מאמרים

עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית. 

ביום 23.6.2015, עלתה לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ההצעה שבנדון. מהטעמים שיפורטו להלן, אנו מתנגדים להצעת החוק. קראו את חוות הדעת שנשלחה ליו"ר הועדה.

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל. 

קידום תעסוקה איכותית לחרדים מסמנת תפנית חשובה והיסטורית בתפיסת הפוליטיקאים החרדים להשתלבות החרדים בשוק העבודה. כדי לקדם מטרה זו, על הממשלה לקבוע יעדים לתעסוקת חרדים לעשור הקרוב, שיכללו התייחסות לא רק לעצם התעסוקה אלא גם לרמת ההכנסה.

הדוח בדק עמדות בקרב מנהלי בתי הספר בישראל, במסגרת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה.

מרכז הליכוד הצביע אמש (א') נגד ההצעה לבטל את הפריימריז ולהחזיר את בחירת מועמדי המפלגה לכנסת למרכז. ד"ר עופר קניג מחזיר אותנו לימים שבהם נבחרו מועמדי הליכוד במרכז המפלגה, וטוען שאף ששיטת הפריימריז רחוקה מלהיות מושלמת, בחירות במרכז הן חלופה גרועה יותר ממנה.

כיצד ניתן לטפל בדה לגיטימציה ותופעות החרם? פרופ' ידידיה שטרן על המחויבות שלנו כמדינת ישראל לשמירה על זכויות האדם, והפגנת רגישות לערכים הומניסטיים. 

פרשת מנדלבליט מבטאת את הצורך לעסוק בתיאום הציפיות בין יועץ למתייעץ בשירות הציבורי, אשר ככלל שונה במהותו מהייעוץ המשפטי הפרטי

הציבור אינו מאמין ברגולטורים. לתפישתו הם שבויים בידי הפירמות, נרפים, לא מקצועיים, פוליטיים, בעלי שיקולים זרים ופועלים במחשכים. טיפול שורש בבעיית חוסר האמון הוא אחת מהמשימות החשובות ביותר העומדות בפני הממשלה. עליה לנקוט יוזמה, ועל המגזר העסקי מוטלת החובה לשתף עמה פעולה, להרים את הכפפה ולהימנע מלפרש יוזמות אלה כאות לחולשה או להתפרקות הממשלה מסמכותה.

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז דת לאום ומדינה במכון, כותב לשר הדתות החדש כמה עצות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו.

בית המשפט העליון פסק לאחרונה בעניין הכפר הבדואי הלא מוכר עתיר/אום-אלחיראן. בית המשפט הכיר בכך שההתיישבות במקום נעשתה ברשות המדינה. למעשה, והמדינה בסופו של עניין לא חלקה על כך, בני השבט אבו-אלקיעאן התבקשו להתיישב במקום בהוראת המושל הצבאי בנגב בשנת 1956. עד לקום המדינה התגוררו בני השבט באדמות שנטען כי היו בבעלותן באזור "ואדי זובאלה" והם הועברו כמה פעמים על ידי המושל עד ליישובם לפני כששים שנה בשטח השנוי עתה במחלוקת.

בשנת 1956 עברו בני שבט אלקיעאן, בהוראת המושל הצבאי, לאזור המצוי בחבל יתיר והתיישבו בו בכפר- אום-אלחיראן, המורכב משתי שכונות.

בחצי השנה היו ועדות הכנסת משותקות לחלוטין: חקיקה משמעותית לא קודמה ופיקוח פרלמנטרי לא בוצע. הסיבות לכך נעוצות בפגרת הבחירות הארוכה, ומשהושבעה כבר הממשלה – חודש וחצי לאחר הבחירות, התעכב איושן בשל מחלוקת בקרב חלק מהסיעות באשר לחלוקת התפקידים בתוכן. 

בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, פרסם לאחרונה שתי הנחיות חשובות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי, אשר מבקשות ליישם בצורה טובה יותר את מסקנות ועדת טירקל. במאמר זה אנו מציגים את הרקע לפרסום דוח ועדת טירקל ואת המסקנות הרלוונטיות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, אנו סוקרים את עיקרי ההנחיות במטרה לדון במשמעותן המשפטית והמעשית.

ב-14 במאי 2015, הושבעה הממשלה ה-34 של מדינת ישראל, ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של חמש סיעות המחזיקות יחד ב-61 מושבים והיא מונה עם השבעתה 21 שרים. מהם מאפייניה?

ביטול המגבלה על מספר השרים אינה רק מיותרת, היא מעלה תחושת דז'ה וו של נבחרי ציבור המזלזלים בכללי המשחק.

