אוכלוסייה

לכל לוחות האקסל בפרק אוכלוסיה

בהשוואה לקצב הגידול של אוכלוסיות במדינות המפותחות, קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא המהיר ביותר – כ-4% בשנה. הגורמים לקצב הגידול המיוחד הזה הם שיעורי פריון גבוהים, תנאי רפואה ומחיה מודרניים, גיל נישואים צעיר ומספר ילדים גדול במשפחה. ואכן, האוכלוסייה החרדית הישראלית צעירה מאוד – כמעט 60% ממנה הם מתחת לגיל 20, לעומת 31% מכלל האוכלוסייה בישראל. בשנת 2021 האוכלוסייה החרדית הישראלית מנתה כ־1,226,000 נפשות, לעומת כ-750,000 ב-2009, וחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בישראל הוא 12.9%. על פי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורה יגדל בשנת 2030 ל־16%, והיא עתידה למנות שני מיליון נפשות בשנת 2033.

ניתוח דפוסי התא המשפחתי החרדי בעשור וחצי האחרון מראה ירידה קלה בשיעורי הפריון – מ־7.5 בשנים 2005-2003 ל-6.9 בשנים 2019-2017. אצל הנשים היהודיות הישראליות הלא־חרדיות שיעור הפריון הממוצע הוא 4.3 ילדים לאישה דתית; 3.0 לאישה מסורתית־דתית; 2.4 לאישה מסורתית־חילונית; ו-2.1 לאישה חילונית.

התפרושׂת הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית מציגה את התמונה הבאה: שתי "ערי הבירה" של האוכלוסייה החרדית הן ירושלים ובני ברק – כיום (2019) מתגוררים בהן 43.2% מאוכלוסייה זו (26.4% בירושלים ו-16.8% בבני ברק). עוד קבוצה של יישובים שבהם האוכלוסייה החרדית מתגוררת (23.6%) הם ערי הפרוור החרדיות, ובהן בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. קבוצה שלישית של ריכוזי חרדים היא בערים גדולות וּותיקות כמו אשדוד, פתח תקווה, חיפה, רחובות, ונתניה, שבהן מתגוררת 12.6% מן האוכלוסייה החרדית. בשלושה סוגי ריכוזים אלו, המורכבים מ־11 ערים, חיה 79.4% מן האוכלוסייה החרדית בישראל.

לשנתון המלא >

כל הלוחות