מאת: עדיאל זימרן
עדיאל זימרן מבקש להציע כמה קווי יסוד שניתן, ואף ראוי, לאמץ מחג החירות ליום העצמאות ויום חירות ירושלים.
מאת: ד"ר אריק כרמון
כדי לקיים את החזון הציוני, על החברה הדתית להכיר בסמכותה הבלתי ניתנת לערעור של ההסכמה הדמוקרטית ולמזער את השפעת הדת. קריאה אל בעלי הברית שבציונות הדתית.
מאת: ד"ר אריק כרמון
הערב, ערב יום השואה, שוב נצפה, בפעם המי-יודע-כמה, בגדולי האומה, חוזרים על כל הקלישאות הידועות שתמציתן: "לא עוד", (never again). ושוב המסרים יסובו, במישרין או בעקיפין, סביב חשיבות הכוח.
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
הרב לאו מותח קו ישיר ממרד בר-כוכבא, דרך מרד גטו וורשה ועד למלחמת ששת הימים, ועומד על הפער שבין תרבות המרד הישראלית - ציונית לבין התרבות החרדית.
מאת: פרופ' עופר קניג
מכמה סיעות מורכבת ממשלת נתניהו השלישית? כמה שרים ושרות חדשות נכנסו ומהם מאפייניה המגדריים ביחס לממשלות קודמות?
מאת: ד"ר ניר אטמור
ההסכם הקואליציוני כולל שינוי מהותי בשיטת הבחירות: העלאת אחוז החסימה ל-4%. מה יהיו פניה של מערכת המפלגות לאחר שינוי זה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
"אסור לנצח את החרדים ואסור לתת להם לנצח. הגיע רגע האמת. אם נניח לשיח השנאה ולבריחה מהחלטות להכתיב את הדרך - אין לנו עתיד. אם לא נשלב זרועות עם הציבור החרדי הענקי - יתפורר הבית היהודי תוך דור. נדרש ואפשרי פתרון רגיש שמתחשב בציפור הנפש של שני הצדדים בדרך ממצעת.." מאמר דעה על אחד השברים הבולטים בחברה הישראלית: השוויון בנטל.
מאת: פרופ' עופר קניג
העלייה המתמשכת בייצוג נשים בכנסת לא לוּותה עד כה בעלייה תואמת בייצוגן בממשלות. הממשלה החדשה המתגבשת בימים אלה מספקת הזדמנות פז לתקן את המצב גם בזירה זו.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ב-6 בפברואר 2013 פורסם דוח ועדת טירקל לחקירת אירוע המרמרה. בפני ועדת טירקל העידו, בין השאר, פרופ' יובל שני וד"ר עמיחי כהן, אשר פרסמו בנושא את מחקר המדיניות "צה"ל חוקר את עצמו: חקירת חשדות להפרת דיני מלחמה", קראו את עיקרי ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה. *בקרוב יעלה ריאיון וידאו עם ד"ר עמיחי כהן בנושא.
מאת: ד“ר לי כהנר
סדרת תכניות העוסקת בנשים בחברה החרדית בהנחיית ד"ר לי כהנר, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכללה האקדמית לחינוך אורנים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
"הגיעה העת לכריתת ברית היסטורית בין המתונים בשני המחנות. אסור להקשיב לשיח השנאה המתייג את החרדים כטפילים ונבערים מחד, ואת החילונים כשונאי דת ועוכרי היהדות מאידך. זה הזמן לפוליטיקה אחראית שרואה בגיוס החרדים - תוך התחשבות בציפור נפשם - שני צדדים חיוניים של אותה מטבע לאומית.
המדינה חייבת לשמור על סודותיה. על כך אין חולק, והדבר הוא לטובת כולנו. מצד שני, הדיון הציבורי הוא ליבת החיים של משטר דמוקרטי.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה משקפות שוב את פלגנותהּ של החברה הישראלית. לנוכח זאת, תפקידן של המפלגות הוא למתן את הקיטוב ולא להחריפו. הנטייה של מפלגות מסוימות להקצין את השיח, לכפות על המיעוט את הכרעת הרוב מבלי להתחשב בזכויותיו, והפסילה מראש של אפשרות שיתוף פעולה עם מפלגות מסוימות שוברות, את הכלים במשחק הדמוקרטי.
מאת: פרופ' עופר קניג
נשיא המדינה הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ובכך נורתה יריית הזינוק לתהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-33. מה מלמד הניסיון ההיסטורי וההשוואתי על תהליך הרכבת הממשלה והאם חלה עם השנים עלייה משמעותית במספר השרים?
