עו"ד לילה מרגלית
לשעבר חוקרת בכירה במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה
לשעבר חוקרת בכירה במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה
חוקרי המכון סבורים שהגיעה העת לשקול מחדש אם ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, המונעות מאלפי אזרחים ערבים לממש את זכותם לקיים חיי משפחה בישראל, ללא כל בדיקה פרטנית. מדובר בהסדר הפוגע קשות גם בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון, שכן הוא מכוון, הלכה למעשה, כמעט אך ורק נגד קבוצת אזרחים זו
בעקבות ההצעה בתזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 7) (הכרזות על יחידים ותיקונים שונים), התשפ"ב-2022, להסמיך את שר הביטחון להכריז על פרטים זרים כפעילי טרור, חוקרי המכון מבקשים להדגיש כי מנגנון ההכרזה - המאפשר לרשות המבצעת לקבוע שאדם מעורב בטרור, בהליך מינהלי הנסמך לעתים קרובות על חומר חסוי – טומן בחובו פגיעה משמעותית בזכויות יסודיות של הפרט
לצד זאת, יש לתקן את ההסדר כדי לרכך את הפגיעה בזכויות אדם ולהבטיח את הזכות להליך הוגן.
מאת: עו"ד לילה מרגלית
תקנות שעת החירום שהממשלה התקינה, לפני שחזרה בה, להחזרת איכוני השב"כ כדי להתמודד עם זן האומיקרון, חושפות שוב את התקלה המשטרית החמורה, הטמונה בהכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום, אשר נמצאת בתוקף מאז קום המדינה
מאת: עו"ד לילה מרגלית
בעקבות הכרזת שר הביטחון בני גנץ על ארגונים בגדה כארגוני טרור, המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר בסוגיה: בידי מי הסמכות על ההכרזה, מה מקובל בעולם ובכלל - כמה ארגוני טרור מוכרזים קיימים בישראל?
מאת: עו"ד לילה מרגלית
הודעת שר הביטחון כי החליט להכריז על שישה ארגונים פלסטינים כ"ארגוני טרור" על רקע קשריהם עם החזית העממית עוררה סערה ציבורית ובינלאומית. להכרזה על ארגוני טרור תפקיד חשוב במאבק במימון טרור, אך מדובר בסמכות הדורשת זהירות מיוחדת. עו"ד לילה מרגלית מציעה מספר כדי להבטיח שימוש ראוי והוגן בסמכות הזאת
מאת: עו"ד לילה מרגלית
על אף ההכרה בכך שהמדינה אינה נמצאת במצב חירום קיצוני המצדיק הכרזה קבועה זו, ההכרזה על מצב חירום מוארכת על ידי הכנסת מדי שנה. הגיעה העת להביא לסיומה, על ידי הצבת מועדים מחייבים לסיום הליכי החקיקה הדרושים
חוק האזרחות והכניסה לישראל אומץ בשנת 2003 כהוראת שעה זמנית. כעת יש לשקול מחדש אם אכן ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, ואם קיימות חלופות שבכוחן למזער את הפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהסדר
מאת: עו"ד לילה מרגלית
חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי לא יוענקו היתרי שהייה בישראל לתושבי השטחים הפלסטינים או לאזרחים או תושבים של מספר מדינות עוינות. תוקפו הוארך מדי שנה, והוויכוח הנוכחי עוסק בהצעת הממשלה להאריכו בשנה נוספת. האם הוא נחוץ מבחינה ביטחונית ומה משמעות אי הארכת החוק?
