הצעת חוק המצלמות במעונות היום מעמידה את הפעוטות בסכנת ביוש ומעלה חשש לדליפת מידע שתגרום לפגיעה
מאת: ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר תמי הופמן
מרגע מתן הגישה לשידורי המצלמות באופן מקוון ובזמן אמת אין דרך למנוע את הפצתם ואת השלכותיהם. לצד סכנת החשיפה למתקפות סייבר, המעקב המתמיד עלול לפגוע בזכות העובדים לפרטיות ובמעמד צוותי החינוך. מתן אפשרות לנציגות הורי הפעוטות לצפות בצילומים אחת לחודש עשוי למזער את הפגיעה.
play
ראיון עם פרופ' תמר הרמן על תמורות בדעת הקהל בישראל לאורך השנים
פרופ' הרמן שוחחה עם ד"ר חיים וייצמן בהסכת המכון לחירות ואחריות על סקרי דעת קהל ועל חשיבותם הן לציבור והן למקבלי ההחלטות.
play
דפנה אבירם-ניצן - פתיחת מושב האקלים בכנס הורביץ 2024
play
איך ישראל נכנסה לרשימה השחורה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג?
באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.
פרופ' עמיחי כהן בכתבת חדשות 14 על צווי המעצר האפשריים שיוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"מטרת המשפטים שמנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי היא להביא לבירור השאלה האם יש מקום להכניס אנשים לכלא".
טיוטת מבחני התמיכה בקולנוע משקפת מודל הפועל כנגד חופש הביטוי התרבותי ומגוון היצירה הקולנועית בישראל
מאת: עו"ד עדנה הראל פישר
מבחני התמיכה המוצעים מעניקים משקל כבד במיוחד לרכיב מכירת הכרטיסים ועלולים ליצור העדפה לעשייה קולנועית מסחרית ואף להעמיד בסכנת הכחדה תחומי משנה חשובים כמו היצירה התיעודית, הנפשה וסרטי סטודנטים. הם עתידים להגדיל הוצאות על ניהול וביורוקרטיה על פני התמחות המוסדות ומגוון היצירה. הליך ההיוועצות שנעשה עד כה הוא בלתי מספק, ואינו תואם את העקרונות להתנהלות בתחומי התרבות ולהבטחת חופש הביטוי והיצירה.
פרופ' עמיחי כהן בריאיון להסכת "אחד ביום" של N12 על הפרסומים בדבר צווי מעצר לבכירים ישראלים בביה"ד הפלילי בהאג
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"בעולם יש תפיסה שהמערכת הישראלית איבדה שליטה על מה שקורה בשטח. כך יש פחות אמון במערכת הפנימית הישראלית שהיא שומרת על כללי המשפט הבינלאומי".
play
ד"ר ערן שמיר-בורר בריאיון לכאן 11 על ההשלכות האפשריות של צווי מעצר שיוציא ביה"ד הפלילי בהאג נגד בכירים ישראלים
"אם יוצאו צווים, יהיה זה אירוע עם השלכות דרמטיות שמעולם לא חווינו במדינת ישראל. מעבר לפגיעה בחופש התנועה של הבכירים שנגדם יוצאו, זו פגיעה בחופש הפעולה המבצעי של צה"ל".
פרופ' יובל שני בריאיון ל-N12 על המנהיגים שהוצאו נגדם צווי מעצר בינלאומיים
מאת: פרופ' יובל שני
"בית הדין בהאג מפעיל את הסמכות שלו רק במקרי קיצון. זה יכניס אותנו למועדון שאנחנו לא רוצים להימצא בו".
פרופ' יובל שני בריאיון ל-N12 על משמעות הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים בהאג
מאת: פרופ' יובל שני
"לעיתים בית הדין משתמש בפרקטיקה של צווי מעצר סודיים, כלומר כאלו שהוצאתם אינה מתפרסמת. בין אם הצווים אכן יפורסמו ובין אם לא, המשמעות היא שברגע שהוצא צו והחשוד שנגדו הוגש מגיע למדינה שחברה בבית הדין - אותה מדינה לשיטת בית הדין מחויבת לעצור אותו ולהעבירו למשפט".
טיוטת התקנות למינוי ממונים במועצות הדתיות מעניקה כוח יתר לשר ומבטלת תנאי סף מקצועיים
התיקונים מאפשרים מינוי ממונה ללא השכלה כלל, וכן מורידים את איכות הניסיון התעסוקתי והניהולי הנדרש לתפקיד. בכך יביאו להחלשה ניכרת של איכות כוח האדם הניהולי במועצה הדתית.
טיוטת התקנות לבחירת רבני ערים מנוגדת לתפיסת הרב המקומי במסורת ומעודדת ריכוז סמכויות מופרז בידי השר
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הטיוטה כוללת את צמצום משקלה של הרשות המקומית בבחירת נציגי האספה הבוחרת לטובת הגדלת משקל השר לשירותי דת והרבנות הראשית. היא גם מציעה לבטל את קציבת כהונת רבני הערים באופן המנוגד לתפיסה המקובלת שלהם כנבחרי ציבור ולצמצם את ייצוג הנשים בבחירתם באופן שיסיג לאחור את מעמד הנשים ביחס לממסד הדתי.
play
למה רק בישראל ניתן פטור מגיוס לצבא לאוכלוסייה דתית מסוימת?
זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.
15 באפריל 2024
