מאמרים

האינטרס לשמר את הממלכתיות מעבר לצורך של המדינה עצמה, הוא גם האינטרס העצמי של כל אחד מהמיעוטים בישראל, על מנת שיוכלו להבטיח כי חינוך הדור הבא לא יהיה מסור בידי מיעוט אחר. אז מה צריך לעשות?

תוכנית החומש לתקצוב המגזר הערבי בהיקף של 15 מיליארד שקלים, שאושרה בממשלה היא צעד מבורך בדרך לצמצום פערים ושילוב ופיתוח כלכלי במגזר הערבי. עם זאת בימים האחרונים עולים כמה סימני שאלה מטרידים בנוגע ליישום התכנית, כמו: האם התוכנית בכלל תצא לפועל בעקבות ההודעה שהשרים לוין ואלקין יגבשו התניות למימושה? האם חלוקת המשאבים נעשתה בצורה המיטבית?

המאמר מבקר את תזכיר החוק למניעת הסתננות שפרסם משרד המשפטים ושעתיד להידון על-ידי הכנסת. ד"ר ציגלר טוען כי ההסדר המוצע פוגעני מקודמו בכל הנוגע לזכויותיהם החוקתיות לחירות ולכבוד של מבקשי המקלט בשלושה היבטים מרכזיים.

פרשת חקירת החשודים בביצוע הפיגוע בכפר דומא העמידה את השב"כ במרכז השיח. מטבע הדברים, כאשר מדובר בארגון חשאי ככזה, העומד בראשו מקבל את כל האחריות עליו וההתמודדות היא שלו בלבד. 

האוכלוסייה הערבית בישראל מוכיחה עד כה בגל האלימות, כי גם אם יש לה ביקורת קשה על מדיניות הממשלה, היא מוכנה לשחק בכללי המשחק הדמוקרטיים. בין אם יתברר כי האירוע בפאב "הסמטא" בת"א היה אירוע של אלימות פוליטית "רגיל" או אירוע של אדם הלוקה בנפשו, יש להסתכל על המכלול השלם ולפעול בהגינות כלפי הציבור הערבי.

לקראת הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה על התיקון לחוק תעמולת הבחירות ביוזמת חברי הכנסת יואב קיש וחיליק בר, נשלחה חוות דעת בנושא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לתמוך בהצעה. 

האמת חייבת להיאמר- הכרעת הטרור היהודי אינה בידי השב"כ. הוא צמח בזכות תמיכה ציבורית שהוא נהנה ממנה או לפחות מקבלה שלו, השלמה עמו והימנעות מסיוע לגורמי אכיפת החוק, מצד המעגל שמסביבו. יחס ציבורי כזה גם מכביד מאד על פעולתם של גורמי הסיכול והאכיפה. שינוי רדיקלי של היחס הזה הוא המפתח להכרעתו.

היועץ המשפטי הבא, כמו קודמיו, יידרש לכישורי מנהיגות, ליכולות ארגון, לעצמאות מחשבתית, ליושרה, לנחישות, ליוזמה ובעיקר ליכולת עמידה על עקרונותיו, וזאת הן כאשר הוא יסייע לממשלה ביישום מדיניותה במסגרת החוק, והן כשהוא יקדם באופן אקטיבי את שלטון החוק ויגן על עקרונותיה החוקתיים של ישראל. 

למרות הירידה בשיעורי הילודה בקרב המגזר הערבי, מדובר במגזר שבו קיים העוני הרב ביותר בחברה הישראלית. דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2014 מצביע על עוד עליה בשיעורי העוני באופן ייחודי במגזר זה.

הקלישאה המקובלת, היא שספר התקציב הוא מסמך המשקף באופן ישיר את מארג הכוחות של השלטון ואת סדרי העדיפויות במדינה. לכן חשוב לשים לב להבדל בין הצעת התקציב המקורית ובין התקציב שאושר בפועל בנוגע לשתי הצעות שמשמען פגיעה בבעלי ההכנסות גבוהות. 

על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

דוח מבקר המדינה בעניין ההיבטים הכספיים של הבחירות המקדימות חשף מספר ממצאים מדאיגים שיש לתת עליהם על הדעת. אבל יש להביט גם על חצי הכוס המלאה: שיעור המתמודדים שהוטלו עליהם קנסות או שהוזהרו נמצא במגמת ירידה.

האם מרשה לעצמה הפרקליטות להטעות את הציבור בהסתמך על כך שהוא אינו נחשף לעובדות לאשורן? 

בעוד שאזרחי ישראל הזדעזעו מקמפיין הסרוגים בפרויקט כרמי גת, ממשיכה המדינה לתת גושפנקא לוועדות הקבלה שהם בגדר גזענות בחסות המדינה

לקראת הדיון היום (ג') בהצעת החוק להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת דחופה בה הוא מתריע, כי הצעת החוק הופכת דה-פקטו את החטיבה להתיישבות לרשות ממשלתית תוך האצלת סמכויות מהממשלה לחטיבה, מבלי לחייב אותה בכללי המשפט הציבורי.