מאת: פרופ' בני פורת
בחירות 2013 הפכו את ה"שוויון בנטל' לצו השעה, כשהכול מבינים שתביעה זו מופנית בעיקר כלפי הציבור החרדי: שוויון בנטל הצבאי, וחשוב מכך, שוויון בנטל הכלכלי, קרי השתלבות במעגל התעסוקה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר.
מאת: פרופ' בנימין בראון
מזה כמה עשורים, ייצוגה של יהדות התורה ושל קודמתה ההיסטורית, אגודת ישראל, היה חידה בעיני המומחים: כיצד ייתכן שהמגזר החרדי גדל בשיעור גבוה כל כך, ואילו המפלגה המייצגת אותו גדלה בשיעור נמוך כל כך?
מאת: דנה בלאנדר
עוד לא התפזרו הקונפטי מעל ראשו של יאיר לפיד, וכבר מתחיל מחול השדים של הרכבת הקואליציה. חוסר הוודאות באשר להרכבה גדול, בין השאר בגלל הצלחתה הגדולה של "יש עתיד".
מאת: פרופ' עופר קניג
שוויון בין-גושי, התייצבות אחוז ההצבעה, המשך הפיצול הפרלמנטרי, המפלגות הגדולות לא מתאוששות ו....כנסת עתירת חברי כנסת חדשים, נשים, דתיים וחרדים.
השופט אליקים רובינשטיין מסונדל. בפסילת תשדירי התעמולה, מצד אחד יבוא עליו שוטו של בג"ץ ומהצד האחר – יבוא עליו השוט של הרשת, המכילה תכנים קיצוניים בהרבה מאלה של ליברמן שר את המנון המדינה במנגינת שיר עם פלסטיני.
מאת: סיגל הורוביץ
ישראל יכולה למנוע פתיחת הליכים כנגד אזרחיה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג דווקא באמצעות הצטרפותה כמדינה חברה בבית המשפט.
מאת: פרופ' גדעון רהט, ד"ר אסף שפירא, מיכאל פיליפוב
לקראת הבחירות, צוות בראשות פרופ' גידי רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות החוקרים אסף שפירא ומיכאל פיליפוב פיתח את "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית", המאפשר להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות בישראל.
מאת: דנה בלאנדר
השאלה לפי מה מכריעים הבוחרים בעבור מי להצביע נותרת ללא מענה חד-משמעי. אלו גורמים השפיעו על הבוחר הישראלי ב - 1949 ואלו היום? והאם ניתן לפענח מה באמת קובע כיצד יצביע האזרח?
מאת: אלה הלר
המאמר בוחן את שיקולי ההצבעה של הבוחר הישראלי בבחירות לכנסת התשע עשרה שייערכו בינואר 2013, בהשוואה למערכות בחירות קודמות בשלושה היבטים.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
הסערה שהתעוררה סביב התבטאותו של הנשיא פרס בדבר השלמת הסכם השלום עם הפלסטינים ללא דיחוי וקידום פתרון שתי המדינות ועיתויה, מעלה שוב את שאלת מעמדו של נשיא המדינה וסמכויותיו.
מאת: פרופ' עופר קניג
אם סקרי דעת הקהל מדייקים בתחזית תוצאות הבחירות שלהם, הכנסת הקרובה תכלול מספר שיא של נשים. ועדיין, שיעור הנשים בכנסת נמוך בהשוואה למרבית המדינות המתוקנות.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הכול עוסקים באמירתו של נפתלי בנט, מנהיג המפלגה השלישית בגודלה בסקרים, כי אם יקבל פקודה, כחייל, לפנות יישובים, יסרב. לכאורה, זוהי קפיצת מדרגה במתן לגיטימציה לקולות המפרקים של הריבונות הישראלית. האומנם?
ב- 18 בדצמבר 2012 מצויין יום המהגר הבינלאומי. אחת הסוגיות המרכזיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בתחום ההגירה הוא היחס למבקשי המקלט שחצו את הגבול ממצרים ומצויים כיום בשטחה.
מדינת ישראל יכולה להתהדר בהליכי בחירות יעילים ותקינים העומדים באמות מידה מחמירות, אולם סובלים עדיין מכמה מאפיינים אנכרוניסטיים. ברשימה זו אנו מצביעים על חמישה מאפיינים כאלה הזועקים לשינוי.