מאת: יעל כהן-רימר, רועי קונפינו
האם החקירה שערך צה"ל בעניין עדויות החיילים, חקירה שנסגרה פחות משבועיים לאחר שנפתחה, ממצה את חובתה של ישראל לחקור את שקרה בעזה לפני כחודשיים? האם חקירה כזו היא יסודית דיה?
מאת: פרופ' מומי דהן
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
חבר הכנסת ראובן ריבלין הושבע השבוע לתפקיד יושב ראש הכנסת. עוד טרם מינויו לתפקיד הודיע ריבלין על שינוי קוד הלבוש שהנהיגה קודמתו בתפקיד ח"כ דליה איציק, והצהיר שיתיר ללבוש מכנסי ג'ינס במשכן הכנסת. לרגל בחירת יושב ראש הכנסת, מאמר זה מבקש לבחון מהם תפקידיו של יושב ראש הכנסת על פי החוק ועל פי הנוהג (פרט לקביעת קוד הלבוש...). לאור זאת תיבחן השאלה אם זהו תפקיד סמלי או בעל השפעה ממשית על אופן הפעולה של הכנסת. ולבסוף תוצג השוואה לסמכויות ולתפקידים של מקביליו של יושב ראש הכנסת בפרלמנט הבריטי והאוסטרלי.
מאת: פרופ' עופר קניג
ב-31 במרס 2009 הושבעה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל, היא "ממשלת נתניהו השנייה" – כינוי הניתן לה על מנת להבדילהּ מהממשלה בראשות נתניהו שכיהנה בין 1996 ל-1999. מיום הבחירות עד השבעת הממשלה חלפו 49 ימים. פרק זמן זה ארוך בהשוואה לפרקי הזמן שנדרשו להקמת ממשלות בעשור האחרון, אך הוא בהחלט אינו חריג.
מאת: יעל הדר
ב- 29.3.2009 צוין יום השנה ה-30 לחתימת הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים. מה חשב הציבור היהודי הבוגר בישראל על הסכם השלום עם מצרים? מאמר זה מציג נתונים על דעת הקהל בישראל לפני חתימת הסכם השלום, מיד לאחר חתימתו ובפרספקטיבה של שלוש שנים מיום חתימתו.
מאת: ד"ר אריק כרמון
נראה כי על הכול מוסכם שדרוש "שיפוץ" ועדכון של הדמוקרטיה הישראלית, אבל מהו אותו שינוי? בספרו "להמציא מחדש את הדמוקרטיה הישראלית" ד"ר אריק כרמון קורא לשינוי מהותי בדמוקרטיה הישראלית ומציע את הדרכים לביצועו.
מאת: רועי קונפינו, פרופ' מרדכי קרמניצר
בהערת חקיקה זו נבחן את הצעת חוק האזרחות (תיקון – הצהרת אמונים), התשס"ח-2007, של ח"כ דוד רותם וחברי כנסת נוספים ממפלגת ישראל ביתנו. הצעת חוק זו קובעת כי אזרחות ישראלית תינתן רק למי שיצהיר אמונים למדינת ישראל ויתחייב לשרת שירות צבאי או לאומי, וכי אזרחותו של מי שלא ישרת בצבא ואולי אף של מי שלא יצהיר אמונים למדינה, תישלל. להבנתנו, הצעה זו פסולה הן מכיוון שהיא אינה חוקית מבחינת הדין הבין-לאומי, והן מכיוון שהיא אינה חוקתית שכן היא פוגעת באופן בלתי סביר ובלתי מידתי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפני שניגש לבחון את חוקיותה וחוקתיותה של הצעת החוק, נסקור את הרקע להגשתה ונבחן אותה אל מול המשפט הנוהג בישראל ובמדינות דמוקרטיות אחרות בכל הנוגע להצהרות נאמנות ושלילת אזרחות.
מאת: יעל כהן-רימר, פרופ' מרדכי קרמניצר
הקולות המבקשים להרחיק את נציגיה של האוכלוסייה הערבית מהכנסת, לסתום את פי דובריה ולפסול את מפלגותיה גורמים לניכור ולריחוק. הדרך לפרוץ את מעגל העוינות ההדדית אינה לשלול את האזרחות אלא לאפשר חופש ביטוי לדעות מנוגדות.
מאת: פרופ' עופר קניג
עשרה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה-18, הטיל נשיא המדינה על מנהיג הליכוד בנימין תניהו את המשימה של הרכבת הממשלה. כיצד מתרחש תהליך ההרכבה בדמוקרטיות אחרות, מי ממנה את האדם שעליו תוטל המלאכה והאם הוא מוגבל בזמן?
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
בתחילת ינואר אישר הרכב של בג"ץ למדינה לשנות את מדיניותה בארבע השנים האחרונות ולפיה אין הורסים בתי מחבלים, ובכך אִפשר לאטום שתיים מתוך ארבע הקומות שבהן התגוררו בני משפחתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ברשימה זו נבחן את הלגיטימיות – או יותר נכון חוסר הלגיטימיות – של הריסת בתי מחבלים, מתוך שימוש בפסק דין אבו דהים כנקודת מוצא.
מאת: פרופ' עופר קניג
הכנסת החדשה שלאחר בחירות 2009 נותרה מרובת מפלגות, והרכבת ממשלה יציבה עודנה אתגר לא פשוט. ואולם לפחות מזווית ראייה אחת הכנסת החדשה רושמת לזכותה שיפור: ייצוג שיא של חברות כנסת.
מאת: יעל הדר
ב-10 בפברואר 2009 נערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-18. תוצאותיהן כבר ידועות, וכך גם הרכב הסיעות בכנסת וכוחן היחסי. ובכל זאת עדיין לא ברור מה יהיה הרכב הממשלה, ומי יעמוד/תעמוד בראשה.
מאת: יעל כהן-רימר
בימים רביעי עד שישי, 19-17 בדצמבר 2008, נערכה סדנה בינלאומית בנושא אנטי-פוליטיקה אשר עסקה בקשר בין האזרחים, הפוליטיקה, והעיסוק הפוליטי. לפניכם מאמרו של מר ג'ון לויד ובו מוצגת התרשמותו מן הסדנה, ונושאים נוספים העומדים במוקד הדיון הפוליטי.
מאת: נעמי הימיין רייש
איך סופרים את הקולות, ולפי מה מחלקים את המושבים בכנסת? נוסחת הבחירות היא אופן תרגום הקולות למושבים ולה השלכות משמעותיות על תוצאות הבחירות ועל מפת המפלגות. מאמר זה סוקר את הנוסחאות הנהוגות ואת המשמעויות הנגזרות מהן.
מאת: רועי קונפינו, פרופ' מרדכי קרמניצר
ביום 12 בינואר 2009 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות. מרדכי קרמניצר רואה בכך הוכחה נוספת להידרדרותה של הפוליטיקה בישראל ותעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית. לפניכם שני מאמרי דעה היוצאים חוצץ כנגד החלטה זו וכן נייר עמדה בנושא.
מאת: אנה קנפלמן, יעל הדר
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ההחלטה על הקדמת הבחירות הארציות ל-10 בפברואר 2009 יצרה סמיכות זמנים, הפרש של שלושה חודשים בלבד, בין הבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו בנובמבר 2008, ובין הבחירות הארציות. סמיכות הזמנים מחדדת את שאלת הזיקה בין שתי מערכות הבחירות: האם הצלחה במישור המקומי מנבאת הצלחה במישור הארצי? האם העובדה שמועמד מטעם מפלגה מסוימת נבחר לראש רשות מקומית מלמדת על מידת התמיכה במפלגה? תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בנובמבר 2008 סיפקו עדות נוספת להתעצמותן של רשימות ומועמדים עצמאיים-מקומיים ולהיחלשות של המפלגות הארציות במישור המקומי. לראיה, ראשי ארבע הערים הגדולות שנבחרו (ניר ברקת בירושלים, רון חולדאי בתל אביב, יונה יהב בחיפה ורוביק דנילוביץ' בבאר שבע) הם מועמדים עצמאים שלא זוהו זיהוי רשמי עם שום מפלגה (אף שחלקם זכו לתמיכתן של מפלגות).
ריאיון עם ד"ר ראם שגב, מחבר הספר "חופש הביטוי: הצדקות וסייגים" לרגל פרסומו של הספר.
מאת: פרופ' תמר הרמן, יובל לבל, הילה צבן
חוסר שביעות הרצון של הציבור הרחב בישראל מתפקודה של המדינה הוא עובדה ידועה. פחות ידועה העובדה שעל אף אי-שביעות הרצון הזאת, הציבור הישראלי מעדיף בבירור לקבל שירותים חברתיים-כלכליים, כגון רפואה וחינוך, מן המדינה ולא מנדבנים פרטיים, מגופים עסקיים או מארגוני החברה האזרחית.
מאת: ד"ר ניר אטמור, יעל הדר
בבחירות 2006 נרשם שיא שלילי בשיעור המצביעים בבחירות הכלליות. מאמר זה מבקש לצייר תמונה כוללת של המגמות שהתרחשו בישראל מִקום המדינה, לחשוף מגמות בשיעורי ההצבעה בקרב ערביי ישראל, להציג ממד משווה על המתרחש בארצות דמוקרטיות אחרות ולהרחיב על הסכנות הממשיות הטמונות במגמה זו של שיעורי הצבעה נמוכים.
מאת: יעל כהן-רימר, פרופ' מרדכי קרמניצר
לנוכח סיפורי השחיתות העולים מכל עבר, עולה השאלה כיצד זרוע אחת של מערכת השלטון נשארת מחוסנת מפני התופעה. אולי אם נבין את הרכיבים להיעדר השחיתות ברשות השופטת נוכל להקדים ולמנוע שחיתויות במערכות השלטון האחרות.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, יעל כהן-רימר, רועי קונפינו
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, יעל כהן-רימר
מאת: יהודה בן מאיר
מאת: יעל כהן-רימר, נעמי הימיין רייש
בימים אלו מרכיבות המפלגות השונות את רשימות המועמדים שלהן לכנסת. קיימות שיטות אחדות לבחירות מועמדים ולהן השפעות שונות על הרכב הרשימה והתהליך. קראו על השיטות השונות, השלכותיהן, המאפיין הרווח בישראל ועל המגמות המתפתחות בשנים האחרונות.
מאת: ד"ר ניר אטמור
המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו, ובעיקר על רקע חוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה (1996–2003), קרא לסדרה של הצעות לרפורמה בשיטת הבחירות הנהוגה בישראל. באפריל 2008 הגישו ארבעה חברי כנסת מסיעות קדימה, העבודה-מימד והליכוד הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות בישראל.