תעסוקה

לוחות אקסל פרק תעסוקה

אחד ממוקדי הדיון הציבורי על מקומה של הקהילה החרדית בחברה הישראלית הוא התעסוקה. הפער הגדול ביותר בעניין זה בין חרדים לשאר האוכלוסייה היהודית הישראלית נמצא ב-2003, אז כשליש בלבד מן הגברים החרדים היו מועסקים ורק מעט מעל למחצית מן הנשים. בשנים 2016-2003 חלה עלייה בשיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, גברים ונשים כאחד, הודות לשילוב של צורכי הקהילה עם מדיניות ציבורית שתמכה במגוון דרכים בכניסת חרדים לשוק העבודה. התוצאה של שינוי זה היא שכיום למעלה ממחצית מן הגברים החרדים (52%) וכמעט שלושה רבעים מן הנשים החרדיות עובדים (73%). ואולם לאחר עלייה מרשימה במשך כמה שנים מסתמן שב-2016 לא חל שינוי בשיעור התעסוקה באוכלוסייה החרדית לעומת 2015, אצל הגברים והנשים כאחד. אפשר שהדריכה במקום היא תוצאה של ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית (מאז בחירות 2015 ועד כתיבת שורות אלו) שאליה שבו המפלגות החרדיות. על פי הסכמים אלו, קטנו התמריצים לכניסה לעבודה וגדלה התמיכה בבחורי ישיבות ובאברכים.

מקומה של האוכלוסייה החרדית בעולם העבודה אינו מתמצה בשיעורי התעסוקה בקרבם. רכיב מרכזי נוסף הוא רמת ההכנסה. גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 62% מגובה ההכנסה הממוצעת של העובדים האחרים במשק (כולל ערבים). הסיבה לפער היא היקף תעסוקה קטן יותר ורמת הכנסה נמוכה יותר, שהיא תוצאה גם של התמקדות בענפים כלכליים שרמת ההכנסה בהם נמוכה יותר. כך, שיעור הגברים החרדים העוסקים בתחום החינוך עומד על 28% לעומת 5% בלבד בקרב גברים יהודים לא חרדים. לעומת זאת, שיעור הגברים החרדים העוסקים בתחום ההיי-טק (3%) נמוך במידה רבה משיעורם של הגברים היהודים שאינם חרדים בתחום זה (13%). בקרב נשים חרדיות ניתן לראות תמונה דומה למדי. שיעור הנשים החרדיות העוסקות בתחום החינוך עומד על 42% לעומת 17% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. לעומת זאת, בתחום ההיי-טק הפערים בין הנשים החרדיות לנשים היהודיות הלא-חרדיות קטנים מאשר בקרב הגברים והם עומדים על 4% ו-7% בהתאמה.

השנתון מצביע על ירידה בשיעור החרדים העובדים בתחום החינוך ועל עלייה בשיעור העובדים מקרבם בענפי התעשייה. התחזקותה של מגמה זו עשויה לתת את פירותיה בטווח הארוך יותר גם בהכנסה לנפש, וכנגזרת ממנה – ברמת החיים של משק הבית החרדי.

לשנתון המלא >

כל הלוחות