מאת: פרופ' עופר קניג
בבחירות שנערכו בדנמרק ב-15 לספטמבר 2011 ניצח בדוחק גוש השמאל, ולאחר עשר שנים של שלטון שמרני מחליפה המדינה הסקנדינבית את האוריינטציה הפוליטית שלה.
מאת: פרנסס רדאי, עדו רוזנצוייג
"דוח המאחזים" של הוועדה לבחינת "הבנייה באזור יהודה ושומרון" בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי קבע כי על האזור לא חלים דיני הכיבוש ולכן הבנייה הישראלית בשטחים ציבוריים היא חוקית אף לפי המשפט הבין-לאומי. פרופ' פרנסס רדאי ועו"ד עדו רוזנצוייג חולקים על מסקנות הועדה ומסבירים מדוע לפי המשפט הבין-לאומי האיזור אכן נמצא תחת דיני הכיבוש והבנייה הישראלית אינה חוקית.
תנועת ישראלים להצלת הדמוקרטיה, המרכז להעצמת האזרח ותנועת "יש סיכוי" גיבשו מתווה משותף לתיקון שיטת השלטון. שלושת הארגונים קוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולראשי המפלגות הגדולות להתחייב לתיקון השיטה עוד בכנסת הנוכחית.
בכירי הרבנים שלחו מכתב לנבחרי ציבור, בבקשה להתערבותם המהירה, כדי למנוע את תיקון החוק לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, שעבר באחרונה בכנסת בקריאה טרומית, הדורש להעניק פטור למוסדות חינוך תורניים מחובת ההנגשה לאנשים עם מוגבלויות, החלה על כלל מוסדות הציבור בישראל.
בעיות של רדיפה אחר עיתונאים או חוקים מגבילי ביטוי הן רק חלק מהבעיות של התקשורת בישראל. סוגיות לא פחות מהותיות הן: שמירה על איכות העיתונות והסטנדרטים המקצועיים כשהבעלות על גופי התקשורת נמצאת בידי בעלי הון, התפקוד האתי והמקצועי של העיתונות הישראלית וסוגיית מעמדם של גופי אכיפת האתיקה העיתונאית. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.
מאת: אליאב ליבליך, שירי קרבס, אורי שטרוזמן
אם יאומץ "דוח המאחזים" של הוועדה לבחינת "הבנייה באזור יהודה ושומרון" בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי עלול זה להיות צעד נוסף שבו מתרחקת ישראל ממשפחת העמים אגב התעלמות בוטה מעמדותיה של הקהילה הבינלאומית, ובכלל זאת מעמדותיהן של ידידותיה הקרובות. ככזה, סופו של הדוח שיסב נזק רב למדינת ישראל.
שר התקשורת מבקש ליצור שינוי דרמטי בפיקוח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל על ידי הקמת גוף כלאיים פנים ממשלתי שיהיה בשליטה פוליטית וכך יחזק גם את פיקוח על שוק השידורים המסחריים.
מאת: אייל נון
הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אותו יש לתכנן עם המגזר החרדי כדי ליצור תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל. אם יוחלט על מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך שנוצר בעקבות החוק, באופן שימנע הגעה לנקודת שבר של תלמידי ישיבות המבקשים ללמוד ונדרשים להפסיק את לימודיהם התורניים.
מאת: שביט בן-אריה
ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, שהוקמה ב-1991, רשמה לזכותה הישגים רבים במהלך שנות פעילותה. עם זאת אפשר לזהות שינוי בדפוסי פעולתה. כיום היא פועלת במתכונת מצומצמת יותר, אך אין ספק שבעידן שבו מושג הדרת הנשים מקבל מגוון רחב של משמעויות היא נחוצה יותר מתמיד.
מאת: פרופ' יובל שני, עדו רוזנצוייג
לאחרונה הובאה בפני מליאת הכנסת לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8). התיקון לחוק מחייה סעיף שבג"ץ ביטל בעבר, אשר חסם את זכותם של תושבי השטחים לתבוע בגין נזקים שנגרמו להם ע"י צה"ל בזמן האינתיפאדה השניה. קראו את מאמרם של יובל שני ועדו רוזנצוייג.
האם ראוי שעבירת הרצח תכלול גם מקרה בו הנאשם היה אדיש בקשר לגרימת המוות? מה צריך להיות העונש על רצח בנסיבות מחמירות? קראו את מאמרם של מרדכי קמניצר, יו"ר הועדה לבחינת עבירות ההמתה, ועמיר פוקס, חבר בוועדה.
בהצעת חוק יסוד החקיקה כלול מנגנון התגברות, המאפשר לכנסת, ברוב של 65 ח"כים, להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון. מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס טוענים שמדובר בלא פחות ממהפכת נגד למהפכה החוקתית. הם קוראים לתומכי בית המשפט והדמוקרטיה בישראל להתאחד כנגד ההצעה.
מאת: ד"ר חיים זיכרמן
הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.
מאת: פרופ’ אבי בן בסט
הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף.
מאת: יאיר שלג
התרחיש המעשי הראלי הוא שגם אם יאומץ דו"ח פלסנר, המדינה עצמה תרצה לפטור את רוב החרדים משירות צבאי. המאבק הנוכחי בכל זאת חשוב למען עתידו של "צבא העם".
