מאמרים

על אף השיח הציבורי הער ביחס למחיר שהחברה הישראלית משלמת כתוצאה מהסדר "תורתו אומנותו", טרם נידון כראוי המחיר הפנימי שעולם התורה משלם על הפיכת בתי המדרש למיועדים עבור כלל הציבור החרדי - ולא עבור קבוצה מובחרת. במקום שהישיבות והכוללים יהיו בית גידול לצמיחת גדולי תורה, הצפתם ברבבות לומדים גרמה לירידה ברמה.

לראשונה, זהותו של המנהיג הליטאי הבא אינה ברורה מאליה, כך שגם כשיוכר כמנהיג עמדתו תהיה חלשה יותר משל קודמיו. בעוד שגדולי הדור המסורתיים נטלו על עצמם לא רק את הכוח שבתפקיד, אלא גם את האחריות הנובעת ממנו, המבנה הנוכחי שבו מרכזי הכוח נעים במהירות מחצר לחצר גורם לכך שהכוח מתרכז בפועל בידי העסקנים שמחזיקים בסמכות ללא אחריות.

המתכונת הנוכחית של עולם הישיבות וה"כוללים", ללא סננים מתבקשים של כושר לימודי גבוה ומצוינות אינטלקטואלית, נועדה למטרות חברתיות של חיזוק וביצור הזהות הדתית של הציבור החרדי. באופן פרדוקסלי, הנפגע העיקרי ממנה הוא עולם התורה עצמו.

בסוף מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובו תוספת של 3.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי. כמה מהחרדים לומדים לימודי ליבה, ועד כמה המדינה מפקחת על כך? מדוע הפיקוח על רשתות החינוך העצמאיות דל, ולמה אי-אפשר להגדירן "ממלכתיות"?

ללא חסכונות פנסיוניים, חרדים שיגיעו לגיל הפרישה עלולים להידרדר לעוני ומצבם צפוי להכביד על הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות. הנטל התקציבי העצום עתיד לחייב העלאת מסים משמעותית על כלל האוכלוסייה לצורך שמירה על הרמה הקיימת של שירותי רווחה. לו האוכלוסייה החרדית היתה מודעת לתכנון לטווח הארוך, היתה מכירה בחשיבות ההשתלבות בשוק התעסוקה והחיסכון לפנסיה ולא נסמכת על קצבאות ותמיכות מתקציב המדינה.

ניתוח שנערך מיד לאחר האסון העלה תגובות מגוונות שכללו הבעת אבל וצער, חרדה או חשש וכן חיפוש סיבה דתית או רוחנית להתרחשותו. התברר שבעתות משבר התאחדה הקהילה סביב עצמה והגדרתה העצמית התחזקה, למרות גודלה ושונותה.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
לרגל פרשת "בהר" נשאל על מטרותיו של היובל המקראי ועל הקשר שלו למוביליות חברתית בישראל של היום. האם 'פוס משחק' אחת ל-50 שנה מאפשר שוויון הזדמנויות או פוגע במאמצי העניים לשפר את מצבם?

בואו נכיר את ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל

מהו גיל הפטור ולמה חשוב להוריד אותו? האם תכלית החוק המסתמן היא תעסוקתית ואילו תמריצים הוא מעניק? האם ניתן להגיע למצב של שוויון? המדריך למתווה שעל הפרק.

ח"כ משה גפני, שהזדהה שנים כפרגמטיסט הקרוב יותר לשמאל, משייך עצמו כיום כקרוב יותר לימין בשל קרבת הימין לדת. עם הדור הבא של נציגי הליטאים נמנה ח"כ יצחק פינדרוס, שגדל בקהילת "זילברמן" הימנית-קיצונית, בואכה משיחית. ההתנגדות להשתתפות חרדים בהפגנת התמיכה ב"רפורמה" החודש מקרבת הלכה למעשה את אובדן הפרגמטיזם החרדי.

כדי למנוע קריסה ביטחונית וכלכלית ולצמצם את אי השוויון בין החרדים לציבור הכללי על הממשלה לדאוג להוקרת כלל המשרתים בצה"ל, להתעקש על לימודי ליבה כתנאי לתקצוב מוסדות חינוך ולעצור סבסוד לאלה שנשארים בישיבה עד גיל מבוגר. כל הסדר שלא יחזק את השתלבות החרדים יוביל להמשך התפוררות החברה בישראל.

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם ד"ר רבקה נריה בן שחר על פרשת "תזריע" ועל היולדת בתורה. נשאל מהי המקבילה המקראית לחופשת הלידה, כמה בחירה יש ליולדת בישראל ולמה מדינת ישראל ייחודית כל כך ביחסה לילודה ו" שוברת" את כל הגרפים.

האם מתנות הכהונה הן שכר ראוי לעובדי ציבור שלא זכו לנחלה בארץ? האם יש חשש שהכהנים יתנו העדפה למקריבי הקרבנות הנדיבים? ומה רע בחוק המתנות המוצע כיום?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התכנית לאתיקה שלטונית ולמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה' על הכהנים כעובדי ציבור ועל מתנות הכהונה.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, על תפקידו של הנשיא במשברים לאומיים. בעקבות סוגיית הנשיא בפרשת ויקרא נשאל על הקרבנות שצריכים נשיאים להקריב בישראל המודרנית, על הציפיות ממוסד הנשיאות, ומה קורה כאשר "נשיא יחטא".

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

השתלבות חרדים בכלכלה ובשירות הציבורי היא מבורכת, אך הצעת החוק של גפני, מקלב ופינדרוס, שנועדה להרחיב את ייצוגם ברשויות ובתאגידים ציבוריים, שואפת להשתלטות עוינת שמנוגדת לערכי העולם החרדי.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם גבי גורדון, חוקר במרכז לממשל וכלכלה ובתכנית חרדים, על המפקד המקראי בפרשת פקודי, ועל מפקדי הלמ"ס בישראל המודרנית.
האם המפקדים מבקשים לשרת אותן המטרות? האם הנפקדים משתפים פעולה? מי נכלל בכל אחד מן המפקדים ומי נותר בחוץ?

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, על רגעים של כינון חוקה.
בעקבות משה רבנו השובר את הלוחות הראשונים ועולה להר סיני לקבלת לוחות שניים, נשאל גם אנחנו על היכולת לשבור חוקה ראשונה ולכונן רגע חוקתי שני. האם ניתן לייצר רגע כזה? האם הוא מגיע רק על רקע של משבר עמוק כמו חטא העגל ומלחמת שבט לוי בשבטים האחים? ואילו עצות ניתן לתת למחוקקי חוקה בישראל 23?

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אפרת דרסלר, כלכלנית בתכנית לחברה החרדית בישראל, על פרשת תרומה ועל תרומות במקרא ובחברה שלנו היום - כמה אנשים תורמים מכספם לצרכי ציבור? והאם מטרת התרומה היא רק חסד או גם ביטוח וחסכון עתידי?

כדי לבחור שופטים חדשים לביהמ"ש העליון צריך רוב של שבעה חברים בוועדה והסכמה בין השופטים לפוליטיקאים. למה צריך להיות אכפת לנו מאופן הבחירה ומהשלכותיו? כל התשובות.

הגנה אפקטיבית על זכויות אדם, בחירות חופשיות, הפרדת רשויות, שלטון חוק ורשות שופטת עצמאית – אלה דרישות המינימום למשטר דמוקרטי. תכנית יריב לוין מערערת על רובן באופן שירסק את הדמוקרטיה.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה על פרשת "משפטים" ועל עקרון הכרעת הרוב. האם דעת הרוב היא ערובה לצדק 'אחרי רבים להטות', או דווקא סכנה? ואיך מציעה הפרשה להגן על החלשים בחברה?

האם האיזונים והבלמים שעומדים מול הכנסת והממשלה הם בתי המשפט דווקא, או אולי הרשויות המקומיות? ואולי מעמד הר סיני מספק לנו דגם חדש-ישן של ניהול חברה המורכבת מקהילות שונות?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש התכנית לשלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקר דת ומדינה, על פרשת יתרו ועל עצתו של יתרו למשה להאציל סמכויות.

שימוש בסרטונים ובווטסאפ, לצד שדרוגו של אריה דרעי בסולם הדרגות הרוחני, מבשרים את ניצני הדמוקרטיזציה המפתיעה בהנהגה החרדית שמתפתחת לצד דגם המנהיגות המסורתית.

סעיף הנכד מקנה את הזכות להתאזרח בישראל גם לילדיהם ולנכדיהם של יהודים – דורות שלישי ורביעי. מדוע רוצים לבטל אותו ומהם נימוקי התומכים בהשארתו בחוק?