מאמרים

מנתוני מדד השלום בינואר עולה, כי רוב הישראלים סבורים שיחסו של טראמפ יהיה הפוך, וכי הימנעות ארה"ב בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נבעה מיחסים עכורים בין רה"מ לאובמה.

הסטטוס קוו קרס. הגיע הזמן לחקיקה מחודשת בנושא השבת בישראל.

מהו מסמך הסטטוס קוו? מהי הרלוונטיות המשפטית שלו? ואיך הוא מיושם בפועל? סקירה נרחבת אודות המסמך המקורי והמצב החוקי כיום.

מדוע ההגנה הטובה ביותר על חיילי צה"ל ואזרחי ישראל היא חקירה פנים ישראלית, וכיצד מנגנון חקירה פנימי של חיילים שחשודים שחרגו מדיני הלחימה, חשוב לכל אזרח ולמדינת ישראל כולה?

התגובה הציבורית ביחס להרשעת החייל אלאור אזריה חושפת שבר עמוק בחברה הישראלית. המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ולחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, ולבלום כל ניסיון להכניסו לשיח הפוליטי.

הירידה באמון בפוליטיקאים מחייבת אותם לעשות שינויים מבנים שישפרו את יעילות הממשלה והכנסת וישדרגו את המפלגות. זוהי המשימה של הח"כים לשנה החדשה.

בפרשת אזריה התוודענו לשינוי בסיקור התקשורתי וביחס הפוליטיקאים למקרה בהתאם לרוח שנשבה ברשתות החברתיות.

לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.

האם מקרה אלאור אזריה הוא ייחודי? לקראת הכרעת הדין במשפט, מציג פרופ' עמיחי כהן את פסקי הדין המשמעותיים בנושא הריגה שנידונו בבתי הדין הצבאיים לאורך השנים.

סיפורו של סמל אלכסנדר בלקמן מהצבא הבריטי שירה בטרוריסט אפגני ומה אפשר ללמוד ממנו על הסוגיות האתיות שהועלו סביב משפט אלאור אזריה.

מאמרים נבחרים של חוקרי המכון שהתפרסמו בשנה האחרונה בנוגע לפרשת אלאור אזריה

מדוע במקום יחידות חדשנות, יש להגדיל את השקיפות ואת ההבנה הדיגיטלית של אנשי המגזר הציבורי.

האישור שניתן לערוץ 20 לשדר חדשות הוא הזדמנות לתקשורת הימנית המשודרת לעלות מדרגה מתקשורת שמבקרת את התקשורת מהשמאל, ליצרנית תקשורת שמפיקה חדשות אמיתיות.

הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.

האם יש בישראל שני סוגי אזרחים- על כריכת הריסת הבתים בעמונה בהגברת האכיפה נגד בניה ללא היתר במגזר הערבי.

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות תעניק ״רוח גבית״ ליוזמות אחרות המיועדות להעניש את ישראל

במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.

מדד הדמוקרטיה השנתי הוגש לנשיא המדינה ראובן ריבלין. קראו את המדד המלא, תייגו את עצמכם ביחס לתוצאות המדד וצפו בסרטון ראשון מתוך שלושה, העוסק בממצאים.

לקראת פינויו הצפוי של מאחז עמונה והדיווחים האחרונים על קריאה להתבצרות ביישוב, קוראים ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר, נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא במכון ופרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון למנהיגי המדינה: "יש לשמור על זכות המחאה וחופש הביטוי גם של מתיישבי עמונה המצויים בשעה לא פשוטה במישור האישי. מחאה וחופש הביטוי הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה ועלינו לכבד אותן, בדיוק כפי שעלינו לכבד החלטות בית המשפט". במכון מבהירים כי "מחאה הינה חוקית, כל עוד יש בה כדי להשפיע ולשכנע. היא פסולה כאשר היא כופה את רצונם של המוחים ומסכלת ביצוע של החלטה חוקית. על מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולוודא שאינה נגררת למחוזות אלימות או מנסה לסכל את החלטת בית המשפט".