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
דבריו של פרופ' ידידיה שטרן שהיה חבר בוועדת פלנסר לשוויון בנטל.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
זכות ההפגנה והמחאה נמצאת הקיץ במתקפה לאחר מפגן המחאה הדמוקרטית של השנה שעברה. ואולם אין להתפלא על כך לנוכח המגמה לחקיקה הפוגעת בחופש ביטוי המקודמת בשנים האחרונות בישראל. קראו את מאמרו של עמיר פוקס על הזכות להפגין.
מאת: נביל חטאב, לאה בורובוי, אביטל מנור
מבחן פיז"ה הוא מבחן בינלאומי הבוחן את ידיעות התלמידים בשלושה תחומים: שפת אם, מתמטיקה ומדעים. מניתוח הנתונים עולה כי בישראל יש פערים גדולים בהישגים הלימודיים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים. ד"ר נביל חטאב וצוותו מצאו כי השכלת ההורים, תעסוקתם וההשתתפות במסגרות חוץ-בית ספריות הן הגורמים המסבירים את הפערים הללו. קראו את תקציר הדוח והורידו את הקובץ המלא.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, שירי קרבס
לאחרונה החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום להעמיד לדין פלילי את הרבנים מחברי הספר תורת המלך וכן את הרבנים שתמכו בספר. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס מבקרים את ההחלטה ומסיקים בין היתר כי היועץ המשפטי לממשלה ועוזריו מנותקים כנראה מן המציאות.
מאת: דנה בלאנדר
דוח מבקר המדינה בעניין השרפה בכרמל, שכותרתו דוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות, העלה שוב את סוגיית אחריותו של הדרג המדיני למחדלים בתחומים הנתונים באחריותו. מבקר המדינה קבע בדוח כי שר הפנים ושר האוצר נושאים ב"אחריות מיוחדת" וכי השר לביטחון פנים וראש הממשלה נושאים ב"אחריות כוללת". מאמר זה יבהיר מהי משמעותם של סוגי האחריות שקבע המבקר ויחווה דעה בשאלה: האם על המבקר היה לכלול בדוח גם המלצות אישיות בעניין הדרג המדיני?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
דוח מבקר המדינה בעניין השרפה בכרמל, שכותרתו דוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות, העלה שוב את סוגיית אחריותו של הדרג המדיני למחדלים בתחומים הנתונים באחריותו. מבקר המדינה קבע בדוח כי שר הפנים ושר האוצר נושאים ב"אחריות מיוחדת" וכי השר לביטחון פנים וראש הממשלה נושאים ב"אחריות כוללת". מאמר זה יבהיר מהי משמעותם של סוגי האחריות שקבע המבקר ויחווה דעה בשאלה: האם על המבקר היה לכלול בדוח גם המלצות אישיות בעניין הדרג המדיני?
מאת: פרופ' בנימין בראון
אם היה עוד מישהו זקוק להוכחות בדבר הפער התודעתי בין העולם החרדי ובין "שאר העולם", באה פרשת המהפך בעיתון הליטאי יתד נאמן וסיפקה את המבוקש. העיתון - שנחשב אחד מבסיסי הכוח של העמדה החרדית השמרנית - עבר מהפכה רבתי ונפל לידיהם של בעלי הקו המתון. כבר כמה שבועות שהדרמה סביב העיתון מסעירה ומטלטלת את העולם החרדי.
מאת: עו"ד אלי בכר
סוגיית הבידוק הביטחוני של אזרחי ישראל הערבים מעמתת מצד אחד את שיקולי הביטחון המתבטאים בשיטת הבידוק הביטחוני שמפעילה מדינת ישראל בשדות התעופה, ומצד אחר – את יחס המדינה כלפי המיעוט הערבי. קראו את מאמרו של אלי בכר על פסקת בג"צ בסוגייה רגישה זו.
הצעות שונות חוק שונות המבקשות בניסוחים שונים ותנאים שונים, לאסור בעבירה פלילית שעונה מאסר, על שימוש בסמלי הנאצים או השואה. זהו עוד חוק בשרשרת חקיקה הפוגעת בחופש הביטוי בישראל קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.
ההחלטה להעמיד לדין את העיתונאי אורי בלאו באשמת החזקת ידיעות סודיות היא החלטה אומללה ומוטעית. יש הבדל תהומי בין ענת קם לבין אורי בלאו, בדיוק כמו ההבדל בין בראדלי מאנינג, שהדליף לאתר וויקיליקס כמות עצומה של מסמכים, לבין הניו יורק טיימס.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מתברר שבית המשפט העליון הוא שק חבטות מצוין. מה שלא יעשה – יהיה מי שישגר לעברו בעיטה. מי שבוחן במבחן התוצאה את התנהלותו של בית המשפט בפרשת גיוס החרדים לצבא חייב להודות שאלמלא מהלכיו של בית המשפט, לא היה ככל הנראה שינוי חיובי בנושא זה. בית המשפט משמש בחברה הישראלית כזרז לשינויים חברתיים.
מאת: עו“ד לינא סאבא־חבש
חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין אלא שהוראת שעה שחוקקה בשנת 2002 מאפשרת מתן פטור למשטרה מחובת התיעוד החזותי כאשר מדובר בחשודים בעברות טרור. כעת, מבקש המשרד לביטחון הפנים להפוך אותה להסדר קבוע. לינא סבא מתנגדת להצעה קראו את מאמרה.
באחרונה הושק אתר מאגרי המידע הממשלתי - Data.gov.il. האתר מנגיש מאגרי נתונים שלטוניים המכילים מידע שיכול לשמש לתועלת הציבור. האתר מממש חלק מעקרונות הממשל הפתוח בישראל, כפי שמתוארים במחקר המדיניות "מדיניות ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי".