מאת: פרופ' אשר אריאן ז"ל
החברה והדמוקרטיה הישראלית ניצבות היום מול מבחנים קשים ורבים, מבחנים המעמידים בשאלה את הערכים, האמונות והעקרונות היקרים לכולנו.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות המקדימות (פריימריז) לנשיאות ארצות הברית, יריית הפתיחה של מערכת הבחירות בארצות הברית נורתה בראשית חודש ינואר עם תחילתן של הבחירות המקדימות (פריימריז) בשתי המפגלות הגדולות.
מאת: יאיר שלג
לקראת אפשרות של החלטה על פינוי ישובים ביו"ש, יאיר שלג מציע מודל חדש לפינוי. לא עוד פינוי אישי ואקטיבי של כל אחד מהתושבים, אלא פינוי המתבסס על מודל הפינוי של צרפת מאלג'יריה: עזיבת זרועות הממשל הישראלי תוך השארת התושבים לעזוב בעצמם. בשונה מאלג'יריה, מודל הפינוי מיו"ש יצטרך להתבצע בשני שלבים: בשלב ראשון – הוצאת השירותים האזרחיים בלבד והשארת הצבא להגן על התושבים שיישארו. כעבור חודשים אחדים – פינוי אקטיבי של המיעוט שיישאר.
מאת: אפי מיכאלי
מאת: ד"ר אריק כרמון
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, רועי קונפינו
ב 31 בדצמבר 2007, דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק לאיסור פרסום שמו של חשוד בעברה פלילית לפני שהוגש נגדו כתב אישום. המאמר שלפניכם מבקר את הצעת החוק בנימוק של פגיעה באינטרסים הציבוריים ומציע הסדר משפטי חלופי.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מאמרם של פרופ' מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס פורסם בעת הגשת הצעת החוק הקודמת על יד שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. להלן קישור לנוסח ההצעה המעודכנת שהוגשה ע"י משרד המשפטים באפריל 2012: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/41283_x_AttachFile.doc להלן קישור לנוסח ההצעה המתוקנת שהוגשה לכנסת: http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2056.rtf
מאת: יאיר שלג
בימים אלו רואה אור האנציקלופדיה 'זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי'. יאיר שלג, חוקר בכיר במכון, חיבר את הערך הסתגלות החברה הדתית בישראל למודרניזציה כאחת משש נקודות מבט שנתנו לערך זה באנציקלופדיה. הערך ניתן באדיבות זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי, עורך ראשי: ירמיהו יובל, יוזם מנהל ועורך: יאיר צבן, עורך כללי: דוד שחם. כתר הוצאה לאור, 2007.
לאחרונה אישרה ועדת שרים לחקיקה את הצעת חוק פקודת העיתונות שהגיש השר מאיר שיטרית. המאמר שלפניכם מבקר ומעריך את הצעת החוק החדשה על פי שלושת העקרונות המרכזיים בהצעה: סגירת עיתון, הדחת עורך או בעל שליטה בעיתון רב תפוצה שהורשע בפלילים, הטלת חובת שקיפות על תאגידי עיתונים.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, ובכך לעקוף את בית המשפט. כיצד היא מיושמת בקנדה והאם היא מתאימה למערכת הישראלית?
מאת: יעל הדר
כיצד מעריך הציבור בישראל את המוסדות המרכזיים; הכנסת, התקשורת, מוסד ראש הממשלה ומוסד בית המשפט העליון? מי מהמוסדות שומר על יציבות ומי נתפס כשומר הדמוקרטיה הטוב ביותר?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בשבועות האחרונים מתנהלת חקירה נגד נשיא המדינה בגין חשדות לביצוע עברות, על פי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, ובגין חשד לביצוע עברות מין בכפייה
מאת: ליאת לבנון
לאחרונה הגיעו שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה להסכמה על דרך המינוי של פרקליט המדינה הבא. להלן נדון בדרך מינוי זו, ברקע לעיצובה ובהשלכותיה. נראה שהשיטה שנבחרה רחוקה מן השיטה ששימשה השראה לעיצובה – דרך המינוי שהמליצה עליה בזמנו ועדת שמגר – והיא מעוררת קשיים מדאיגים.
