מאמרים

הצעת החוק מציגה כשל מהותי בנוגע לעקרונות היסוד של חוק תאגיד השידור הציבורי. זאת בא ליד ביטוי במעורבות משרד התקשורת בתהליך ובהתניית המיתוג החדש של מערך החדשות בהפסקת השידורים במתכונתם הנוכחית.

היום (א') תדון וועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק המציע להוריד את גיל הבוחר בישראל מ-18 ל-17. צוות התוכנית לרפורמות פוליטיות מסביר את ההשלכות למהלך.   

חלוקת ירושלים ושלילת מעמד התושבות מתושביה הערבים, כצעד חד צדדי של ישראל, שלא במסגרת הסכם עם הרש"פ, הינן רעיון רע מכל הבחינות ובלתי חוקי בעליל

הצעת חוק המקוואות מבקשת לטהר את מקווה הטהרה מקונסרבטיבים, רפורמים ואורתודוקסים – בעיקר נשים – שמעוניינים לטבול בהתאם לאמונתם ורגשותיהם, גם אם דרכם איננה תואמת את הדרך החרדית.

ד"ר שוקי פרידמן סוקר את מגרעות "חוק המקוואות" אשר הועבר ע"י הממשלה. את החוק יזמה סיעת "יהדות התורה" כתגובה להחלטת בג"ץ שהורה לפתוח את שירותי המקוואות לכלל הציבור.  

נסרין חדאד חאג' יחיא קוראת לראש הממשל לשים לב שהדרך לפיתוח הכלכלה הישראלית עוברת בטייבה, בסח'נין ובנצר ולא במזרח הרחוק.

לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט. הצעה זו עלולה להיות, שלא בכוונת מכוון, מעשה בלעם במהופך: המציעים, אשר באים לברך, עלולים לצאת מקללים.. כיצד?

מספרן של הנשים בכנסת נמצא כיום ברמת שיא וחצה לראשונה את רף ה-25%. אולם על אף העלייה הרציפה והניכרת ברמת הייצוג הנשי בכנסת, היא עדיין נמוכה בהשוואה לרוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות. כך גם שילובן בזירות פוליטיות אחרות.

חלוקת ירושלים ושלילת מעמד התושבות מתושביה הערבים, כצעד חד צדדי של ישראל, שלא במסגרת הסכם עם הרש"פ, הינן רעיון רע מכל הבחינות ובלתי חוקי בעליל. 

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

תומכי הצעת "חוק ההשעייה", המציע להשעות ח"כ ללא הגבלת זמן ברוב של 90 חברי כנסת, מתבססים בתמיכתם על מדינות אחרות בהן קיים הסדר של הדחה בידי חברי פרלמנט, אך שיטת המשטר בהן היא שונה. אסור לנו לאמץ אל שיטתנו ממציאות פוליטית אחרת לחלוטין הסדר שעלול להביא לתוצאות הרסניות. 

תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן על החוק הארכאי שמעניק לצנזורה הצבאית את הסמכות לדרוש מכולנו להגיש לעיונה כל דבר אותו אנחנו מעוניינים לפרסם.

השבוע נפל דבר בישראל: מונה השופט החרדי הראשון. לא מדובר בהצנחה סמלית מלמעלה אלא במינוי "רגיל" של חרדי מוכשר כשופט בערכאה נמוכה. לכאורה, עוד מינוי שגרתי; בפועל, הנפת דגל נוסף במהפכה הדרמטית העוברת על הציבור החרדי בישראל.

על רקע התפטרותם של ששת חברי המועצה להשכלה גבוהה, שלחו חוקרי המכון לשר בנט מסמך המציע לשנות את דרכי המינוי למועצה להשכלה הגבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב. במסמך הצעה שמטרתה לקדם באופן קונסטרוקטיבי, שינוי שיעגן את עצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה וימנע משברים וזעזועים בעתיד.

על אדמות שני היישובים הבדואים עתיר ואום אל-חיראן, החליטה המדינה להקים יישוב קהילתי יהודי. בכדי לפנות את השטח החליטה המדינה כי בתי הכפרים ייהרסו, והתושבים שהועברו למקום על ידי המדינה מלכתחילה, יועברו כעת ליישוב חורה. בשולחן עגול שקיימנו במכון עלו מספר פתרונות שיאפשרו גם את הקמת היישוב היהודי וגם את יישובם מחדש של תושבי אום אל חיראן המקובלים על התושבים הבדואים. לקראת דיון בוועדת הפנים, קראו מאמר בנושא.

המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק ההשעיה: חוק פסול המזמין מחול שדים פוליטי
יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "הענקת סמכות שיפוטית לחברי הכנסת היא מופרכת"

יוזמת החקיקה המסתמנת, שנועדה לאפשר לחברי כנסת להדיח את עמיתיהם, היא שגויה מן היסוד. מדובר ביוזמה שמגובשת בחיפזון וכמענה לאירוע נקודתי. לא כך מתקנים חוקי יסוד. 

פרופ' חנוך דגן פונה לשר החינוך בנט ומזהיר אותו ממעורבות יתר במערכת ההשכלה הגבוהה, מעורבות שעלולה לדכא את התפתחותה של החשיבה הביקורתית בלימודים האקדמיים.

נראה שבהתנהלותה התקציבית מתנערת המדינה מתקצוב ארגונים שמעוניינים להנגיש תרבות יהודית לחברה הישראלית ברוח ציונית של כלל ישראל. התנערות זו מבטאת העדפה סקטוריאלית לקידום תפישה אחת של "יהדות" בלבד ובכך פוגעת בערכי יסוד.

בסוף 2015 נפל דבר בחברה החרדית: שיעור הגברים העובדים חצה את ה- 50% ואצל הנשים, המצב טוב עוד יותר: 73% נמצאות בשוק העבודה. מגמות אלה הן הרבה בזכות מהלכים ויוזמות שנקטו משרדי הממשלה, המתבססים על נתונים ומחקרים וביניהם תכנית אב לתעסוקת חרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

יש משהו סוריאליסטי בכך שמבחינת היועמ"ש לשעבר בכל פרשת ההתנהלות הבעייתית של המדינה בפרשת הסכין היפני במשפט זדורוב, הננזפת היחידה היא נציבת התלונות. לא ניתן להימנע מהרהורים נוגים על מידת המחויבות של הנוגעים בדבר לאמת, לצדק ולאינטרס הציבורי ועל קהות החושים שלהם בכול הנוגע לאמון הציבור בפרקליטות. 

ביום שני הקרוב ייפתח במדינת איווה התהליך הארוך והסבוך שבסופו יבחרו שתי המפלגות האמריקניות הגדולות את מועמדיהן לנשיאות. אחד משני המועמדים הללו יהיה הנשיא או הנשיאה ה-45 של ארצות הברית. מהם בדיוק הפריימריז הנשיאותיים? מה הופך אותם להליך כה ארוך ומורכב? מהו לוח הזמנים שלהם ומי, לעת עתה, המועמדים המרכזיים?

קראו את מאמר התגובה של ח"כ חיליק בר, סגן יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפלגת העבודה למאמרו של פרופ' גדעון רהט: לשתף אחרת! המתייחס להצעת החוק המבקשת לאפשר לאזרחים שיחתימו 50,000 תומכים להגיש הצעת חוק.

יוזמת חברי הכנסת לשיפור מעמד הכנסת על ידי שיתוף הציבור נובעת ממקום טוב ומבורך, אבל הכיוון שצריך להילקח הוא אחר.

שני ממצאים מטרידים עולים מהתחקיר של עמית סגל על ניהול קמפיין הליכוד בבחירות האחרונות: מאות אלפי אזרחים קיבלו ב SMS מידע ללא פילטרים והקמפיינרים של הליכוד ניצלו לכאורה את ההפצה האישית וההמונית, בכדי לשקר לבוחרים תוך שימוש בביטויים גזעניים. מדובר בהשחתת ההליך הדמוקרטי וניצול המדיום ה"אישי" להטעיית הציבור, מבלי לאפשר כל פילטר או יכולת לקיים דיון.

החברה העסקית היא משחק קבוצתי, מרובה משתתפים, שכל אחד מהם הוא שחקן וטו הכרחי. אין צורך לפנות לטיעונים של צדק חברתי כדי להצדיק התחשבות הוגנת באינטרסים של כל אחד מהשחקנים.

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.

תום הקדנציה של הנציבה הארצית הראשונה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, ותחילת הקדנציה של הנציבה החדשה, עו"ד מרים כבהא, הוא עיתוי מתאים ללמוד מן הניסיון שהצטבר עם פעילות הנציבות, ולבחון עריכת תיקונים בכדי לשדרג את מעמדה.