היטב את השקפותיהם (יהודים – 67.5%; ערבים – 76%).

צירוף מפלגות ערביות לממשלה

רוב גדול (77%) בציבור הערבי תומכים בצירוף מפלגות ערביות לממשלה, ואילו רוב (71.5%) בציבור היהודי מתנגדים לכך. במדגם היהודים רוב בשמאל תומכים בצירוף מפלגות ערביות (69%), לעומת מיעוט במרכז (26%) ומיעוט זניח בימין (7%). 

תומכים בצירוף של מפלגות ערביות לממשלה, לפי הצבעה בבחירות לכנסת ב-2022, נובמבר 2025 (%, כלל המדגם)

בהתאמה, מצאנו שוב כי רוב הערבים מעוניינים בחיים יחד עם יהודים, בעוד שיעור גבוה מהיהודים אינם מעוניינים בכך.

התערבות המדינה בקביעת התכנים בכלי תקשורת ציבוריים

בימים שבהם התקשורת מצויה בלב המחלוקת הציבורית והפוליטית, בדקנו את עמדות הציבור בשאלה האם המדינה צריכה להתערב בקביעת התכנים בכלי תקשורת ציבוריים. בכלל המדגם רוב המשיבים (61.5%) סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתוכני כלי התקשורת הציבוריים על אף התמיכה הכספית המוענקת להם (יהודים – 59.5%; ערבים – 71%). 

תמיכת המדינה בכלי תקשורת ציבוריים מעניקה לה זכות להיות מעורבת בקביעת התכנים, לפי מחנות פוליטיים, מאי 2025 (%, יהודים)

 

אופטימיים/פסימיים לגבי העתיד של ישראל

בשתי המדידות ב-2025 רוב היהודים הביעו אופטימיות לגבי עתידה של ישראל, לעומת מיעוט גדול בלבד בקרב הערבים, שאף ירד בין מאי לנובמבר.

אופטימיים לגבי העתיד של ישראל (%)

בנובמבר 2025 - רוב היהודים וכמחצית מהערבים מסכימים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו. לעומת מאי 2025 חלה עלייה בקרב היהודים וירידה בקרב הערבים.

להישאר או להגר?

השנה רוב היהודים ורוב הערבים (למעלה מ-70% בשני המדגמים) ענו שהם מעדיפים להישאר בישראל גם אם תינתן להם האפשרות לעבור לחיות במדינה מערבית בתנאים מיטיבים.

מעדיפים להישאר בארץ, 2025-2015 (%)

 

מעדיפים להישאר בארץ, לפי גיל (%)*

איסוף הנתונים

את עבודת השדה של הסקר ביצעו השנה מכון מדגם (ראיונות בעברית, באינטרנט ובטלפון) ומכון אפקאר (ראיונות בערבית בטלפון). איסוף הנתונים נערך ב-4–28 במאי 2025. בנובמבר 2025 בוצע תיקוף של חלק מהממצאים ותוצאותיו מופיעות להלן, בצד ממצאי מאי. במקרים אחדים שבהם המדידות במאי ובנובמבר היו דומות, אנו מציגים כאן את הממוצע של שתיהן.