מאת: פרופ' עופר קניג
לאחר משבר פוליטי חוקתי שנמשך למעלה משלושה חודשים, הלכו ב-22 ביולי אזרחי טורקיה לקלפיות כדי לבחור פרלמנט חדש. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי ביוזמת ראש הממשלה, בתגובה לקשיים שהתגלו בבחירת נשיא חדש לרפובליקה. הבחירות נתפסו כמבחן חשוב לחברה ולדמוקרטיה בטורקיה וכמאבק איתנים בין המצדדים בשימור אופייה החילוני של הרפובליקה לבין הכוחות השמרניים האִסלאמיסטים, בראשותו של ראש הממשלה רֶצֶ'פּ טַייפ אֶרדואן, שמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות.
מאת: אלי ספיר
מי נתפס בעיני הציבור בישראל כראש הממשלה האהוד ביותר – שמיר, פרס, שרון? ואולי נתניהו או ברק? אנו פותחים בסדרת מאמרים שמטרתה להעמיק בממצאי הסקרים שערך מרכז גוטמן. עניינו של המאמר הראשון הוא רמת האהדה שרחש הציבור לראשי הממשלה שכיהנו בישראל בשנים 1984–2006.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
אירועי חודש יוני 2007 ברשות הפלסטינית הם הזדמנות להבהיר מהי שיטת המשטר הנהוגה בה ומהן הסמכויות של יושב ראש הרשות וראש הממשלה על פי החוקה שהתקבלה ב-2002 ותוקנה ב-2003. (ראו החוקה הפלסטינית)
מאת: עלי זלצברגר
מאת: Michael Philippov
מי הם הישראלים שרוצים לחיות בארץ גם בעתיד? באילו קבוצות הרצון לחיות במדינה חלש? מי בטוח נשאר: מצביעי ש"ס או מצביעי מרצ? אלה השאלות הנדונות במאמר זה, המבוסס על סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007.
מאת: ד"ר אסף שפירא, אפרת אבן, נעמי הימיין רייש, יניב רינגוורץ
כ-16 שנה ישראל מחכה להצטרף לארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD, ולהיחשב רשמית לאחת המדינות המתועשות בעולם, והנה זה קרה.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה נערכו ב-28 במאי. תוצאות הבחירות ישליכו לא רק על הזירה הפנים-מפלגתית, אלא גם על הרכב הממשלה ועל יציבותה. זו הפעם השישית מאז 1992 שבה נבחר יושב ראש בשיטת פריימריז – כלומר על ידי חברי המפלגה. לפני כן נבחרו מנהיגי המפלגה על ידי גופים בוחרים מצומצמים יותר.
מאת: דליה שיינדלין
'הממשלה בישראל מעולם לא הייתה ראויה יותר לביקורת ולהערכה שלילית מן הציבור' - מתברר שאפשר היה לומר את המשפט הזה כבר לפני 35 שנים. נתוני הסקרים של מרכז גוטמן מלמדים שבכל תקופה ההתפתחות השלילית המתחוללת בה נראית הגרועה ביותר. סקר העוסק בהערכת הציבור את ביצועי הממשלה מובא במאמר זה.
מאת: מיכל טמיר
סוגיות שקשורות ביחסי הגומלין בין מבקר המדינה, בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה עולות מדי יום ביומו על סדר היום הציבורי באופן שמלווה לעתים בטונים צורמים. כזכור, מחלוקת זו הגיעה לשיאה בפרשת האזנות הסתר במשפטו של השר חיים רמון.
מאת: פרופ' עופר קניג
גובהו של אחוז החסימה בישראל נמצא מאז 1992 בתהליך העלאה הדרגתי, והוא עומד היום על 2%. במסדרונות הכנסת נשמעות היום יזמות להעלאתו לרמות גבוהות יותר, של בין 2.5% ל-4%.
מאת: אמנון כוורי
מנגנון ההתגברות כדגם להסדרת היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת, בימים אלו מגבש משרד המשפטים הצעת חוק ממשלתית המבקשת להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון מלקיים ביקורת על חקיקה של הכנסת.
מאת: הילה אלראי-שמיס
החוק הנורווגי – אמצעי לחיזוק הכנסת דיונים במטרה לקדם הצעה לחוקה בהסכמה רחבה. אתר המכון ירחיב מעת לעת, אודות הנושאים הנדונים בוועדת חוקה.
מאת: Arik Carmon
מכתב מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם תום שנתה הראשונה של הכנסת ה-17.
מאת: פרופ' עופר קניג
האם מוסד נשיא המדינה נחוץ? מי אמון על בחירת הנשיא? מהן דרכי הבחירה האפשריות? האם הצבעה גלויה היא בגדר הליך מקובל?