מאמרים

חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין אלא שהוראת שעה שחוקקה בשנת 2002 מאפשרת מתן פטור למשטרה מחובת התיעוד החזותי כאשר מדובר בחשודים בעברות טרור. כעת, מבקש המשרד לביטחון הפנים להפוך אותה להסדר קבוע. לינא סבא מתנגדת להצעה קראו את מאמרה.

באחרונה הושק אתר מאגרי המידע הממשלתי - Data.gov.il. האתר מנגיש מאגרי נתונים שלטוניים המכילים מידע שיכול לשמש לתועלת הציבור. האתר מממש חלק מעקרונות הממשל הפתוח בישראל, כפי שמתוארים במחקר המדיניות "מדיניות ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי". 

הצטרפותה של קדימה לממשלה ה-32 של מדינת ישראל עוררה עניין רב, בישראל ובתקשורת העולמית כאחד. ביקורות נוקבות הופנו בין היתר אל ההיבטים הבעיתיים של מאזן הכוחות החדש שנוצר בכנסת: קואליציה עם רוב ענק לצד אופוזיציה מצומקת, קואליציה מרובת סיעות וממשלה מנופחת. רשימה זו תשפוך אור על המספרים שמאחורי ממשלת האחדות.

המערכת הפוליטית סוערת סביב הניסיונות לפלג את מפלגת קדימה. מספר חברי הכנסת שהודיעו על פרישתם מהמפלגה עדיין לא עומד על המינימום הדרוש לפיצול סיעה. מתי מתרחש פיצול? האם פיצול הוא לגיטימי? והאם יש דרך להגביל פיצולי סיעות. 

במאמרו "על פינוי ראוי ובלתי ראוי" טוען יאיר שלג כי פינוי המתיישבים בגבעת האולפנה ובמגרון, שבג"ץ לא אישר לעכבו, אינו ראוי. עמיר פוקס חולק על כמה מההנחות ומהקביעות המשפטיות והעובדתיות שמעלה שלג וכן על טיעונו המרכזי. קרא שתי דעות שונות במכון. 

ב-20 בדצמבר 2011, פרסם בית הדין האירופי לזכויות אדם (להלן: בית הדין) פסק דין העוסק בטענות על אודות הפרת זכויות אדם על ידי רוסיה במהלך מבצע לשחרור בני ערובה אשר הוחזקו בכוח על ידי מיליציה צ'צ'נית בתאטרון דוברובקה, הידוע גם בשם נורד אוסט (Nord Ost; להלן התאטרון) במוסקבה באוקטובר 2002.

האם הקמתה של ממשלת האחדות באישון לילה היא שעתה היפה של הפוליטיקה או שעתה הרעה? תלוי כמובן את מי שואלים – את מי שמשך בחוטים או את מי שצפה בהצגה בלי לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים. מצד אחד יש שיאמרו שהמהלך המפתיע הוא הפוליטיקה במיטבה, מצד אחר יש שיראו במהלך "מכירת חיסול". מכל מקום מהלך זה יגדיר מחדש את האסור, את המותר ואת הכדאי בפוליטיקה הישראלית. 

הסכם ממשלת האחדות שנחשף בהמשך לקריאה לבחירות חדשות לכנסת יוצר הזדמנות היסטורית לשבירת הקיפאון הנוכחי של מערכת המשילות בישראל בה לאינטרסים צרים- סקטוריאליים יש הכוח לבלום רפורמות פוליטיות ולמנוע פריצות- דרך בנושאים בעלי עניין לאומי.

בד בבד מסמיך ההסכם רוב גדול לפעול ללא אופוזיציה משמעותית. ממשלת האחדות חייבת לפעול באחריות, לנצל את ההזדמנות ולהעביר רפורמות בשיטת הבחירות הישראלית ולקדם חלוקה שווה יותר של נטל השירות הצבאי תוך שמירה על עצמאותו של בג"צ ועמידה על זכויות המיעוטים.

