פרטיות ובחירות: לקראת בחירות 2026

להורדת טיוטת ההצעה לסדר (PDF)

בחירות 2026: להתאים את כללי המשחק הדמוקרטיים למציאות הטכנולוגית המשתנה | Photos by: Aflo Images via CANVA; Noam Revkin Fenton/Flash90

תקציר

השימוש במידע אישי לצורכי תעמולת בחירות אינו תופעה חדשה, אך בשנים האחרונות חל שינוי עומק באופן ניהול קמפיינים פוליטיים. הטכנולוגיות הזמינות היום מאפשרות איסוף מסיבי של נתונים, ניתוחם באמצעי בינה מלאכותית, זיהוי מאפיינים פסיכולוגיים ורגשיים של בוחרים וייצור תוכן מותאם אישית בהיקפים רחבים ובזמן אמת, לעתים מבלי שהבוחרים מודעים לכך.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אמנם הרחיב את ארגז הכלים הקיים לצורך התמודדות עם פגיעות כאלה, אך עדיין מדובר בכלים מצומצמים ומוגבלים:

• כלי הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות מוגבלים בתקופה הבחירות: הפרות שיתגלו יטופלו לאחר מעשה, מה שנותן לחלק מהמפלגות תמריץ לפעול בניגוד לדין.
  
  
• למרות השינויים שנעשו בו, חוק הגנת הפרטיות הקיים עדיין מעניק לאזרחים רשימה מצומצמת בלבד של זכויות וכלי אכיפה.
  
  
• ועדת הבחירות המרכזית נמנעה עד כה מלהכריע בסוגיות הנוגעות לשימוש במידע אישי בתעמולה, בנימוק שהיא אינה מוסמכת לדון בהן. בפועל, הימנעות זו מאפשרת את המשך ההפרות.
  
  
• הפער בין יכולות הטכנולוגיה לבין ההסדרה הנורמטיבית הקיימת חושף את הבוחרים לסיכוני מניפולציה רגשית, דיכוי הצבעה ופגיעה אפשרית בטוהר הבחירות ובחשאיותן.
  
  

המלצות:

• יש לפרש את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות כמרחיב את סמכות ועדת הבחירות המרכזית לדון בסוגיות הנוגעות לתפר שבין חוק הגנת הפרטיות וחוקי הבחירות, בעיקר כאשר יש חשש להפרות הפוגעות בזכות לפרטיות שלא ניתן לתקן בדיעבד.
  
  
• על ועדת הבחירות המרכזית לפרש את סעיפי העבירות בחוק הבחירות בהתאם למציאות הטכנולוגית הקיימת. למשל, יש להכיר במניפולציות דיגיטליות מותאמות אישית כאמצעי לדיכוי הצבעה לפי סעיף 119(א)(3) לחוק הבחירות.
  
  
• הרשות להגנה על פרטיות צריכה לחדד בפני המפלגות את משמעות החוק להגנת הפרטיות והתיקון שנעשה בו, וכן לוודא עוד לפני תקופת הבחירות שהמפלגות מצייתות לחוק.
  
  
• על המפלגות לבחון את חובותיהן בכל הנוגע לעיבוד מידע אישי על בוחרים בהתאם לחוק הגנת הפרטיות המעודכן.
  
  

האתגר העומד בפני גורמי האכיפה והפיקוח לקראת בחירות 2026 הוא להתאים את כללי המשחק הדמוקרטיים למציאות הטכנולוגית המשתנה. השאלה העקרונית היא היכן עובר הגבול בין השפעה פוליטית לגיטימית, לבין פגיעה דרמטית בעקרון הבחירות החופשיות. בהיעדר היערכות מוקדמת והבהרות נורמטיביות של ועדת הבחירות המרכזית ושל הרשות להגנת הפרטיות, קיים חשש שיתרונות טכנולוגיים יהפכו ליתרונות פוליטיים בלתי הוגנים.