מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
הרב ד"ר בני לאו במחשבות לרגל יום ירושלים.
לפני מספר חודשים, הוקמה הוועדה להסדרת המשילות של ההשכלה הגבוהה. בימים אלה הוגשו המלצות הוועדה לשר החינוך. היום הוצגו עיקרי ההמלצות לציבור. לצערנו אנו סבורים שההמלצות, בנוסחן הנוכחי, בעייתיות.
מה כישף את הקוראים לכתיבה של אורי אליצור, עורך 'מקור ראשון' שנפטר לפני ימים אחדים? מה משך אותם, תומכים ומתנגדים כאחד, לקרוא אותו באדיקות כזו עד שהיו שאמרו שהוא ממש עיצב את השקפת עולמם?
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
עבריינים מן השורה וגם חלק גדול מהציבור אינם מאמינים שמערכת המשפט הדנה בפלילים נוהגת בפועל לפי העיקרון של שוויון בין החוק. תחושות אלה אינן משוללות יסוד. הגיעה העת לגשת לבחון את מה שטעון שינוי.
הבחירות לאיחוד האירופי שהחלו היום וימשכו ארבעה ימים, נערכות בקרוב ל- 30 מדינות האיחוד. הבחירות מושכות עניין מהול בדאגה נוכח התחזיות להתחזקות מפלגות הימין הקיצוני והשמאל הרדיקלי. קראו מגוון מאמרים בנושא.
מאת: פרופ' עופר קניג
מערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות לא עשתה שירות טוב ליוקרתו של המוסד. מזל שביום שלישי הקרוב יתפזר הערפל ונדע סוף סוף "מי נגד מי".
מאת: כרמית הבר, 'יצחק ברלוביץ
פרויקט "הטמעת כבוד האדם במוסדות ציבור" מתמקד כיום בהפיכת כבוד האדם לערך מכונן התנהגות במערכת הבריאות. בביה"ח וולפסון מתקיימת בימים אלו תוכנית פיילוט שנתית באחת ממחלקות בית החולים שמטרתה לקדם את ערך כבוד האדם כנורמה התנהגותית. במסגרת שלב האבחון של הפרויקט בוולפסון, התקיימה שיחה עם ד"ר יצחק ברלוביץ', מנכ"ל בית החולים וולפסון, בנושא כבוד האדם בבתי חולים.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
טיוטת החוק ''טיפול בנזקי שביתת רעב'', כפי שאושרה על ידי ועדת שרים לחקיקה, לא עומדת בתנאי המידתיות ועלולה לגרום לפגיעה קשה בכבוד האדם של האסיר. התחושה היא ששביתת הרעב מצליחה בפועל להעלות על סדר היום סוגיות בעייתיות שהמדינה מבקשת למנוע דיון ציבורי בהן.
מאמרו של ח"כ ראובן ריבלין, כחלק מפרויקט הבחירות לנשיאות של אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, בו כותבים מועמדים שהציעו עצמם למשרת הנשיא.
מאת: פרופ' עופר קניג
נשיא חדש יבחר על ידי הכנסת בעוד חודשים ספורים. כמו בעבר, מלווים את הבחירה קולות המפקפקים בנחיצות מוסד הנשיאות וקוראים לביטולו. הפעם אף הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בעניין. הנימוקים לכך חשובים ויש לתת עליהם את הדעת, אולם אין בהם כדי להצדיק את ביטולו של מוסד הנשיאות.
גזר הדין שניתן בפרשת הולילנד מזמין דיון בשאלות הכלליות של המאבק בשחיתות. מה נדרש כדי שהמאבק הזה יצלח?
מאת: נביל חטאב, ורד קראוס, יובל יונאי, עמית לזרוס, ד"ר סאמי מיעארי
המחקר מבקש לבחון האם נשים יהודיות ונשים ערביות בישראל נבדלות ביניהן בעוצמת ההשפעה של הרקע החברתי-כלכלי של הוריהן על הישגיהן ההשכלתיים. כלומר האם קבוצות מיעוט נחשלות סובלות מאפשרות ניעות פחותה שגורמת להן, כבמעגל קסמים, להישאר בתחתית ההיררכיה המעמדית.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
טולטלתי השבוע על רכבת שדים רגשית - שעצבות, גאווה וחרדה זורקים אותה מצד לצד – נוכח קביעותיו של בית המשפט ביחס לראש עיר הבירה וראש הממשלה לשעבר. בצד העצב, הגאווה והחרדה קיימת גם התקווה: מאחורינו עשור של ניקוי אורוות. הפעולה העיקשת של מערכות אכיפת החוק בישראל נושאת פרי.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס, חנן סידור
חוות דעת שהוגשה לעיונה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת דיון בהצעת חוק העוסקת בשביתות רעב של אסירים.
