מסבירון

מעקב מתעדכן: תקנות שעת חירום במלחמת "חרבות ברזל"

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

מעודכן נכון ליום 11 בפברואר 2024

מאז תחילת המלחמה עשתה הממשלה שימוש בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה מספר תקנות שעת חירום, שהן תקנות במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת אבל מותקנות בלא אישור של הכנסת. בשל כך, בצד הצורך שעשוי להצדיק לעתים את השימוש בהן, בפרט אם מצב החירום מחייב זאת ולא ניתן לפנות לדרך המלך של חקיקה רגילה של הכנסת, תקנות שעת חירום עלולות להיות אמצעי מסוכן לשלטון החוק ולזכויות האדם. בעקבות הסרת הבלמים הרגילים הכרוכים בחקיקה רגילה, יש חשש שבשל להט מצב החירום או בשל שיקולים לא ענייניים, תפגע הממשלה יתר על המידה בזכויות האדם או במיעוטים. ישנם סימנים מדאיגים לכך גם עתה.


מהן תקנות שעת חירום?

תקנות שעת חירום מותקנות על ידי הממשלה ולא על ידי הכנסת, ולמרות זאת הן בעלות מעמד שווה לחקיקה של הכנסת: הן יכולות לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים.


מה הבסיס החוקי להתקנת תקנות שעת חירום?

תקנות שעת חירום מותקנות על ידי הממשלה מכוח הוראות סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה. לפי חוק היסוד, ניתן להתקין תקנות שעת חירום רק אם הכנסת הכריזה על מצב חירום. אומנם נקבע בחוק היסוד כי תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום לא תעלה על שנה אחת, אך בד בבד הובהר כי הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום. ואכן, ישראל נתונה במצב חירום ברציפות מ-19 במאי 1948.


מה התנאים להתקנת תקנות שעת חירום?

נקבעו בחוק-יסוד: הממשלה כמה הגבלות על השימוש בתקנות שעת חירום. ראשית, כאמור, אפשר להתקין תקנות שעת חירום רק אם הכריזה הכנסת על מצב חירום. שנית, הן נועדו להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. שלישית, לאחר התקנת התקנות יש להניחן על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. רביעית, נקבע כי תקנות שעת חירום אינן יכולות למנוע פנייה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע, או להתיר פגיעה בכבוד האדם, וכן כי תקנות שעת חירום יופעלו רק ״במידה שמצב החירום מחייב זאת״. ולבסוף, תקנות אלו פוקעות כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שהכנסת ביטלה אותן.

הגבלות נוספות על השימוש בתקנות שעת חירום קבועות בחוקי יסוד אחרים, ובהם חוק-יסוד: הכנסת, חוק-יסוד: נשיא המדינה, חוק-יסוד: השפיטה, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק.

בנוסף, לאורך השנים דן בג״ץ בתקנות שעת חירום והבהיר את גבולות סמכותה של הממשלה להתקין תקנות שעת חירום. לפי פסיקת בית המשפט העליון, ניתן להתקין תקנות שעת חירום, רק אם לא ניתן לפנות לחקיקה ראשית של הכנסת.


מהו ההליך לגיבוש תקנות שעת חירום?

כאמור, תקנות שעת חירום מותקנות על ידי הממשלה ולאחר התקנתן יש להניחן על שולחן ועדת החוק והביטחון של הכנסת. הנחיות היועצת המשפטית לממשלה קובעות כי שר המבקש להציע לממשלה להתקין תקנות שעת חירום יתאם את הצעתו עם היועץ המשפטי לממשלה דרך היועץ המשפטי של משרדו, והיועץ המשפטי לממשלה ייתן אישור שמבחינה משפטית ניתן להתקין תקנות שעת חירום בנסיבות האלה. כן ניתן להתקין תקנות שעת חירום בדרך של משאל טלפוני, אך רק אם יש דחיפות מיוחדת המצדיקה זאת. עם התקנת התקנות יש להביאן לממונה על חקיקת המשנה במשרד המשפטים לשם פרסומן, וכן להעבירן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.


