מה מהותם של מדורי הדעות בעיתונות ומה צריכים להיות גבולות ההכלה שלהם? עשויות להיות סוגיות שלגביהן אין מקום לדיון בשני צדדים, וגם שם אין פסול בקביעת הגבול המוסרי
מאת: פרופ' עמיחי כהן
פסק הדין של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, הוא תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית
מאת: יאיר שלג
בשנתיים האחרונות הייתה החברה הישראלית עדה לכמה מופעים בוטים במיוחד של דיבור שקרי ומעוות בשמם של אידאלים נעלים. זה קרה בעיקר ביחס לתהליך הפלילי המנוהל כנגד ראש הממשלה, כאשר כל הטענות הערכיות הנעלות ביותר כנגד התנהלות ציבורית פסולה נטענו כדי להכתים את ההליכים המשפטיים השונים
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
אחרי שהשליכו את יהבם על התנגדות ערכית לכהונת נאשם בפלילים כראש ממשלת ישראל, ייתפס פסק דינם של שופטי העליון בציבור כהענקת הכשר לכהונה כזו. העלאת רצון הבוחר למעלת הקדושה יוצרת ניתוק בין פסק הדין לחלק גדול מן הבוחרים האמתיים, יהיו שיטענו שמדובר ברובם
האתגרים שמונחים לפתחו של שר התקשורת הנכנס ידרשו ממנו מנהיגות מהירה ובעיקר עמידה בלחצים, כאשר היחסים בין הפוליטיקה והתקשורת נמצאים היום במצב טעון מאי פעם. התעשייה מצפה ליציבות, הסרת חסמים הפוגעים בשחקנים קיימים ועתידיים וחלוקת נטל הוגנת בין השחקנים השונים
מחצית מהציבור הישראלי תומכים בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון והגדה המערבית; במקרה כזה- 58% מהישראלים צופים אינתיפאדה שלישית. וגם- כמה מהישראלים מעריכים שראש הממשלה נתניהו אכן יפנה את מקומו כאמור בהסכם הקואליציוני?
מאת: ד"ר שני מור
אחת מתוצאות הלוואי של הקורונה היא, למרבה ההפתעה, התחזקות הפרלמנטים כזירות דיון והכרעה מרכזיות. שלושה גורמים עיקריים תרמו לשינוי היחס בין ממשלות לפרלמנטים, שאיבדו מכוחם בעשורים האחרונים
מאת: עו"ד אלי בכר
על שרי המשפטים והביטחון להבין את הנזק הביטחוני שנגרם משחיקת יכולות השב"כ כתוצאה משימוש בכליו למעקב אחר אזרחים ואת שחיקת אמון הציבור בהצדקה להפעלתם, ולפעול להפסקתו
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
כאשר ייערך בפרספקטיבה של זמן מאזן להישגיו וכישלונותיו של בית המשפט, לא יפקד מקומן של הריסות הבתים המאושרות בצד החובה. מדובר בסנקציה שעיקרה הוא פגיעה במי שלא חטאו, בניגוד לעקרון האחריות האישית, שמקורו בתורה ושהוא מיסודות הציוויליזציה האנושית
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
על הממשלה להבין שהשלטון המקומי הוא גוף ממשל דמוקרטי ועצמאי ולא רק זרוע ביצועית, ולבזר את סמכויותיה לטובת הרשויות המקומיות
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
העובדה שהמגפה התפרצה בסין, מדינה לא דמוקרטית, העניקה למנהיגים אשראי ציבורי לנקוט בצעדים קיצוניים, אולם הלגיטימציה הזו לא תחזור במקרה של גל שני
מאת: ד"ר חן פרידברג
על שולחנה של הכנסת ה-20 הונחו 6,018 הצעות חוק פרטיות- רק 4% מהן הפכו לחוקים. ריבוי הצעות החוק הפרטיות פוגע באיכות החקיקה וביישומה, מבזבז משאבי כוח אדם ומטיל עומס חריג ומיותר על ועדות הכנסת. הסדרת סמכויות החקיקה וטיוב התהליך יסייעו לחקיקה איכותית ויעילה יותר
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
רפורמה בשירותי הדת והמועצות הדתיות, קידום שקיפות מלאה בשוק הכשרות והקמת מערך הכשרה והשתלמויות שיטתי ומסודר לדיינים
מאת: ד"ר אסף שפירא
חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר בחרו להיפרד מסיעת תל"ם בידיעה שיושת עליהם קנס, אך החליטו כחלק מההסכם הקואליציוני, ביחד עם הליכוד וכחול לבן, לשנות את החוק לטובתם, באופן שיעניק להם סכומי כסף נכבדים למשך תקופת כהונתה של הכנסת ה-23
מאת: ד"ר עמיר פוקס
האם המשפט צפוי להתנהל כסדרו גם בצל מגפת הקורונה; האם לבחירות הקרבות עלולה להיות השפעה על המשפט; האם העובדה שמדובר בממשלת מעבר צפויה להשפיע? כל מה שרציתם לדעת על משפט נתניהו
מאת: ד"ר תמי הופמן
הובלת תכנית לאומית לחינוך אזרחי, צמצום פערים ואי השוויון בחינוך, שדרוג דרכי הלמידה וההוראה, הקניית מיומנויות וכישורים המותאמים לעידן הנוכחי וקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה רב גילאי בכלל מגזרי החינוך
