מאמרים

סדקים באמון הציבור בצה"ל? תלוי איך מסתכלים על זה. בכל הקשור למשימות ויכולות מבצעיות שנמצאות מתחת לרדאר הציבורי, האמון בצבא נשאר גבוה. הספקות צפים ועולים בנושאים שבהם צה"ל נחשף לציבור, ובהם יש לא מעט מקום לשיפור. ובכל זאת- כמה היו רוצים שצה"ל יקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה? צפו וגלו

נאומו של יו"ר הרשימה המשותפת על דוכן הכנסת המחיש את כישלונה של המדינה להעניק לרבים מאזרחיה הערבים את תחושת הביטחון וההגנה לה זקוק כל אזרח. על המדינה להילחם בארגוני הפשיעה הערבים כפי שעשתה בהצלחה עם אלה שנוהלו בידי יהודים, ולייעל את פעולות המשטרה להחרמת נשק לא חוקי בחברה הערבית

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה

מספר גדול של תפקידים בכירים בשירות המדינה מכהנים שלא במינויי קבע אלא על ידי ממלאי מקום, שלא נהנים מהעצמאות המוסדית הנדרשת ומהלגיטימציה לה זוכים נושאי התפקיד הקבועים. כאשר מספר תפקידים, הקשורים האחד בשני, מאוישים בידי ממלאי מקום - הבעיה עלולה להפוך למערכתית, והנפגעים העיקריים הם האזרחים

רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד

מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה

הבשורות על ההתקדמות בפיתוח חיסון לקורונה מביאות עמן אמנם עלייה זהירה באופטימיות הציבורית, אך כמחצית מהציבור הישראלי העידו שלא ירצו להיות בין המתחסנים הראשונים כשיגיע. וגם- מה הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להנחיות- האם זה הפחד להידבק ולהדביק או שמא החשש שייתפסו ויקבלו קנס?

הציפייה שהסדר ניגוד העניינים של היועמ"ש יפתור את הבעיה הנובעת מהמצב בו רה"מ מכהן כראש הרשות המבצעת, במקביל למשפט שמנהלת נגדו מערכת אכיפת החוק, היא חסרת בסיס. סירובו של נתניהו, אם כן, לכבד הלכה למעשה את המגבלות המשפטיות המוטלות עליו, מהווה הפרה לכאורה של חובת האמונים שלו, ואף מצדיקה הוצאתו לנבצרות

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור

ההצעה למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, מעידה בעיקר על חוסר הבקיאות של הח"כים והציבור באשר להליכי הקמתה וסמכויותיה. אם היו מכירים את הסמכויות שבידיה, וגם את אלה שאינן - לא היו תולים בה את יהבם

תשובותיו של הצבא לשאלות השופטים בעתירת הלוחמות מעידות שגם בשנת 2020, מה שמשנה הוא לא האם המתגייסים והמתגייסות מתאימים לתפקיד, אלא קודם כל - מהו מינם, כשקריטריון הסינון הראשון הוא מגדרי ולא מקצועי

החולשה שהפגינה ההנהגה בניהול משבר הקורונה גבתה מחיר בריאותי, חברתי וכלכלי גבוה. בשבועות הקרובים ולקראת הגל הקרוב, על ממשלת ישראל והדרג המקצועי לפתח מדיניות ברורה להתמודדות עם המגפה, ולאמץ מודל כוללני לתחקור והערכת מדיניות ציבורית בימי משבר ובשגרה

הצעת משרד האוצר לאפשר משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני ללא מס בעת הזו היא נכונה, אבל בעייתית. כדי להשיג את המטרה ולאפשר לעצמאים למשוך את הכספים, יש לתת לכלל העצמאים פטור ממס למשיכת שליש מכספי הפנסיה, ולהתנות את משיכתם היום בחיסכון מוגדל בעתיד

תיקון שוק העיתונות הוא מטרה הדורשת שינוי עסקי, רגולטורי ותרבותי. כדי להטות מחדש את ספינת העיתונות שעלתה על שרטון, יש לייצר מודל פעילות כלכלי בר קיימא, שמעניק לעיתונים וגופי חדשות יציבות לטווח ארוך, וכן הגנה מפני השחתה, הן מצד בעלי הון הן מצד גורמים פוליטיים

בתום מערכת בחירות ארוכה ולקראת הכרעה, 42% מהיהודים חוששים כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב תחליש את מערכת היחסים בין המדינות. כשליש סבורים כי הדבר יחזק את יחסיה של וושינגטון עם הפלסטינים. בתוך כך, 1 מכל 5 ישראלים היה מעדיף להגר למדינה אחרת במערב, פי 3 בשמאל מאשר בימין​