השימוש בעבר בתקנות שעת חירום

עם השנים עשתה הממשלה שימוש רב בסמכותה להתקין תקנות שעת חירום, שימוש שהגיע לשיא בשנים 1970–1990, אז השימוש בתקנות שעת החירום נעשה לרוב לטובת יישום מדיניות כלכלית, ולא ביטחונית. מאז הלך ודעך השימוש הממשלתי בתקנות שעת חירום, במיוחד משקבע בית המשפט העליון, בשני פסקי דין מהשנים 1990 ו-1999, כי כאמור אין להתקין תקנות שעת חירום אלא אם כן אי אפשר לפנות לחקיקה ראשית. בעקבות זאת פחת השימוש של הממשלה בסמכות התקנת תקנות שעת חירום, עד שפסק כמעט לגמרי בשני העשורים האחרונים. חריגה לכך היא שנת 2020. על רקע התפרצות מגפת הקורונה והעובדה שבאותו הזמן משלה ממשלת מעבר והכנסת החדשה שנבחרה טרם נכנסה לתפקוד מלא, התקינה הממשלה באותה שנה עשרות תקנות שעת חירום, יותר מבכל שנה אחרת בתולדות מדינת ישראל.


ביקורת שיפוטית על תקנות שעת חירום

בית המשפט קיים עם השנים ביקורת שיפוטית על סמכויות הממשלה בהתקנת תקנות שעת חירום, הן על עצם התקנתן והן על הוצאתן אל הפועל. כאמור, בעקבות ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון בשנים 1990 ו-1999 פחת השימוש של הממשלה בתקנות שעת חירום. עם זאת, הן בישראל והן בעולם, ספרות המחקר הביעה לא פעם ספק באשר להצלחתם של בתי משפט לבקר את הממשלה בשעת חירום, משום שגם בתי המשפט "מתגייסים" בעתות חירום למאמץ הלאומי, ולכן מכשירים לעתים צעדי חירום פסולים.Oren Gross, Chaos and Rules: Should Responses to Violent Crises Always be Constitutional? 112 Yale L.J. 1011, 1034 (2003); אייל גרוס "'כמו חלום בלהה דיסטופי': זכויות אדם, דמוקרטיה, פוליטיזציה וביטחוניזציה של הבריאות במשפט החוקתי והגלובלי בצל משבר הקורונה" משפט וממשל כד 463 (מאי 2022).


תקנות שעת חירום שהותקנו במהלך המלחמה

מאז מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023, התקינה הממשלה מספר תקנות שעת חירום, כולן קשורות בצורה כזו או אחרת עם המלחמה.

כך, לדוגמה, ב-8 באוקטובר, פורסמו תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), אשר מסמיכות את שר המשפטים להרחיב את האפשרות לקיים דיוני מעצרים בבתי המשפט באמצעות היוועדות חזותית ולא בנוכחות פיסית של העצור. התקנות פקעו ב-15 בנובמבר.

ב-14 באוקטובר פרסמה הממשלה תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת), אשר מסמיכות את ראש חטיבת ההגנה בסייבר בצה"ל או קצין אחר בדרגת תת-אלוף שהסמיך ראש אגף התקשוב בצה"ל לבצע חדירה ופעולה למחשבים המשמשים להפעלת מצלמות נייחות. זאת, אם החדירה והפעולה חיוניות לצורך סיכול או מניעה של גישה למידע חזותי המופק ממצלמה נייחת, שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל בקשר למלחמה. נקבעו בתקנות תנאים נוספים להפעלת הסמכות ולפיקוח עליה.

לבסוף, הממשלה התקינה תקנות שעת חירום שמאפשרות לשר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להפסיק שידורים בישראל של ערוצי תקשורת זרים אם שר הביטחון שוכנע כי שידוריהם פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. נציין כי לא ברורה ההצדקה להמשיך לקדם תקנות שעת חירום, בפרט עתה שהכנסת פועלת כסדרה וניתן לפנות במקומן לדרך המלך של חקיקה רגילה של הכנסת. ואכן, ב-8 בנובמבר, המשנים ליועצת המשפטית לממשלה ציינו, במכתב למזכיר הממשלה, כי תקנות שעת חירום מהוות ״סמכות חריגה השמורה למצבי קצה, אשר תחומה לנסיבות שבהן אין כלים משפטיים אחרים להתמודד עם המצב שנוצר״. משכך, הם הבהירו, כי ״מבחינה משפטית – למעט במקרים חריגים ביותר – לא ניתן יהיה עוד להמשיך ולעשות שימוש בכלי של התקנת תקנות שעת חירום. ככל שנדרש יהיה להרחיב את סמכויות הממשלה מעבר לדין הקיים, יש לפעול בדרך של קידום הצעות חוק ממשלתיות״.תמר אלמוג ״היועמ״שית לנתניהו: עליך לשוב לכנס את הממשלה ולהשתמש בתקנות החירום ׳במקרים חריגים בלבד׳״ כאן (9.11.2023).