בשאלות המדד שנגעו בנושאי ביטחון ונאמנות הביעו היהודים חשש וחשדנות רבה כלפי אזרחי ישראל הערבים. מיעוט לא מבוטל מן היהודים סבורים שהערבים תומכים בחיסולה של מדינת ישראל (42%), שהם מהווים סיכון ביטחוני למדינה (39%), ואפילו שהממשלה צריכה לעודד הגירה שלהם מן הארץ (37%).

כאשר המדינה פועלת באופן בלתי צודק או בלתי מידתי, מצטמצם הפער המוסרי בינה לבין הטרוריסטים ונשחקת הלגיטימציה הבינלאומית וכך גם החוסן הפנימי ונוצר אפקט בומרנג שבו נפגעת יכולתנו לפעול בתבונה וביעילות נגד הטרור. מהי דרגת השפל אליה עלינו לרדת כחברה לפני שתחדור ההכרה שהדרך בה אנו מונהגים מתוך השלמה משחיתה את צלמנו האנושי?

גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת הפוליטית תפעל באופן חכם, שיאפשר לחרדים לבצע את השינוי ההיסטורי בקצב ובתנאים מתאימים. לכאורה התיקון הנוכחי לחוק מאפשר זאת, כיוון שהוא מקציב נצח של תשע שנים אך עם זאת הוא גם חדשות רעות.

לפני כשנה וחצי, כתבה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש הפרויקט לרפורמות במדיה ביחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל ותא העיתונאיות, קוד אתי שמטרתו להתוות כללי הצגה של עבירות מין בתקשורת – ומאז הם פועלים להטמעתו באמצעי התקשורת השונים.

הריסת בתים אינה הפרקטיקה המשפטית היחידה שמכוונת להרתעה, פרקטיקות כאלה נהוגות גם במשפט פלילי. אך האם יעלה על הדעת להחליט, לגבי מגזרים שסטטיסטית מעורבים יותר בפשיעה, או מכבדים פחות את שלטון החוק, שכלפיהם נדרשת יותר הרתעה?

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

תהליך אישור התקציב בישראל לקוי מיסודו והכנסת, שהיא השחקנית המרכזית בתהליך, מפגינה בו חולשה גדולה. בין הרעות החולות של תהליך אישור התקציב ניתן למצוא מחסור כרוני של סגל מקצוע, ואופוזיציה שהופכת את התהליך להזדמנות להביך ולהפיל את הממשלה. אז מה כן ניתן לעשות?

עם התפטרותו של דרעי ממשרד הכלכלה מחזיק ראש הממשלה נתניהו בארבעה תיקים ביצועיים. גם אם אין עילה חוקית לפסול את ההסדר שלפיו מחזיק ראש הממשלה במספר תיקים ביצועיים, יש מספיק סיבות טובות לצאת כנגדו.

מאמרו של פרופ' קרמניצר מתוך ועידת ישראל לשלום של "הארץ" 2015

ביום רביעי, 11.11.15 תעלה לדיון ההצעה שבנדון. פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מבקשים להתנגד להצעה ופירוט התנגדותם מופיע בחוות דעת זו שנשלחה לוועדת חוקה חוק ומשפט.

הנתונים שבמאמר שלפניכם מעידים על תמיכה ציבורית רחבה לביצוע מעשי לינץ' במחבלים. לפיכך, הם מהווים קריאת השכמה למנהיגות החברתית והפוליטית של כלל הקבוצות המרכיבות את הפסיפס הישראלי, ובמיוחד למי שמשתייכים לימין, לקבוצות הדתיות, ולקהילת יוצאי מדינות בריה"מ.

האם האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של ישראל הם שניים שמסוגלים ללכת יחדו? זו אחת משאלות העומק, שמרימה ראשה שוב בימים אלו, ומעסיקה במיוחד את אנשי החינוך שבקרבנו.

לצד המשכו של גל הטרור שהזכיר לנו השבוע כי הוא עדיין כאן, חי ודוקר, דווח כי ראש אגף המודיעין בצה"ל, האלוף הרצי הלוי, אמר בישיבת הממשלה כי אחת הסיבות לגל זה היא תחושת זעם ותסכול בקרב הפלסטינים, וכי צעירים פלסטינים רבים יצאו לבצע פיגועים היות שהם מיואשים מהמצב "וחשים שאין להם מה להפסיד".

השבוע לפני 50 שנים נערכו הבחירות לכנסת השישית. בחירות 1965 היוו נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה הפוליטית שלנו. הן הקטינו את רמת הפיצול בכנסת והתניעו מהלך שבסופו התחדדו שתי חלופות שלטוניות ברורות.