בתחילת 2019 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד האוצר- מנהל תכנון, וארגון ה-OECD תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050.
הרקע להתנעת הפרוייקט הוא הסכם פריז, מדצמבר 2015, במסגרתו התחייבו מדינות העולם ליעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, לעצירת מגמת ההתחממות הגלובלית. לאחר שיעדים אלו התבררו שלא מספקים, התחייבו המדינות להגיש עד סוף 2020 תכניות ארוכות טווח מעודכנת למעבר לכלכלה דלת פליטות עד 2050. ברוח זו, בא הפרוייקט לגבש חזון ויעדים מעודכנים לישראל לשנת 2050 ובהתאם להתוות מפת דרכים ליישום החזון והיעדים הנגזרים ממנו. החזון ותכנית היישום אמורים להיות מתורגמים להחלטת ממשלה וישולבו בתכניות העבודה הממשלתיות.
מאז הותנע התהליך הישראלי פועלים חמישה משרדי ממשלה במסגרת קבוצות עבודה מקצועיות בתחומי התחבורה, תכנון ובינוי, תעשייה ופסולת ואנרגיה. קבוצות אלו פועלות לגיבוש מדדים ויעדים תחומיים (Bottom up), מהם ייגזרו היעדים המשקיים בסנכרון מול צוות מאקרו כלכלה, בהובלת פרופ' נתן זוסמן, שיגבש את יעדי מאקרו (Top to Bottom). סנכרון עבודת כלל הצוותים יוביל לגיבוש יעדים וחזון ממשלתי אחיד ומסונכרן. קבוצה נוספת שהוקמה במסגרת מהלך זה ע"י המכון עוסקת בהיבט החברתי-כלכלי של הפרוייקט ובהשלכותיו על איכות החיים של אזרחי המדינה. הקבוצה כוללת נציגי חברה אזרחית בדגש על ייצוג אוכלוסיות: חרדים, ערבים, מבוגרים, אנשים עם מגבלות, הדור הצעיר (ילדים ונוער) ותושבי הפריפריה. אחת ממטרות הקבוצה הינה לבחון את החזון שגובש ואת צעדי המדיניות המתוכננים לשם מימוש החזון בעיניים של חברה אזרחית ותוך בחינת ההשפעה של צעדי המדיניות המתוכננים על מגוון היבטים שקשורים באיכות החיים של תושבי ואזרחי המדינה.