ראו להלן פירוט לפי נושאים של תקנות שעת החירום שהתקינה הממשלה ופרסמה מאז תחילת המלחמה

דיוני מעצרים >>
1. שם התקנה: תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התשפ״ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 8.10.2023 (תיקון 15.10.2023) (תיקון נוסף 5.11.2023)

התקנות מסמיכות את שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי בשל מצב חירום מיוחד קיים קושי משמעותי לקיים דיון בהארכת מעצר, או לשנע עצור מהמקום שבו הוא מוחזק. במהלך תקופת ההכרזה, הדיון בהארכת מעצר יתקיים באמצעות היוועדות חזותית ולא בנוכחות פיזית של העצור. כמו כן, בתקופה זו דיונים לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל״ט–1979 יתקיימו שלא בנוכחותו הפיזית של העציר, אך הוא יהיה רשאי להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית.
ביום 15.11.2023 התקבל בכנסת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל) שנועד להסדיר בחוק את האפשרות לקיים דיונים בבתי משפט שלא בנוכחות עצורים ואסירים, אלא בהשתתפותם באמצעות מכשירים טכנולוגיים. החוק נקבע כהוראת שעה שתעמוד בתוקפה עד יום 18.12.2023, או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם.
ביום 18.12.2023 התקבל בכנסת חוק קיום דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל) שמסדיר את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית בשל קיומה של הגבלה ביטחונית. חוק זה נקבע כהוראת שעה עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. כן נקבע כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת, ובלבד שההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקף.

תוקף התקנה: עד ליום 8.11.2023 (הארכת תוקף – עד 15.11.2023)

מסירת מידע לזיהוי >>
2. שם התקנה: תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ״ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 9.10.2023

התקנות מסמיכות את משטרת ישראל לדרוש מהרשות לניהול המאגר הביומטרי תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, לצורך אימות או בירור זהותו של אדם.
בנוסף, התקנות מסמיכות שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי, רפואי וגנטי, הדרושים לשם זיהוי אדם, אם השתכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי.
ביום 8.11.2023 התקבל חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) שנועד לעגן בחוק (בשינויים) את תקנות שעת החירום האמורות, וזאת במתכונת של הוראת שעה עד ליום 7.11.2024.

תוקף התקנה: עד ליום 8.11.2023

3. שם התקנה: תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ״ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 11.10.2023 (תיקון 18.10.2023)

התקנות קובעות כי על הרשות לניהול המאגר הביומטרי להעביר לצה״ל ולרשויות הביטחון, לפי בקשתם, תוצאות זיהוי או אמצעי זיהוי ביומטריים של הרוג, נעדר או שבוי, וכן כי על רשות האוכלוסין וההגירה להעביר לצה״ל ולרשויות הביטחון, לפי בקשתם, תמונת תווי פנים השמורה בידי רשות האוכלוסין וההגירה של הרוג, נעדר או שבוי.
ביום 8.11.2023 התקבל חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) שנועד לעגן בחוק (בשינויים) את תקנות שעת החירום האמורות, וזאת במתכונת של הוראת שעה עד ליום 7.11.2024.

תוקף התקנה: עד ליום 8.11.2023

 
 
מעצר לוחמים בלתי חוקיים >>
4. שם התקנה: תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות), התשפ״ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 13.10.2023 (תיקון 26.10.2023) (תיקון נוסף 5.12.2023)

התקנות מאריכות את המועדים שבהם ניתן לעצור לוחם בלתי חוקי ללא צו כליאה; להחזיקו בכלא מבלי להביאו בפני שופט; וכן לעכב את פגישתו עם עורך דין. בנוסף, נקבע כי ניתן לקיים דיונים בדרך של היוועדות חזותית, וכי אם הכלוא אינו מיוצג, ניתן גם לקיים את הדיון בלא נוכחות סנגור.
ביום 18.12.2023 התקבל בכנסת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה) שנועד להחליף את תקנות שעת החירום האמורות. לאור זאת, התקנות בוטלו ביום 7.1.2024.

