ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | חוק יסוד: לימוד תורה
החוק שיקבע את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות עשוי לפגוע באופן חמור הן בשוויון בנטל, הן בעקרון השוויון בנטל והן במבנה החוקתי בישראל.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
סעיף 90 בהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לבין סיעת יהדות התורה קובע כי עד להעברת תקציב לשנת 2023 תושלם חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה.
חוק יסוד זה צפוי להכיל שני סעיפים. הסעיף הראשון הצהרתי באופיו, לפיו "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". הסעיף השני מעשי, ולפיו מי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה ייחשבו לעניין זכויותיהם וחובותיהם כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי.
בצד חזותו הסמלית וההצהרתית של החוק בדבר חשיבות תלמוד תורה, כמופיע בסעיף הראשון, צפויה להיות לו השלכה מעשית ישירה, וזאת בתחום קיבוע הפטור משירות צבאי של בני הישיבות. אם אכן תתקבל הצעת חוק יסוד זה, מעתה ואילך לימוד בישיבה ייחשב שקול לשירות צבאי, ועל כן בני הישיבות יהיו פטורים משירות צבאי.
הצעה זו נועדה לעגן את המצב הקיים דה-פקטו. אלא שכיום המצב של פטור בני הישיבות משירות צבאי נחשב בדיעבד ולא לכתחילה, והוא נתון לביקורת שיפוטית של בג"ץ, שבשם פגיעה בעקרון השוויון כבר פסל בעבר הצעות חקיקה שניסו לקבע את פטור בני הישיבות משירות צבאי. בשונה מכך, הצעה זו היא לעגן את פטור בני הישיבות מלכתחילה ולא בדיעבד. כמו כן, הרציונל שעומד מאחורי הצעת חוק יסוד זו היא שבג"ץ יהסס מלפסול חוק יסוד, ועל כן הוא לא יפעיל ביקורת שיפוטית כלפי חוק יסוד כפי שהפעיל נגד ניסיונות חקיקה קודמים.
אף שאין חולק כי לימוד תורה הוא אכן אבן יסוד של המורשת היהודית, וככזה ראוי לתמיכה ועידוד, יש כמה סכנות חמורות להצעת חוק יסוד: לימוד תורה. הסכנה הראשונה היא פגיעה חמורה בעקרון השוויון בנטל. על אף הדימוי של בני הישיבות כמי ש"ממיתים עצמם באוהלה של תורה", מרבית החברה הישראלית סבורה כי השהייה בין כותלי בית המדרש נוחה ונעימה הרבה יותר מאשר השירות הצבאי הנעשה בתנאים מפרכים. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים לאור כך שהשירות הצבאי כרוך בסיכון חיים בשדה הקרב, סיכון שאינו קיים בבית המדרש. יש חוסר שוויון בוטה בכך שיש היוצאים לקרב ומסכנים את חייהם, בעוד אחרים יושבים לבטח על ספסלי הלימוד. "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה"?! (במדבר לב, ו).
הסכנה השנייה היא פגיעה חמורה בכלכלת ישראל. הפטור משירות צבאי פוגע ביכולת ההשתלבות של בני הישיבות בכוח העבודה של המשק הישראלי, שכן כדי להימנע משירות צבאי עליהם להישאר בבית המדרש למשך שנים רבות. הפגיעה בכלכלה הישראלית באה לידי ביטוי הן באי השתתפות בתשלום מס הכנסה הן באי תרומה לתוצר הלאומי. כדי לפטור את הבעיה הכלכלית הועלו בעבר הצעות שעניינן הורדת גיל הפטור, כך שהצעיר החרדי יוכל להשתלב בשוק העבודה אף שלא שירת שירות צבאי. זאת מתוך הנחה, שאם כבר נגזר שהוא לא ישרת בצבא, לכל הפחות יתרום את תרומתו לכלכלה הישראלית. הצעת חוק יסוד: לימוד תורה פועלת בכיוון ההפוך, בכך שהיא תתמרץ את הצעיר החרדי להישאר עוד ועוד בבית המדרש כדי שיהיה פטור משירות צבאי, ובכך תוחרף הפגיעה במשק הישראלי.
הסכנה השלישית היא פגיעה במבנה החוקתי בישראל ועידוד האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ. לאור כך שבג"ץ פסל בעבר ניסיונות חקיקה שביקשו לעגן את פטור בני הישיבות, מבקשים מנסחי הצעת החוק לשריין את ההסדר החקיקתי מפני התערבות בג"ץ וזאת באמצעות קיבועה בחוק יסוד. זאת מתוך הנחה שבג"ץ יהסס מלהפעיל ביקורת שיפוטית כלפי חוק יסוד. מהלך זה טומן בחובו סכנה כפולה. מצד אחד, הוא עלול להוות סנונית ראשונה למבול של חוקים נוספים שינוסחו כחוקי יסוד, וזאת כדי לשריין אותם מביקורת בג"ץ. כך, עלול להיווצר מצב שבו כל יוזמה של הקואליציה שיש בה כדי לפגוע בעקרון השוויון או בזכויות אדם, תנוסח כחוק יסוד, מתוך מחשבה שהדבר יחסן אותה מביקורת שיפוטית. הדבר עלול לרוקן מתוכן את המושג "חוק יסוד". מצד שני, ככל שהמושג "חוק יסוד" יתרחב וישמש כסות לכל יוזמה חקיקתית בעייתית, עד שלמעשה ירוקן מתוכן, כך יגדל הסיכוי שבג"ץ יתערב גם בחוקי יסוד ויפעיל עליהם ביקורת שיפוטית. ככל שהשימוש במונח "חוק יסוד" ייעשה לצרכים פוליטיים כדי לקדם חקיקה בעייתית, כך צפויה לגדול נכונותו של בג"ץ לבחון את החוקתיות של הצעות חוק אלה. באופן פרדוקסלי, דווקא הצעת חוק יסוד זו תעודד את האקטיביזם השיפוטי ותחזק את הטוענים שבג"ץ צריך להתערב גם כשמדובר בחוקי יסוד ולא רק בחוקים רגילים.
לבסוף יש להסתייג מפני ההנחה הבסיסית של חוק יסוד: לימוד תורה, כביכול לימוד תורה ושירות צבאי עומדים בסתירה זה לזה, ומצריכים הכרעה בינארית (או לימוד תורה או שירות צבאי). הנחה זו אין לה על מה שתסמוך. עולם ישיבות ההסדר הוכיח כי ניתן ואף ראוי לשלב בין לימוד תורה משמעותי לבין שירות צבאי איכותי. לא רק שהשירות הצבאי אינו פוגע באיכות לימוד התורה, אלא שהמעורבות בדעת עם הבריות והתרומה לממלכתיות הישראלית הם תנאי ללימוד תורה משמעותי ואיכותי במדינת ישראל. אם כנסת ישראל מבקשת לחוקק את חוק יסוד: לימוד התורה, מן הראוי שתעלה על נס את נחיצות השילוב בין לימוד תורה לבין שירות בצבא ההגנה לישראל.