מאת: פרופ' תמר הרמן
מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
השבוע סערה הכנסת בשל אישורה של הצעת "חוק המשילות" בקריאה טרומית. במאמר טוענת דנה בלאנדר כי הניסיון לחוקק מעין חוק הסדרים פרלמנטרי מחטיא את מטרתו, ומציעה לחברי הכנסת לחוקק תיקונים חוקתיים כאילו היו מאחורי "מסך הבערות".
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
פעם קראו לה רות, היום זו נטשה. שתיהן הגיעו לארץ ישראל מתוך רצון להשתקע כאן, כבנות המקום. רות החליפה זהותה, ממואבית ליהודייה, ודמה נמסך בדמנו בשדות בית לחם. עד כדי כך, שעל פיה המסורת דוד המלך והמשיח העתידי הם צאצאיה. ונטשה? גם דמה נמסך בדמנו, שהרי ילדיה מסכנים את חייהם בשירות בצה"ל, אך זהותה נותרה כשהייתה – אמנם ישראלית, אך לא יהודייה.
מאת: שלומי דסקל
מנהיגי החברה הערבית בישראל מקפידים להציג תמונה חד-משמעית של מערכת יחסיהם עם הרשות הפלסטינית ועם הזהות הלאומית הפלסטינית. דווקא שני מסמכים שיצאו מבית מדרשו של הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית מציגים את התמונה באור שונה.
מאת: עדו עברי, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
ראש פרויקט ממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתרעמת על ההסכם שנחתם בין משרד האוצר ומיקרוסופט ומסבירה למה הוא רע לדמוקרטיה.
השבוע יצוין יום חופש העיתונות הבינלאומי. ישראל ירדה השנה שלב אחד בדירוג של freedom house – מדירוג של "חופשייה" לדירוג של "חופשייה באופן חלקי". קראו את הדוח העוסק בישראל, מאת תהילה שוורץ אלטשולר, ראש הפרויקט "רפורמות במדיה".
"חוק ההסדרים הוא ההפך מ'פוליטיקת פייסבוק'. הוא נוגד את רעיון הממשל הפתוח המשתף את הציבור בתהליכי קבלת החלטות ובסדרי העדיפויות. לא ניתן לעשות זאת כשהצעת חוק ההסדרים אורכת כמאה וארבעים עמודים וחולשת על כשלושים נושאים. ואם כך, כיצד יוכלו כלבי השמירה לשמור כעת? זו אינה הדרך. זו אינה פוליטיקה חדשה.." תהילה אלטשולר במתקפה חזיתית נגד חוק ההסדרים המובא לאישור הכנסת.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
עו"ד עמיר פוקס בטור מפרגן ליוזמת המכון לאסטרטגיה ציונית בעקבות הקמת הארגון 'זכויות אדם כחול לבן'.
מאת: ראובן לדיאנסקי
משהו נפלא קורה בישראל. מאבק של עשרות שנים להפנמת ערכים ירוקים קוצר עוד ועוד הצלחות. הציבור הישראלי מבין את החשיבות בהצבעה למען נציגים ירוקים במישור המקומי והארצי. המדינה מצידה, מקדמת אג'נדה ירוקה – לעתים מרצון, ולעתים מכורח הנסיבות. אבל שלא יהיה ספק: משהו השתנה כאן.
מאת: דנה בלאנדר
איך בוחר יו"ר הכנסת לקרוא את מגילת העצמאות באופן סלקטיבי?
מאת: עדיאל זימרן
עדיאל זימרן מבקש להציע כמה קווי יסוד שניתן, ואף ראוי, לאמץ מחג החירות ליום העצמאות ויום חירות ירושלים.
מאת: ד"ר אריק כרמון
כדי לקיים את החזון הציוני, על החברה הדתית להכיר בסמכותה הבלתי ניתנת לערעור של ההסכמה הדמוקרטית ולמזער את השפעת הדת. קריאה אל בעלי הברית שבציונות הדתית.
מאת: ד"ר אריק כרמון
הערב, ערב יום השואה, שוב נצפה, בפעם המי-יודע-כמה, בגדולי האומה, חוזרים על כל הקלישאות הידועות שתמציתן: "לא עוד", (never again). ושוב המסרים יסובו, במישרין או בעקיפין, סביב חשיבות הכוח.
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
הרב לאו מותח קו ישיר ממרד בר-כוכבא, דרך מרד גטו וורשה ועד למלחמת ששת הימים, ועומד על הפער שבין תרבות המרד הישראלית - ציונית לבין התרבות החרדית.
מאת: פרופ' עופר קניג
מכמה סיעות מורכבת ממשלת נתניהו השלישית? כמה שרים ושרות חדשות נכנסו ומהם מאפייניה המגדריים ביחס לממשלות קודמות?
