הספרייה לדמוקרטיה

הספר מנתח את כל פרשות השחיתות הגדולות בצמרת הממשל והשלטון בישראל מאז קום המדינה ועד היום. הוא עושה זאת על ידי שילוב של מחקר תאורטי והשוואתי עם הצגת נתונים שלא פורסמו עד כה. הטענה המרכזית שלו היא שהשחיתות הפכה לתופעה מרכזית בפוליטיקה הישראלית וששינויים שקידמה האליטה הפוליטית-הכלכלית מאז שנות השמונים של המאה העשרים שינו את פניה של התופעה ואת גילוייה השונים. עוד טוען הספר כי בשנים האחרונות מתחולל בישראל מאבק על טיבם של הפוליטיקה והשלטון, ובכלל זה מאבק על השאלה מהי שחיתות פוליטית.

חיבור זה דן בבעיית המעמד ההלכתי של היהודי החילוני ומעיין בתוך כך במכלול הקטגוריות השמורות לו בלקסיקון ההלכתי. מתברר שהגינוי ההלכתי הנוקשה של החילוני שמור בעיקר למישור הקיום הדתי, כלומר ליחסים שבין האדם לאלוהיו. מנגד, במישור הלאומי, ולפרקים אף במישור החברתי, ההלכה אינה שופטת את החילוני בחומרה אלא רואה בו שותף לגיטימי מלא בחיים היהודיים. קריאה כזאת מאששת אישוש הלכתי את ההרגשה הטבעית של שותפות גורל שבין דתיים לבין חילונים במישורי הקיום הלאומי והחברתי ועשויה לצמצם בכך את הדיסוננס ההכרתי ואת המתח שביחסי שתי הקבוצות.

המאמר שלפניכם עוסק באומדן פערי השכר בין היהודים לערבים בשוק העבודה בישראל, ומתבסס על התפיסה שלפיה אפליית השכר כלפי הציבור הערבי היא "קנס אתני" שציבור זה "משלם" כשהוא לוקח חלק פעיל בשוק העבודה. המסקנות שלנו הן שיש אפליית שכר מובהקת של הציבור הערבי לאורך כל השנים 1997 2009, תהא אשר תהא רמת המיומנות של העובדים. בפערי השכר בין המגזרים חלו תמורות: הם התרחבו בין השנים 1997 1999 בד בבד עם הקליטה של גלי העלייה מברית המועצות; הצטמצמו בין השנים 2000 2004 בשל הירידה בתעסוקתם של לא ישראלים בשוק העבודה הישראלי אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה; ושבו לעלות עד 2008, בה בעת עם העלייה הניכרת במספר העובדים הלא ישראלים בשוק העבודה הישראלי. התוצאות מעידות על כך שהקנס האתני חל גם כאשר בודקים אותו נטו מהשפעות של רמת ההון האנושי, ושהתשואות על משתני ההון האנושי בקרב הציבור הערבי נמוכות במידה ניכרת לעומת תשואות אלה בקרב הציבור היהודי. בעיקר בולטת התשואה השלילית של משרה מלאה על שכרו של עובד ערבי, והדבר מעיד על חוסר יציבות וביטחון תעסוקתיים בקרב ציבור זה.

הטרדה מינית אינה רק מגבלה חוקית או תופעה משפטית. זו מציאות יום-יומית בחברה הישראלית, והתלונות נגד בכירים בשירות הציבורי מעידות על כך כאלף עדים. החוק למניעת הטרדה מינית (התשנ"ח-1998) נחשב לחוק מתקדם ומורכב, אך הוא עדיין אינו מצליח למנוע את התופעה או ליצור קו ערכי מובהק שהציבור אמור לשאוף אליו. בנושאים אלה עוסק הקובץ מילים מטרידות: סוגיות בהטרדה מינית מילולית, המציע מגוון מאמרים שיכולים לסייע בגיבוש עמדה בעניין זה: סקירת נתונים על מאפייני ההטרדה המינית המילולית ושכיחותה; הצגת בסיסים תאורטיים אפשריים לחוק למניעת הטרדה מינית; ניתוח מתחים אפשריים בין הפללת ביטויים מטרידים לבין ההגנה החוקתית על חופש הביטוי; ועוד.

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2011, פרי עבודת המחקר של צוות מרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מבקש כקודמיו לצייר במישורים המופשט והיישומי תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי - על קבוצות המשנה שלו - בכל הנוגע לשיטת השלטון, תפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים. הסקר גם מנסה להצביע על מוקדי חשיבה ומעש לא דמוקרטיים ואנטי–דמוקרטיים, שיש לטפל בהם בדרך של חינוך והטמעה, או בנסיבות קיצוניות - באכיפה. את הנתונים אסף בחודש מרץ 2011 מכון דחף, בראשות ד"ר מינה צמח. המדגם היה מדגם מייצג ארצי של אזרחי ישראל המבוגרים מגיל 18 ומעלה; סך הכול: 1,200 מרואיינים.