חשיפתה של מערכת טכנולוגית חדשה לניטור מידע ויזואלי וטקסטואלי בידי הצנזורית מעלה לפני השטח את המתח שהציבור הישראלי חי בו. מצד אחד הוא סומך על המדינה שתגן עליו מפני חברות מסחריות שעלולות לנצל לרעה מידע פרטי; מצד אחר הוא נאלץ להישען על חברות פרטיות וארגונים המתפקדים ככלבי שמירה חוץ-שלטוניים כדי שיגנו עליו מפגיעתה של המדינה כאשר היא מקדמת תוכנות מעקב אחר ביטויים ברשת.

עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת השמונה עשרה התבשרנו כי מדובר במושבהּ האחרון של כנסת זו. עיתוי היוזמה לפיזור הכנסת, הבהילות בקביעת התאריך וההסכמה הגורפת של מפלגות הבית להקדים את הבחירות אומרים דרשני. קראו במאמר זה על דרך פיזורה של הכנסת ועל הסיבות האפשריות לחיפזון לפזרה.

תזכיר חוק יסוד החקיקה כולל בחובו מהפכה של ממש: בכוחם של 65 ח"כים יהיה לגבור על פסיקה של בג"צ כי חוק הוא בלתי-חוקתי. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס המתנגדים נחרצות לחוק, שעלול להביא לפגיעה קשה בזכויות מיעוטים.

מערכת הבחירות לנשיאות צרפת נמצאת כרגע בשיאה: בין הסיבוב הראשון לשני. ההנחה היא שבדו-קרב שייערך ביום ראשון ינצח מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד את הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי. במאמר זה נסקור את המועמדים שהתמודדו בסיבוב הראשון, נביט בנושאים שעמדו במוקד הבחירות ונעריך את סיכוייו של הולנד להחזיר את השמאל לארמון האליזה לראשונה זה שבע עשרה שנים.

בין שני האפיונים של המדינה שורר מתח, אבל אי-אפשר ליישבו באבחה. נדרש תהליך מתמשך, הבשלה רב-דורית שתחזר אחר פרשנויות שאינן מחדדות ומתנצחות אלא מעגלות ומשלימות. האשליה שניתן, או שרצוי, להכריע בין יהדות לבין דמוקרטיה חייבת להתפוגג.

הודעת הממשלה על סיום ההגנה הקבוצתית ל"נתיני" דרום סודאן וגירושם המתוכנן מישראל עוררו סערה ציבורית שהתעצמה לנוכח הידרדרות המצב ההומניטרי במדינה הצעירה והעימותים הצבאיים בינה לבין סודאן, שכנתה מצפון. רובי ציגלר טוען כי הגירוש המתוכנן מעורר שני קשיים משפטיים. קראו את מאמרו.

הערוץ הייעודי בשפה הערבית, "הלא טי.וי.", עוד לא התחיל לשדר באופן רציף וכבר יש מי שמזדרז לתייג אותו כמדיום "קיצוני", שעוין את המדינה. עתידו של הערוץ איננו ברור אך נחיצותו ברורה מאד.

רמת הבריאות של האוכלוסייה הישראלית נמצאת בעלייה מתמדת ובמקום נכבד מאוד בין המדינות המפותחות. עם זאת ישנם פערים גדולים בין יהודים לערבים, בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות במעמד כלכלי-חברתי שונה. באיזו מידה אחראית מערכת הבריאות לרמה הגבוהה בצד פערים גדולים? קראו את מאמרו של גור עופר, שנכתב לרגל יום הבריאות העולמי.

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בהצעה לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בשנה האחרונה נמצאת הסדרת שוק הטלוויזיה בתנועה. הצעת החוק הנוכחית תעניק לראש הממשלה ולשר התקשורת את הסמכות לסגור את חברת החדשות ותביא לשליטה פוליטית בערוץ החדשות. קראו את מכתבם של מרדכי קרמניצר ותהילה שוורץ אלטשולר.

תורת ישראל מתאפיינת ברגישות יוצאת דופן לצורכי העניים והנזקקים, ובראשם הגר, היתום והאלמנה, וזאת גם על חשבון זכויותיהם של העשיר ושל הנושה. נביאי ישראל היו הראשונים שהתריעו בנושאים של צדק חברתי, ובכל זאת, בקיץ האחרון, כאשר ברגע של חסד הגיחה המחאה החברתית הציבור הדתי לא נמנה עם מוביליה. מדוע הדיר את עצמו הציבור הדתי בישראל מן המחאה?