תוקף התקנה: שלושה חודשים מיום התקנתן.

חדירה למצלמות נייחות >>
5. שם התקנה: תקנות שעת חירום (הסמכת צה״ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת), התשפ״ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 14.10.2023

התקנות מסמיכות את ראש חטיבת ההגנה בסייבר בצה"ל או קצין אחר בדרגת תת-אלוף שהסמיך ראש אגף התקשוב בצה"ל, להורות על ביצוע חדירה ופעולה למחשבים המשמשים להפעלת מצלמות נייחות. זאת, אם החדירה והפעולה חיוניות לצורך סיכול או מניעה של גישה למידע חזותי המופק ממצלמה נייחת, שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה או את רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל בקשר למלחמה. התקנות קובעות שלושה תנאים נוספים לשם קיום הפעולה: שהפעולה בחומר המחשב נדרשת באופן מידי ודחוף; שלא ניתן, באופן סביר ובפרק הזמן הדרוש, לקבל את הסכמת בעל חומר המחשב לחדירה ולפעולה בחומר המחשב; ושלא ניתן, באופן סביר ובפרק הזמן הדרוש, להשיג את מטרת הפעולה בדרך אחרת שפגיעתה בזכויות פחותה.
עוד נקבע בתקנות, בין היתר, כי הרמטכ״ל ידווח אחת לשבועיים ליועצת המשפטית לממשלה על מספר החיילים המוסמכים ותפקידם, על מספר המחשבים שנכללו ברשימה ועל סוגי הפעילויות העיקריות שבוצעו.
ביום 6.12.2023 התקבל בכנסת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), אשר ביטל את תקנות שעת החירום האמורות והסדיר את הסוגייה בחוק במתכונת של הוראת שעה למשך ששה חודשים מיום פרסום החוק.

תוקף התקנה: שלושה חודשים מיום התקנתן.

6. שם התקנה: תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת), התשפ"ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 17.10.2023

התקנות מסמיכות את ראש חטיבת איומי סייבר בשב״כ או מנהל בשב״כ בדרגת ראש מחלקה הממלא את מקומו, להורות על ביצוע חדירה ופעולה למחשבים המשמשים להפעלת מצלמות נייחות. זאת, אם החדירה והפעולה חיוניות לצורך סיכול או מניעה של גישה למידע חזותי המופק ממצלמה נייחת, שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה, וכן אם החדירה והפעולה בחומר המחשב נדרשות באופן מיידי ודחוף, וכן לא ניתן, באופן סביר ובפרק הזמן הדרוש, להשיג את המטרה בדרך אחרת שפגיעתה בזכויות פחותה.
עוד נקבע בתקנות, בין היתר, כי ראש השב״כ, או מי שהוא הסמיך לכך מטעמו בדרגת ראש חטיבה ומעלה, ידווח אחת לשבועיים ליועצת המשפטית לממשלה על מספר עובדי השירות המוסמכים ותפקידם, על מספר המחשבים שנכללו ברשימה ועל סוגי הפעילויות העיקריות שבוצעו.
ביום 6.12.2023 התקבל בכנסת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), אשר ביטל את תקנות שעת החירום האמורות והסדיר את הסוגייה בחוק במתכונת של הוראת שעה למשך ששה חודשים מיום פרסום החוק.

תוקף התקנה: שלושה חודשים מיום התקנתן.

סגירת כלי תקשורת זרים >>
7. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 20.10.2023 (תיקון 6.11.2023)