אזרחי בריטניה הלכו ביום חמישי לבחירות שהיו צפויות להפיק, בפעם השנייה ברציפות, תוצאות לא החלטיות. אולם בניגוד לתחזיות, הצליחו השמרנים וראש הממשלה דיוויד קמרון להפתיע ולזכות ברוב מוחלט.

השבוע תושבע בכנסת ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של 61 חברי כנסת. ד"ר דנה בלאנדר מסבירה מהי קואליציה צרה, מה מלמדת ההיסטוריה של ישראל בהקשר זה ומציגה תרחישים אפשריים באשר לעתידה.

נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.

לפניכם נתונים וגרפים הקשורים במערכת הבחירות הקרובה, שתתקיים במרץ 2015. את הנתונים אסף ועיבד ד"ר עופר קניג מצוות פרויקט תיקון שיטת הממשל בישראל.

יאיר לפיד לא יהיה ככל הנראה בממשלה הבאה, אבל הוא השאיר לנתניהו "מתנה" בעלת השלכות על הליך הרכבת הממשלה. לפיד הצליח למלא את אחת מההתחייבויות של מצע מפלגתו ולהציב מגבלה חוקית על מספר השרים וסגני השרים המיוצגים בממשלה. האם הכנסת החדשה תמהר לשנות את חוק היסוד ולבטל את המגבלה הזו? 

השותפות הקואליציוניות העתידיות הסכימו לבחון את קידומה של הצעת חוק שתאפשר הצבעה של אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. מהם הטיעונים המרכזיים בעד ונגד היוזמה הזו ומה קורה בעולם בהקשר הזה?

אויביה הגדולים של החירות הם הפחד, העדר התקווה, השנאה, הסכסכנות והפלגנות, דעותינו הקדומות אודות ה"אחרים" והכניעה הבלתי ביקורתית למוסכמות. שחרור עצמנו מאחריות לגורלנו, כביכול אין ידינו משגבת לעצב את עתידנו, הוא ביטוי קיצוני של העדר חירות. מתחייב מאבק מתמיד במגמות שליליות אלה, על מנת שהחירות תגבר.

מדינה יהודית איננה רק סמלים, או שמות של אתרים – אלא גם, ובעיקר, מימוש של אורח חיים יהודי כקולקטיב שנושא באחריות לעצמו ולזולתו. רק במדינה יהודית יכול להתנהל דיאלוג, בעל אופי ציבורי, בין ערכים דמוקרטיים-ליבראליים לבין ערכים יהודיים-מסורתיים. מדינה יהודית היא מכשיר הכרחי לשם תיקון עם, כלפי פנים; ותיקון עולם, כלפי חוץ.

אנו נמצאים בתקופה רגישה, אולי גורלית, של מתקפה-רבתי על הדמוקרטיה בישראל. שר המשפטים הבא יאלץ לתפקד כשומר סף וכמגן מפני ניסיונות לפגוע בדמוקרטיה הישראלית – בחקיקה, בפגיעה במערכת המשפט, ובאופי המדינה. יהיה עליו להוביל רפורמות במערכת המשפט ולקדם שינויים נדרשים שיחזקו את שלטון החוק ואת זכויות האדם והמיעוט.

היציבות והמשילות לא נועדו רק כדי לחסוך הליכה אל הקלפי. מהלכים אלה הכרחיים על מנת ששרים ישלימו רפורמות ומשרדים יגבשו תכניות ארוכות טווח וכדי שמבחירות לבחירות נוכל לבחון את נבחרינו על סמך הישגים ולא רק על סמך הצהרות וכוונות. 

המאמר עוסק במספרים, במאפייני ההצבעה ובמגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות לפי יישובים. כפי שנראה, במערכת הבחירות האחרונה, שיעורים ניכרים מבין המשתתפים הגיעו דווקא מהפריפריה, שהתגייסה והצביעה באופן שונה ממגמות העבר.

רוב הקואליציות לאחר בחירות בישראל עד היום היו קואליציות עודפות, דהיינו שהיו שותפות בהן שותפות יותר מפלגות מהדרוש להבטחת רוב מזערי זוכה (61 חברי כנסת). מסתמן כי גם הקואליציה שעומדת לקום לאחר בחירות 2015 תהיה קואליציה עודפת, וכן שהיא תהיה קואליציה סגורה מבחינת הרצף האידיאולוגי. המאמר בוחן את הקואליציות שהוקמו בישראל אחרי בחירות לאור תיאוריות של קואליציות

הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה מקיפה בחוק תעמולת הבחירות, אשר בראשה תעמוד נשיאת בימ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש חייבת לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל, באופן שישמר את חופש הביטוי הפוליטי אבל גם ובעיקר יתמודד עם המציאות התקשורתית העדכנית.