ממבט השוואתי בינלאומי עולה כי בפרלמנטים קטנים כמו הכנסת, יש תמריץ ברור להקמת ממשלות גדולות, שאינו קיים בפרלמנטים גדולים. לכן, הגדלת הכנסת עשויה להקטין את גודל הממשלות בישראל, או לכל הפחות לבלום את התרחבותן. צעד כזה צפוי גם לתרום לתפקודה, למשילות שלה וליכולת הפיקוח שלה על הממשלה
מאת: עו"ד עדנה הראל פישר
ביסוס שיח ציבורי בתחום התרבות ומדיניות התרבות, חיזוק מעמדה של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, הרחבת החינוך לתרבות ולאוריינות תרבותית מגיל צעיר בכלל שכבות האוכלוסייה וגיוון מקורות המימון הציבורי לתחום התרבות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
נתניהו יופיע, כאחד האדם לפני שלושה שופטים, שבסמכותם להכריע, בשמנו כולנו, אם הוא חף מפשע או פושע. זוהי המחשה מזוקקת של השוויון בפני החוק
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, *ד"ר ערן טוך
אל מול המחיר של שימוש בשירותי השב"כ במעקב אחר אזרחים הכרוך בפגיעה נרחבת בזכות לפרטיות קיימות שתי חלופות מרכזיות: איסוף מידע מחברות הסלולר ועיבודו על ידי משרד הבריאות או שימוש וולנטרי באפליקציות לאיתור האזרחים המחוייבים בבידוד. לפניכם מסמך המפרט את החלופות למעקב אחר אזרחים במסגרת המאבק בנגיף הקורונה
40% מהציבור הישראלי חושבים שהפעולות שננקטו להשבת המשק לשגרה היו מהירות מדי. בתוך כך, ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה ובגורמים המקצועיים בממשלה בתחום האוצר והכלכלה על אופן הטיפול במשבר
מאת: ד״ר נדיב מרדכי
ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמה פסיקתית בקרב חלק משופטי העליון, ביחס לזכות העמידה הציבורית אשר הרחיבה את העיסוק בתופעה שמכונה בקרב המשפטנים "עותר שמתעבר על ריב לא לו". עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו"
משבר הקורונה אולי הביא לשיפור במערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אולם בכל הנוגע ליחס הממסדי כלפי הערבים- התמונה שונה לגמרי. הגיע הזמן לשלב את נבחרי הציבור הערבי בתהליכי קבלת ההחלטות – ברמה המקומית והארצית
מאת: יוחנן פלסנר
שני מבחנים יקבעו אם ממשלת נתניהו-גנץ תיזכר ככזו שעשתה מהלכים אמיצים לטובת חילוץ המדינה מהמשבר הכלכלי ולקידום האינטרס הציבורי, או כזאת שהמיטה בושה על שותפיה ובוחריהם והעמיקה את חוסר האמון הציבורי בדמוקרטיה הישראלית
מאת: ד״ר נדיב מרדכי
הסדרת היחסים בין רשויות השלטון; קידום רפורמה בתחום החקיקה; שיפור וייעול עבודת הוועדה לבחירת שופטים; חקיקת חוק הגנת הפרטיות ועוד רפורמות מהותיות שיש לקדם בממשלה הנוכחית
גבירותי ורבותי, מהפך!
שלוש מילים אלו מפי שדרן החדשות המיתולוגי חיים יבין הפכו לסמל המזוהה עם הניצחון הגדול של הימין ומנחם בגין בבחירות 77'.
אחרי כמעט שלושה עשורים רצופים של ממשלות בראשות מפלגות השמאל, הבחירות שנערכו בחודש מאי 1977, הביאו לראשונה לחילופי שלטון.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
בזמן שמשרדי ממשלה חדשים צצים- הגיע הזמן גם לסגור אחרים. במקום לפעול למטרה שלשמה הוקם, עסוק המשרד לפיתוח הנגב והגליל בהערמת קשיים וביורוקרטיה על הרשויות המקומיות הזקוקות ביותר לעזרתו
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הממשלה ה-35 של מדינת ישראל תידרש להסדיר את סמכויות הקבינט המדיני-ביטחוני ולעגנן בחוק, לעשות סדר בגיבוש הנהלים למצבי חירום עתידיים ולתת את הדעת על תפקידו של הצבא בניהול משברים אזרחיים
מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, איימן סייף
מהם האתגרים הבוערים שעל הממשלה ה-35 לטפל בהם, על מנת להביא לצמצום הפערים בין האוכלוסייה היהודית לזו הערבית במדינת ישראל?
מאת: פרופ' עופר קניג
מתוך 34 שרי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד; מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר; גילם הממוצע של כלל השרים עומד על כ-54; וגם- 5 שרים בעלי רקע ביטחוני, שניים כיהנו בראש הסתדרות העובדים ובעניין השכלה אקדמית- ל-10 מבין 34 יש השכלה משפטית