התקנות קובעות כי אם שר הביטחון שוכנע כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להורות לספק תכנים להפסיק את השידור של הערוץ הזר, להורות על סגירת משרדי הערוץ הנמצאים בשטח ישראל, להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים, וכן להורות על הסרת אתר האינטרנט של הערוץ, אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל.
צעדים אלה יתבצעו לאחר קבלת חוות דעת מקצועית בנושא מטעם גורמי הביטחון, והם יהיו בתוקף לתקופה של שלושים ימים (עם אפשרות להאריך את התקופה לשלושים ימים נוספים בכל פעם). עוד נקבע כי הצעדים הללו יידונו ע״י נשיא בית משפט מחוזי או סגנו תוך שלושה ימים מיום כניסתם לתוקף, אשר יחליט אם לאשרם, לבטלם או לקצוב את תקופת תוקפם.
כן ניתנה הסמכות לשר התקשורת למנות מפקחים למימוש התקנות, ונקבע כי שוטר יכול לסייע לביצוע התקנות באמצעות שימוש בכוח סביר.
ביום 9.1.2024 פורסם תזכיר חוק להארכת התוקף של התקנות עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ולתקופה שלא תעלה על שנה. התזכיר לא התקבל כחוק, והתקנות פקעו ביום 20.1.2024.
ביום 6.2.2024 פורסם תזכיר חוק שמציע לקבוע בחקיקה את הסמכויות שנקבעו בתקנות שעת החירום, וזאת במתכונת של הוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם.

תוקף התקנה: שלושה חודשים מיום פרסומן או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם.

עצורים בעבירות ביטחון >>
8. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 24.10.2023 (תיקון 31.12.2023)

התקנות מאריכות את התקופות הקבועות כבר בחוק המעצרים, שבמסגרתן מותר לדחות פגישה של עצור בעבירת ביטחון במסגרת אירועי מלחמת ״חרבות ברזל״ עם עורך דין, למועדים הבאים:
1. הממונה רשאי לדחות את הפגישה ב-15 ימים;
2. ראש מחלקת חוקרים בשב״כ, קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה או קצין צבא בדרגת אל״מ ומעלה רשאי לדחות – בהחלטה מנומקת בכתב – את הפגישה לתקופה נוספת, ובלבד שסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך הדין לא יעלה על 30 ימים;
3. נשיא או סגן נשיא בית המשפט המחוזי רשאי לדחות את הפגישה עם עורך דין, אם הוגשה בקשה לכך באישור היועצת המשפטית לממשלה. ההארכה תתאפשר לתקופות קצובות נוספות של 20 ימים, ובלבד שסך כל התקופות בהן נמנעה הפגישה עם עורך דין לא יעלה על 90 ימים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה. על החלטה זו ניתן לערור לבית המשפט העליון.
ביום 15.1.2024 התקבל בכנסת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) שמאריך את תוקף תקנות שעת החירום עד ליום 3.4.2024, תוך תיקונן באופן שיאפשר את המשך מניעת הפגישה עם עורך דין עד לתקופה של 180 ימים מתחילת מניין מניעת הפגישה.

תוקף התקנה: שלושה חודשים מיום התקנתן.

9. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 7.11.2023 (תיקון טעות 8.11.2023)

התקנות קובעות הוראות מיוחדות לעצורים שנעצרו בחשד לעבירות בטחון בשל פעולות המלחמה מיום ה-7 באוקטובר. הן מאפשרות לשופט להאריך את מעצרו של חשוד כאמור ב-45 ימים (במקום ב-15 ימים, כפי שנקבע בחוק המעצרים), וכן להאריך את המעצר לתקופה של 45 ימים נוספים. ניתן גם להאריך את המעצר לתקופה העולה על 90 ימים אם הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
כן נקבע כי אם הסתיימו הליכי החקירה והתובע הצהיר כי עומדים להגיש כתב אישום נגד החשוד, ובית המשפט שוכנע כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים – אז שופט יאריך את המעצר עד תום תקופת תוקפן של תקנות שעת החירום האמורות.
בנוסף, התקנות קובעות כי מספר סעיפים מחוק המעצרים לא יחולו על החשודים האמורים, ובהם הסעיף הקובע כי אם לא הוגש כתב אישום תוך 75 יום לאחר המעצר, החשוד ישוחרר מהמעצר. עוד נקבע בתקנות כי מספר סעיפים הקובעים זמנים מקוצרים למעצר של קטינים לא יחולו על קטינים החשודים בעבירות ביטחון בשל פעולות המלחמה.
ביום 31.1.2024 התקבל בכנסת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), אשר מאריך את תוקפן של התקנות עד ליום 20.3.2024, וכן קובע כי תקופת המעצר תהיה 45 ימים, כאשר ניתן לצוות על תקופת מעצר קצרה מהתקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. עוד נקבע כי בית המשפט רשאי להאריך, מעת לעת, את המעצר לתקופות של 45 ימים נוספים, או לתקופות קצרות יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תוקף התקנה: שלושה חודשים מיום התקנתן.

