היערכות למשבר האקלים - ישראל 2050

לעיון בכל החומרים המקצועיים של תכנית "ישראל 2050" מוזמנים להיכנס לדף התכנים המלא של המרכז.

בתחילת 2019 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה מהלך רחב היקף לגיבוש חזון, יעדים ומפת דרכים למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050. המהלך נעשה תוך שיתוף בין-משרדי וחוצה מגזרים. את המהלך מוביל המכון בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, מנהל תכנון שבמשרד הפנים ובשיתוף נציגי המגזר העסקי וחברה אזרחית. את התכנית מלווה מקצועית ארגון ה-OECD אשר פרסם במהלך התקופה דוח הכולל סט המלצות מרכזיות במעבר למשק דל פחמן בישראל. הדוח סוקר מבחר צעדי מדיניות והמלצות ליישום בתחומי האנרגיה, הבניה והתחבורה.

פרויקט "ישראל 2050" מהוה יישום ראשוני וחדשני של גישת הממשלה השלמה (The Whole Government Approach), לפיה על משרדי הממשלה להתנהל "מחוץ לגבולות המשימות שלהם" על מנת להשיג יעדים משותפים ולאגם משאבים. גישה זו נמצאה על ידינו כמתאימה ליישום בסוגיות אסטרטגיות כמו אלו שעמדו על הפרק בפרויקט זה. החזון המשקי והיעדים שיגובשו במסגרת תהליך זה יעוגנו בחוק אקלים, ותוכנית היישום תתורגם להחלטת ממשלה ותשולב בתוכניות העבודה הממשלתיות.

המהלך השיתופי כלל הובלה וניהול של 4 צוותי עבודה מקצועיים. כל צוות הובל ע"י המשרד הממשלתי האחראי על התחום (אנרגיה, תחבורה, תעשייה ופסולת ומבנים וערים), לצד הובלת צוותים עם המגזר העסקי (תעשייה, מסחר וכו'), צוות פיננסיים (אשר עדיין בשלבי הקמה) וצוות חברה אזרחית שכלל אזרחים מהשורה ונציגי ארגונים ועמותות חברתיות.

לצד המהלך השיתופי הוביל המכון שתי קבוצות עבודה מקצועיות: צוות מאקרו בהובלת פרופ' נתן זוסמן, אשר בחן את ההשפעות המאקרו כלכליות של מעבר למשק דל פחמן, וצוות שכתב דוח חברה אזרחית בהובלת דפנה אבירם-ניצן ופרופ' נתן זוסמן, אשר בחן את צעדי המדיניות הנדרשים כדי למזער את הפגיעה באוכלוסיות החלשות בשלב המעבר למשק דל פחמן, תוך יישום גישת "מעבר צודק" (Just Transition). בנוסף עורך המכון לאורך הפרויקט סדרת סקרים, לקבלת הבנת עומק של עמדות הציבור בתחום.

בנוסף, הכין המכון במסגרת הליווי המקצועי של המהלך ניתוח מקיף של השפעות המהלך על מדדי איכות החיים של הציבור בישראל. הדוח בחן את פרויקט "ישראל 2050" מבעד למשקפיים של מדדי איכות החיים שקבעה הממשלה (מדדי ה-Well Being). בכך היווה הדוח יישום ראשון מסוגו של החלטות הממשלה 2494 ו-4631 ואיפשר בחינה של השלכות התוכנית בהתאם למדדים אלו, ברוח הנחיות ה-OECD.

הרקע להתנעת הפרויקט הוא הסכם פריז מדצמבר 2015, במסגרתו התחייבו מדינות העולם לקביעת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, במאמץ לעצור את מגמת ההתחממות הגלובלית. לאחר שיעדים אלו התבררו כלא מספקים, התחייבו המדינות להגיש עד סוף שנת 2020 תכניות ארוכות טווח מעודכנת למעבר לכלכלה דלת פליטות עד שנת 2050. ברוח זו, בא הפרויקט לגבש חזון ויעדים מעודכנים לישראל לשנת 2050 ובהתאם, להתוות מפת דרכים ליישום החזון והיעדים הנגזרים ממנו. החזון ותכנית היישום עתידים להיות מתורגמים להחלטת ממשלה וישולבו בתכניות העבודה הממשלתיות.

​המרכז לממשל וכלכלה >> ישראל 2050

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא היערכות למשבר האקלים - ישראל 2050

מאמרים ספרים אירועים

מאמרים

נגן
ישראל 2050

קידום חדשנות אקלים בישראל

יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.

סקירה

הממשלה ה-37 חייבת לפעול בחקיקה וברגולציה נוכח החרפת משבר האקלים

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

מאמר דעה

על הממשלה הנכנסת לקדם בדחיפות חוק אקלים

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

מאמר דעה

חדשנות עכשיו: לחשב מסלול מחדש באתגרים חברתיים

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו

סקירה

השפעות משבר האקלים על שוק העבודה, וכיצד ניתן להיערך לשינויים?

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות

סקר מיוחד

הציבור מתעניין בנושאים סביבתיים, הפוליטיקאים פחות

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

סקירה

הציבור הישראלי מודאג גם ממשבר האקלים

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

מאמר דעה

המשבר הבא כבר לפתחנו

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

מצגת

כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת

ישראל 2050

הכדור בידיים של הממשלה הבאה- ישראל 2050

איך מעבירים את ישראל ממסלול של עתיד מזוהם, צפוף ויקר - לעבר כלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת? שילוב כוחות ייחודי בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה, יחד עם ה-OECD, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון, בתכנית ישראל 2050. הצצה לתרחישים הסביבתיים שעשויים להתרחש בעתיד הנראה לעין, וכיצד ניתן להתמודד עמם

ספרים