עם ניסוח חוק ההסדרה הביע המכון הישראלי לדמוקרטיה התנגדות נחרצת להצעת החוק וקבע כי מדובר במהלך פסול שאף עלול לפורר את התשתית המשפטית של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לאורך השנים. במכתב שנשלח לראש הממשלה ושרי הקואליציה, ציינו במכון כי חוק ההסדרה מהווה "מהלך העומד בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל. הצעת החוק תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים, ובמקביל תקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים".

לחוות הדעת המלאה של המכון בנושא עמונה אותה חיבר פרופ' עמיחי כהן: לחצו כאן

לקראת פינויו הצפוי של מאחז עמונה והדיווחים האחרונים על קריאה להתבצרות ביישוב, קוראים ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר, נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא במכון ופרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון למנהיגי המדינה: "יש לשמור על זכות המחאה וחופש הביטוי גם של מתיישבי עמונה המצויים בשעה לא פשוטה במישור האישי. מחאה וחופש הביטוי הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה ועלינו לכבד אותן, בדיוק כפי שעלינו לכבד החלטות בית המשפט". במכון מבהירים כי "מחאה הינה חוקית, כל עוד יש בה כדי להשפיע ולשכנע. היא פסולה כאשר היא כופה את רצונם של המוחים ומסכלת ביצוע של החלטה חוקית. על מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולוודא שאינה נגררת למחוזות אלימות או מנסה לסכל את החלטת בית המשפט".

עם ניסוח חוק ההסדרה הביע המכון הישראלי לדמוקרטיה התנגדות נחרצת להצעת החוק וקבע כי מדובר במהלך פסול שאף עלול לפורר את התשתית המשפטית של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לאורך השנים. במכתב שנשלח לראש הממשלה ושרי הקואליציה, ציינו במכון כי חוק ההסדרה מהווה "מהלך העומד בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל. הצעת החוק תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים, ובמקביל תקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים".

לחוות הדעת המלאה של המכון בנושא עמונה אותה חיבר פרופ' עמיחי כהן: לחצו כאן.

הצבא הוא מיקרוקוסמוס של החברה והרכבו האנושי משתנה. השינויים הללו יוצרים אתגרים אבל הדרך להתמודד עם זה אינו מאבק על 'דמותו של הצבא'.

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.

האם יש מוצא למנוע את הפילוג המתרחב בחברה הישראלית כתוצאה מההתנגשות בין עקרון ההכרעה הדמוקרטית ברוב לבין כיבוד ערכי המוסר של המיעוט?

הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.

השארת הסכין וכתובות הנאצה ללא זיהוי בבית הכנסת הרפורמי ברעננה הן בעלות אפקט הדומה לתאונת "פגע וברח". הניסיון לברוח מאחריות ולא להזדהות, דומה לרצון להעלים את הרפורמים עצמם מהמרחב הציבורי.

החלטת שר הפנים אריה דרעי לחייב את כלל תושבי ישראל בהנפקת תעודת זהות בעלות זיהוי ביומטרי, בעייתית וחושפת מידע פרטי ורגיש של אזרחי ישראל לסכנה.

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

תהליך הבחירה יערך, לראשונה בימין הצרפתי, בפורמט של פריימריז פתוחים שבהם יוכל להשתתף כל אזרח, לאחר ששילם 2 אירו והצהיר על הזדהותו עם ערכי הגוש. למועמד שינצח סיכוי טוב לזכות בבחירות באביב ולהיבחר לנשיא החדש של צרפת.

אם הפוליטיקה של המאה ה-20 התאפיינה במרכזיותה של המפלגה נראה כי בפוליטיקה של המאה 21 אנו נעים לכיוון של תהליך "פרסונליזציה של הפוליטיקה".

את חוק ההסדרה ראוי לבחון לא רק לאור ההשלכות במקרה הפרטי של עמונה. לכולנו צר על משפחות שאולי יצטרכו לפנות את ביתן. אבל יש להבין כי הצעת חוק ההסדרה במתכונתה הנוכחית היא מתכון לצרות. יש להפנות כל מאמץ לנסות למצוא פיתרון אחר.