היום הבינלאומי למיגור הגזענות שחל היום (21 במרס), עליו הכריזה עצרת האו"ם בעקבות פיזור הפגנה עקובה מדם בדרום אפריקה של ימי האפרטהייד, מעניק לנו הזדמנות נוספת להיזכר באחד מגילויי הגזענות שהושמעו בבית הנבחרים הישראלי בשבועות האחרונים. קראו את מאמרו של מייק פרשקר.

ג'ון דמיאניוק מת. האיש שהוצא נגדו פסק דין מוות, אך זוּכּה לבסוף, סיים את חייו הארוכים במוות טבעי. שלושים שנות הליכים משפטיים, בשלוש מדינות, הגיעו אל קצן פחות או יותר בלא כלום. רוב הציבור חושד שדמיאניוק הוא איוון האיום, רוצח ההמונים, ובאוויר מורגשת תחושת ההחמצה. ואולם האם מדובר בכשל משפטי? התשובה טמונה בהבדל המכריע שבין עשיית צדק לבין עשיית משפט. 

המאמר שלפניכם מבקש לחקור את תפקיד המדינה בחלוקה המחודשת של המשאבים הכלכליים במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000. הממצאים מראים כי להתערבות המדינה השפעה גדולה יותר ביצירת שוויון כלכלי בתוך המגזר הערבי לעומת היהודי וכן בצמצום הפערים בין המגזרים בעשירוני ההכנסה העליונים לעומת התחתונים, יחסית לפער ההתחלתי בין האוכלוסיות.

מאמר זה דן בנקודות החולשה והחוזק של הדרך שבה יתחלקו האחריות והסמכות בין בעלי התפקידים בדרג המדיני ובדרג הצבאי במקרה שישראל תחליט לנקוט פעולה צבאית נגד איראן. המחברים מציעים דרכים לשיפור תהליך קבלת ההחלטות בסוגיה מורכבת זו.

"הצעת חוק יועץ משפטי למשרדי הממשלה" היא עוד יוזמה שמטרתה לפגוע בשלטון החוק. על פי ההצעה תיווצר תלות בדרג הפוליטי ופגיעה בעצמאות הייעוץ המשפטי. ההצעה מבטאת תפיסה שגויה של מהות תפקידו של היועץ המשפטי במשרד ממשלתי ופוגעת ביכולתו לחשוף שחיתויות ולמנוע אותן.

הפטור החרדי משירות צבאי הוא עוול וחילול השם שאין כמותם. ההצדקה היחידה היא הפער המהותי בין אורח החיים החרדי לנורמות השירות הצבאי. החרדים רשאים לבקש הכרה בפער זה, אבל לא לתבוע אותה בהתרסה. ויש צורך גם לקבוע תמורה לוויתור על שירותם הצבאי: או שירות חלופי הולם, או ויתור מצדם על הטבות שהמדינה נותנת לצעיריה.

פרשת מעצרו של עדנאן חאדר ששבת רעב כמחאה על מעצרו, העלתה לתודעה הציבורית את סוגיית המעצר המנהלי. אלעד גיל חושב כי מעצרו של חאדר וההחלטה על שחרורו ערב הדיון בבג"ץ חשפו את חסרונותיו של המעצר המנהלי ואת הכשל הפנימי הטבוע בו.

בימים אלה דנה הכנסת בהקמת שתי ועדות חקירה פרלמנטריות לחקירת פעילותם של ארגוני זכויות אדם בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה מודאג ממגמה זו, החותרת תחת ערכי יסוד של המשטר הדמוקרטי – חופש הביטוי והשמירה על זכויות האדם. קראו על הקמת הוועדות ועיינו בפרסומי המכון בנושא.

פסיקת בג"ץ המבטלת את חוק טל, עלולה להתברר כמשגה היסטורי: היא עלולה להפוך את מגמת ההשתלבות ולקפד את ראשם של ניצני השינוי. יש להצטער על שבג"ץ, המתאפק שלושים שנה בסוגיה זו, לא היה מוכן להמתין עוד מעט עד להבשלת התהליך החברתי.