שוהים בלתי חוקיים >>
10. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה), התשפ"ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 9.11.2023 (תיקון 7.1.2024)

התקנות קובעות הוראות להרחקה לרצועת עזה של תושב רצועת עזה ששוהה בישראל שלא כדין.
לפי התקנות, מי שיש לגביו יסוד סביר לחשד שהוא שוהה שלא כדין, יוחזק במשמורת עד להרחקתו, אם קצין בדרגת סרן ומעלה שהוסמך לכך השתכנע כי מדובר בשוהה שלא כדין. ההרחקה וההחזקה במשמורת יהיו על פי צו שנתן הקצין המוסמך. כן יימסר לשוהה שלא כדין מידע על זכויותיו, ובהן הזכות להיוועץ בעורך דין.
לצד זאת, נקבעה האפשרות לעכב את ההרחקה לתקופה של 30 ימים מיום תחילת ההחזקה במשמורת אם גורם מוסמך בדרגת סגן אלוף ומעלה מצא – בתוך 96 שעות ממועד תחילת ההחזקה במשמורת – כי קיים צורך ביטחוני חיוני מובהק הדרוש בשל צורכי הלחימה של כוחות צה״ל ברצועה המחייב את עיכוב ההרחקה. חלף הצורך הביטחוני החיוני המובהק לעיכוב ההרחקה – יורחק השוהה שלא כדין לרצועת עזה בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך 7 ימים מהמועד שבו חלף הצורך ביטחוני החיוני המובהק. עם זאת, התקנות מאפשרות לקצין בדרגת אלוף משנה לעכב את ההרחקה בשבעה ימים נוספים אם הוא מצא כי קיימים טעמים מבצעיים המונעים את ביצוע ההרחקה.
החלטה לעכב את הרחקתו של השוהה שלא כדין תובא בתוך 72 שעות בפני שופט של בית המשפט המחוזי, שיקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית. השופט רשאי לסטות בדיון מדיני הראיות, אם שוכנע כי הדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק ומטעמים שירשמו.
ההוראות המאפשרות לעכב את הרחקתו של שוהה שלא כדין לא יחולו על שוהה שלא כדין שהוא קטין.
בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירות כנגד ההחלטות המינהליות שהתקבלו לפי התקנות (וזאת, פרט להחלטה על עיכוב ההרחקה של שוהה שלא כדין).

תוקף התקנה: שלושה חודשים מיום פרסום התקנות.

התמודדות עם תקיפות סייבר >>
11. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון), התשפ״ד–2023

תאריך התקנת התקנה: 27.11.2023

התקנות קובעות כי אם קיים חשש ממשי לתקיפת סייבר חמורה נגד ספק שירותי אחסון או שירותים דיגיטליים, עובד מוסמך בשב״כ, במערך הסייבר או בממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ״ב), יהיה רשאי להודיע לספק על קיום החשש.
התקנות מגדירות ״תקיפת סייבר חמורה״ כתקיפת סייבר שעובד מוסמך בשב״כ, במערך הסייבר או במלמ״ב קבע כי בשל חשש ממשי להיותה בעלת השפעה משמעותית שאינה מוגבלת לספק הנתקף ולנוכח מאפייניה, ובשל התרחשותה במהלך תקופת הפעולות הצבאיות המשמעותיות, יש חשש ממשי שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים.
עוד נקבע בתקנות כי אם הספק הנתקף לא יפעל באופן הולם לאיתור התקיפה או למניעתה, העובד המוסמך רשאי לתת לספק הוראות בנושא.
כמו כן, נקבע כי מערך הסייבר, השב״כ ומלמ״ב ידווחו באופן חסוי אחת לשבועיים ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על המקרים שבהם ניתנו הוראות לספק, והנימוק למתן ההוראות וסוגן. כן נקבע כי ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטה לפי תקנות אלה.
ביום 25.12.2023 התקבל בכנסת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) אשר מבטל את תקנות שעת החירום האמורות.

תוקף התקנה: חודש מיום פרסום התקנות.