מאת: ד"ר ניר אטמור
ההסכם הקואליציוני כולל שינוי מהותי בשיטת הבחירות: העלאת אחוז החסימה ל-4%. מה יהיו פניה של מערכת המפלגות לאחר שינוי זה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
"אסור לנצח את החרדים ואסור לתת להם לנצח. הגיע רגע האמת. אם נניח לשיח השנאה ולבריחה מהחלטות להכתיב את הדרך - אין לנו עתיד. אם לא נשלב זרועות עם הציבור החרדי הענקי - יתפורר הבית היהודי תוך דור. נדרש ואפשרי פתרון רגיש שמתחשב בציפור הנפש של שני הצדדים בדרך ממצעת.." מאמר דעה על אחד השברים הבולטים בחברה הישראלית: השוויון בנטל.
מאת: פרופ' עופר קניג
העלייה המתמשכת בייצוג נשים בכנסת לא לוּותה עד כה בעלייה תואמת בייצוגן בממשלות. הממשלה החדשה המתגבשת בימים אלה מספקת הזדמנות פז לתקן את המצב גם בזירה זו.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ב-6 בפברואר 2013 פורסם דוח ועדת טירקל לחקירת אירוע המרמרה. בפני ועדת טירקל העידו, בין השאר, פרופ' יובל שני וד"ר עמיחי כהן, אשר פרסמו בנושא את מחקר המדיניות "צה"ל חוקר את עצמו: חקירת חשדות להפרת דיני מלחמה", קראו את עיקרי ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה. *בקרוב יעלה ריאיון וידאו עם ד"ר עמיחי כהן בנושא.
מאת: ד“ר לי כהנר
סדרת תכניות העוסקת בנשים בחברה החרדית בהנחיית ד"ר לי כהנר, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכללה האקדמית לחינוך אורנים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
"הגיעה העת לכריתת ברית היסטורית בין המתונים בשני המחנות. אסור להקשיב לשיח השנאה המתייג את החרדים כטפילים ונבערים מחד, ואת החילונים כשונאי דת ועוכרי היהדות מאידך. זה הזמן לפוליטיקה אחראית שרואה בגיוס החרדים - תוך התחשבות בציפור נפשם - שני צדדים חיוניים של אותה מטבע לאומית.
המדינה חייבת לשמור על סודותיה. על כך אין חולק, והדבר הוא לטובת כולנו. מצד שני, הדיון הציבורי הוא ליבת החיים של משטר דמוקרטי.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה משקפות שוב את פלגנותהּ של החברה הישראלית. לנוכח זאת, תפקידן של המפלגות הוא למתן את הקיטוב ולא להחריפו. הנטייה של מפלגות מסוימות להקצין את השיח, לכפות על המיעוט את הכרעת הרוב מבלי להתחשב בזכויותיו, והפסילה מראש של אפשרות שיתוף פעולה עם מפלגות מסוימות שוברות, את הכלים במשחק הדמוקרטי.
מאת: פרופ' עופר קניג
נשיא המדינה הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ובכך נורתה יריית הזינוק לתהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-33. מה מלמד הניסיון ההיסטורי וההשוואתי על תהליך הרכבת הממשלה והאם חלה עם השנים עלייה משמעותית במספר השרים?
מאת: פרופ' בני פורת
בחירות 2013 הפכו את ה"שוויון בנטל' לצו השעה, כשהכול מבינים שתביעה זו מופנית בעיקר כלפי הציבור החרדי: שוויון בנטל הצבאי, וחשוב מכך, שוויון בנטל הכלכלי, קרי השתלבות במעגל התעסוקה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר.
מאת: פרופ' בנימין בראון
מזה כמה עשורים, ייצוגה של יהדות התורה ושל קודמתה ההיסטורית, אגודת ישראל, היה חידה בעיני המומחים: כיצד ייתכן שהמגזר החרדי גדל בשיעור גבוה כל כך, ואילו המפלגה המייצגת אותו גדלה בשיעור נמוך כל כך?
מאת: דנה בלאנדר
עוד לא התפזרו הקונפטי מעל ראשו של יאיר לפיד, וכבר מתחיל מחול השדים של הרכבת הקואליציה. חוסר הוודאות באשר להרכבה גדול, בין השאר בגלל הצלחתה הגדולה של "יש עתיד".
מאת: פרופ' עופר קניג
שוויון בין-גושי, התייצבות אחוז ההצבעה, המשך הפיצול הפרלמנטרי, המפלגות הגדולות לא מתאוששות ו....כנסת עתירת חברי כנסת חדשים, נשים, דתיים וחרדים.