רשות השידור הנוכחית תסגר ותוחלף בגוף חדש. האם יהיה יעיל וטוב יותר מהגוף הקיים ויצדיק את המחיר הכרוך בשינוי? מה יקרה לשידור הציבורי והאם בכלל צריך אותו?
מאת: פרופ' עופר קניג
אין פסול בדיון ציבורי על נחיצות מוסד הנשיאות, אבל דיון כזה צריך להתקיים בכובד ראש ובאריכות, ולא במהלך קפריזי תמוה שרומס את כללי המשחק הדמוקרטיים.
ההצעה לחקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא מהלך שיביא לשינוי רדיקלי באיזון הקיים בין "יהודית" ל"דמוקרטית" ולמעשה להכפפת היסוד הדמוקרטי לזה היהודי. אסור להיתמם – הצעה זו לא נועדה "לשקף את הקיים" אלא לשנותו מהיסוד.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
תופעת פשעי השנאה כלפי אזרחי ישראל הערבים מתרבה ומתפשטת וזה מדאיג ומחייב טיפול חריף מגורמי אכיפת החוק. אלא שמי שמכנה תופעה זו כאקט של "קיצוניים" וקורא לפעולה של גורמי אכיפת החוק כנגדה – מבלי לראות שמדובר ב"חוד החנית" של תופעה רחבה הרבה יותר – או שמיתמם או ששוגה שגיאה חמורה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ימשיך לתמוך בקולות רבים ככל האפשר בשוק התקשורת, אבל המשימה המרכזית היא לתבוע שקיפות וגילוי של אינטרסים כלכליים ופוליטיים שעומדים מאחורי הסיקור העיתונאי, ובצידה – לעודד צריכה ביקורתית של תקשורת.
בשנת 1949, לקראת סיום מלחמת העצמאות, נערך הסקר" מח"ל בא לארץ" בקרב מתנדבי חו"ל בסיום שירותם הצבאי. מי הם היו ומה חשבו על מדינת ישראל הצעירה ותושביה? ומה דעתם על השירות הצבאי במלחמה שסיימו?
מאת: חנן כהן
כחודשיים לפני הבחירות לתפקיד נשיא המדינה טרם ידוע מי יהיו המועמדים הסופיים לתפקיד, דהיינו אלה שמועמדותם תוגש על ידי לפחות עשרה חברי כנסת. עם זאת, מספר אישים כבר הביעו את רצונם להיות מועמדים לתפקיד. למרות שנשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת, מעניין לבחון מי מהמועמדים מתאים ביותר בעיני הציבור להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל.
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו, שירה רודרמן
לאנשים בעלי מוגבלויות - קבוצה גדולה בחברה הישראלית - המושג "עצמאות" מכאיב כיוון שמציאות חייהם שללה מהם את העצמאות. אובדן החופש לבחור בעצמאות משול לחיים בבית סוהר, אך היעדר חירותו של אדם מוגבל אינו גזרה משמים ואינו גורל שאי-אפשר לשנותו.
מאת: חנן כהן
יום העצמאות הוא יום חג לאומי. חוק יום העצמאות התש"ט – 1949 קובע כי "יום ה' באייר ...יוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.". אך במדינה מקוטבת ומשוסעת כמו מדינת ישראל, היחס המורכב למדינה משתקף גם באופן בו נתפס ומצוין יום ההכרזה על הקמת המדינה. יש מי שעבורם הוא יום חג, עבור אחרים יום חול ולגבי אחרים הוא אף נתפס כיום אבל.
מאת: חנן כהן
חוק הנכבה כוון במיוחד למניעה של מימון אירועי יום הנכבה על ידי גופים במגזר הערבי הממומנים מתקציב המדינה. מה חושבים אזרחי ישראל על החוק? האם הרוב תומך בו? האם יש קשר בין תמיכה לאוריינטציה פוליטית?
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מאמר פתיחה לחוברת "הרשות המחוקקת והאופוזיציה בדמוקרטיה הישראלית בהשקפתו של מנחם בגין". באדיבות מרכז מורשת מנחם בגין.
יש להתחיל לחשוב על הוספת פרק מיוחד בחוק ההגבלים העסקיים, שיכלול התמודדות עם תהליכי ריכוזיות בתעשיית התוכן העיתונאי. דיון, סקירה והצעה לסדר
מאת: ד"ר אריק כרמון
בראשית שנות השבעים סיימתי את עבודת הדוקטור שלי באוניברסיטה אמריקנית, בנושא שהייתה בו פריצת דרך מחקרית – החינוך הגבוה בגרמניה הנאצית. עם שובי לישראל פיתחתי בסיועו של דוד פור, יו"ר המזכירות הפדגוגית באותה עת במשרד החינוך, שני ספרי לימוד ניסיוניים להוראת השואה לתלמידי בתי הספר.
מאת: דן שכטמן
מאמרו של חתן פרס נובל ומועמד לנשיאות המדינה פרופ' דן שכטמן, כחלק מפרויקט הבחירות לנשיאות של אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.