 

ביקורת על השימוש בתקנות שעת חירום

תקנות שעת חירום פוגעות בשני עקרונות בסיסיים של המשטר הדמוקרטי: בעקרון הפרדת הרשויות, שכן הסמכות לחוקק חוקים נתונה לרשות המחוקקת, ובעקרון שלטון החוק, הקובע שהסדרים ראשוניים חייבים להיקבע בחקיקה ראשית. למעשה, השימוש בתקנות שעת חירום הן ביטוי של אתגר העומד לפתחו של כל משטר דמוקרטי: כיצד ניתן לאפשר לשלטון לפעול להגנת האזרחים בשעת חירום – מהר, בנחרצות וביעילות – בלי שהוא יהפוך לשלטון רודני שיסיר את רסני שלטון החוק ויפר את זכויות האדם.

על רקע זה, עם השנים הובעה ביקורת על ההסדר החוקתי בישראל ביחס להתקנת תקנות שעת חירום. בין היתר הוצע להגדיר במפורש מהי שעת חירום, הגדרה הנעדרת כיום מן החקיקה בנושא.ראו לדוגמה: המכון הישראלי לדמוקרטיה חוקה בהסכמה (2005), שבה הוגדרו בהגדרה מצמצמת ״תנאי חירום״ (כגון מלחמה או ״איום חמור ומיידי״ על המדינה עקב אסון טבע או מפגע בריאותי) שרק בהתקיימם תוכל הכנסת להכריז על מצב חירום לתקופה שלא תעלה על חצי שנה. נוסף על כך, הוצעו כמה הצעות לתיקון אופן ההכרזה על שעת חירום במקרים דחופים, במקום המצב היום, שבו הסמכות נתונה בידי הממשלה בלבד. כך, הוצע לערב את הכנסת (גם אם בהרכב מצומצם) במקרה של הכרזה דחופה על מצב חירום.בהצעת ״חוקה בהסכמה״ של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוצע לקבוע כי אם נדרשת הכרזה דחופה על מצב חירום, ועדת שעת חירום רשאית להכריז על מצב חירום לתקופה של שבעה ימים. ועדת שעת חירום תמנה 20 חברי כנסת, והייצוג יהיה, ככל הניתן, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת. כמו כן, יש חוקרים הסבורים כי ההכרזה המתמדת על שעת חירום פסולה, וכי בעיתות חירום על הכנסת להכריז על מצב חירום ספציפי, לאחר שקיימה דיון ממצה בנושא.לילה מרגלית על חשיבות ההכרזה הספציפית על מצב חירום: הסדר החירום הקבוע בחוק-יסוד הממשלה בראי משבר הקורונה (הצעה לסדר 39, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2021). מעבר לכך, חוקרים רבים סבורים כי אין לאפשר לממשלה להתקין תקנות לשעת חירום כמעט ללא פיקוח – אלא יש להביא למעורבות רבה יותר של הרשויות האחרות, ובעיקר של הכנסת, בתהליך הזה.ראו לדוגמה: מרגית כהן ״׳מעשי טלאים׳ בדיני החירום״ משפטים כט 623 (1999); אריאל בנדור ״מצבי חירום״ ספר דורית ביניש 447, 449 (קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ עורכים 2018); מרדכי קרמניצר ונדיב מרדכי ״שעת חירום, מצב חירום וסדר חוקתי״ אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (29.3.2020).


הצעתנו בנושא

ברוח הביקורת שהובעה לאורך השנים, הצענו לאחרונה הצעה מפורטת לתיקון חוק-יסוד: הממשלה, אשר נועדה להדק את הפיקוח של הכנסת על התקנת תקנות שעת חירום בשתי דרכים משלימות: ראשית, המלצנו לקבוע כי הממשלה תזדקק לאישור ועדה של הכנסת בהתקנת תקנות שעת חירום. זאת, מלבד מקרים דחופים שבהם תוכל הממשלה להתקין תקנות שעת חירום למשך שבעה ימים גם בלא אישור הכנסת. שנית, הצענו לקבוע כי בעקבות כל משבר שבו מתקינה הממשלה תקנות שעת חירום, תערוך ועדה רלוונטית של הכנסת הליך של פיקוח פרלמנטרי על התקנת תקנות שעת החירום.

להצעתנו לרפורמה חוקתית, ולהרחבה על כל האמור בסקירה זו, ראו כאן.