כאשר גוף כמו מח"ש חווה משבר אמון כה עמוק וחמור מצד הציבור, עליו לפעול בשקיפות מרבית ולנסות למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. זה לא קרה בתיק "מחוז ירושלים"

אין אבסורד גדול מכך שהממשלה הנוכחית החליטה לגנוז את הפרוטוקולים שלה מתקופת הקורונה ל-30 השנים הבאות. בעת כל כך חריגה וכשאין שום שיקול ביטחוני רלוונטי על הפרק, אסור להסתיר את מערך השיקולים, את החלופות שעמדו ואת רמת ועומק הדיונים שמתקיימים בחודשים אלה

האבל על רצח ראש ממשלה, ממניעים פוליטיים ודתיים, אסור שיתפוגג. עלינו לקשור את טראומת רצח יצחק רבין ז"ל עם תיקון ציבורי נרחב, כדי שתרומתו לאחר מותו תהא אף גדולה מתרומתו בחייו - גם למען הדורות הבאים

בין שלל הקריאות להקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת הצוללות, חשוב לפעול למיצוי את ההליך הפלילי בטרם הקמת ועדת חקירה. ניהול מקביל של ועדת חקירה והליך פלילי באותה פרשה עלול לפגוע באפקטיביות של שני ההליכים

השבטיות הישראלית היא אסון, והקורונה ממחישה שההיפרדות של ישראל לקהילות עם ערכים שונים באופן קיצוני, עולה בסופו של דבר ביכולת לממש מדיניות ואפילו בחיי אדם

מיום ליום מתגבר הצורך בהקמת ועדת חקירה, שתבחן את מוכנותם והתמודדותם של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות והחינוך במהלך משבר הקורונה. השאלה מי יהיה הגוף החוקר משליכה במידה רבה על אופי החקירה, המסקנות ובעיקר האם ההמלצות יעלו אבק או יאומצו

השימוש הפופוליסטי המתרחב במונח 'עם ישראל' משאיר חמישית מאזרחי המדינה מחוץ לשיח, וכתוצאה מכך, מחוץ לחברה הישראלית

הוראת הרב קניבסקי לפתוח תלמודי תורה בניגוד לחוק, מדגימה לכל חלקי החברה הישראלית המשוסעת את האפשרות של מרי אזרחי כדרך לכיפוף שלטון החוק, והיא בעלת משמעות עמוקה לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. על כן, יש להגיב עליה באופן מיידי ותקיף

בתנאי המשבר הנוכחי, מטרת העל של המשטרה צריכה להיות הורדת התחלואה, וזהו העיקרון המרכזי שצריך להשפיע על שיקולי הקדימות באכיפה

המציאות שבה המשטרה פועלת בימי הקורונה קשה לאזרחים וגם לשוטרים. אבל בלי אכיפת המשטרה הקורונה לא תתמתן. במקום לקלל ולבקר את השוטרים, ראוי שהפוליטיקאים והציבור מימין ומשמאל יישאו אותם על כפיים כמי שניצבים בחזית המאבק בקורונה

מעט יותר ממחצית מהציבור הישראלי סבור שהסגר השני הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים; רוב הציבור ממשיך להביע אמון בפרופ' גמזו; המשך עלייה בחשש הציבור מהמצב הכלכלי

אסטרטגיית היציאה מהסגר והיעדר עלייה מחודשת של התחלואה במגזר החרדי כוללת מתן דגש אכיפתי על מפגשים ואירועים שרמת הסיכון הבריאותית הכרוכה בהם גבוהה; שיתוף פעולה של המנהיגות והשלטון המקומי החרדי; והכרה באורח החיים של המגזר החרדי

שנת הלימודים האקדמית נפתחה, אולם כחמישית מהסטודנטים הערבים כלל לא בטוחים שימשיכו בלימודים, כפול משיעור הסטודנטים היהודים; 74% ממשקי הבית של הסטודנטים הערבים נפגעו כלכלית בעקבות המשבר, לעומת 43% ממשקי הבית של הסטודנטים היהודים. פערים קיימים גם בתשתיות האינטרנט ובהבנת התכנים המועברים באמצעות הזום

מחקר זה מספק לראשונה אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים אל ומתוך כל אחד מן הזרמים השונים בדת, בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי) - בזכות מתודולוגיה חדשנית ובסיס נתונים עשיר. אלגוריתם חדש שפותח לצורך המחקר איפשר לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד, מיהם הפרטים אשר גדלו בילדותם במשפחה חרדית – אך אינם מגדירים עצמם חרדים בבגרותם (ולהפך)