בשיטת המשפט שלנו מעצר עד תום ההליכים הוא צעד שנועד להיות אמצעי של מוצא אחרון, כשאין כל דרך אחרת לנטרול מסוכנות ממשית הנשקפת מנאשם. ואולם במקרה שלפנינו בית המשפט סיכם את החלטתו לעצור את ח'טיב עד תום ההליכים בקביעה הנחרצת, ש"הגיע העת לאמירה חדה וברורה, של חברה דמוקרטית מתקדמת... יש לחדול מהסתה ושיסוי. העובר על איסור זה ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח"
תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), המבקש להחריג את מתקני המעצר הביטחוניים מסטנדרט מינימלי שנקבע בידי בית המשפט כסטנדרט חוקתי, כולל הוראות שמביאות לפגיעה קשה ומשמעותית בזכויות אדם ושלטון החוק, כמו גם שולל מהציבור כל אפשרות לעקוב אחר הנושא
מאת: עו"ד לילה מרגלית
המאמר בוחן באופן ביקורתי את סמכות החירום להרחיב את תפקידי שירות הביטחון הכללי, דן בפסיקת בג"ץ בנושא ומציע צעדים להחזרת סמכות חירום זו למסגרת שלטון החוק
ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד
מאת: עו"ד לילה מרגלית
משבר הקורונה חשף את הבעייתיות בצ'ק הפתוח המוענק לממשלה בהכרזה על מצב החירום. ויתור על תהליך הפיקוח של הכנסת הוא פגם מהותי, היורד לשורש עקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוחות בין הכנסת והממשלה
המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוות דעת על תזכיר חוק הקורונה: המודל חוטא לתכלית התזכיר ומפרק את הכנסת מסמכותה; בתוך כך, יש להאריך את ההכרזה על מצב החירום לזמן קצר בלבד
מאת: עו"ד לילה מרגלית
עם פרוץ משבר הקורונה, הממשלה החלה להתקין תקנות על סמך ההכרזה הביטחונית הכללית על מצב חירום, הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה - מבלי לבקש את הסמכתה של הכנסת. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה בעולם אשר נדרשה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, והיא גם לא המדינה היחידה אשר מצאה עצמה חסרה התשתית הנורמטיבית הדרושה להתמודד עם מצב חירום אפידמי מסוג זה. סקירה משווה
מאת: עו"ד לילה מרגלית
בתקופה בה כולנו מתמודדים עם סכנת הקורונה, אין ספק שנדרש להתאים את הליכי החקירה והמעצר למציאות הקיימת, ולאפשר את הגמישות הנדרשת כדי להגן על בריאותם של החוקרים והעצורים כאחד, אולם קיימת חשיבות להבטיח יכולתם של העצורים לקיים קשר, גם אם טלפוני, עם עורכי דינם
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, עו"ד לילה מרגלית
הסמכת השב"כ לעשות שימוש במידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה ומעקב אחר אזרחים שנמצאים בבידוד ביתי הנה אחת הפגיעות הקשות ביותר בפרטיותם של אזרחי ישראל מאז ומעולם. אמנם ישנה חשיבות לשימוש באמצעים הקיימים כדי למנוע את התפרצות המגפה, אולם יש לעשות זאת תוך יישום והטמעת עקרונות ההגנה על הזכות לפרטיות
בעוד הסמכת השב"כ לשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך מעקב אחר אזרחים כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה עוררה ביקורת רבה, השימוש במעקבים דיגיטליים כאלה בהקשר הביטחוני הוא דבר שבשגרה
הצעתו של שר הביטחון בנט להחזיק אזרחים כקלף מיקוח מעוררת שאט נפש, ועושה שימוש פסול בבני אדם כאמצעים באופן כמעט הכי נחות שניתן להעלות על הדעת. בעוד בעבר ניסוב הדיון סביב החזקת לוחמי חיזבאללה כקלפי מיקוח, העובדה שכעת השיח עוסק בהחזקת אזרחים בלתי מעורבים מלמדת על ההידרדרות הערכית המאפיינת את המערכת
מאת: עו"ד לילה מרגלית
מאז הקמתה נמצאת מדינת ישראל במצב חירום תמידי, אך האם הוא באמת נחוץ? בעוד שהמצב הביטחוני לרוב לא מצריך זאת, לא מעט חוקים הקיימים כיום תלויים למעשה בתקנות שעת החירום
מאת: עו"ד לילה מרגלית
בתקופה האחרונה אנו עדים להצטברות מדאיגה של מקרים, בהם פעילים בארגונים פוליטיים ובארגוני חברה אזרחית – מהצד השמאלי של המפה - מעוכבים בשדה התעופה או מוזמנים ל"שיחות אזהרה" עם אנשי שב"כ. לשיחות אלה דפוס חוזר: המוזמנים/מעוכבים נשאלים על מעורבותם הפוליטית, ובמקרים רבים מתבקשים למסור מידע על פעילים אחרים. על אף שמובהר להם, כי אין חשד כלשהו שעברו על החוק, הם "מוזהרים" לבל ישתתפו בעתיד בפעילות בלתי חוקית תיאורטית
מאת: עו"ד לילה מרגלית
הסיפור של עהד תמימי אינו בראש ובראשונה סיפור משפטי, אלא שיקוף של מציאות אבסורדית של יותר מחמישים שנות שלטון צבאי על אוכלוסייה אזרחית. אולם בד בבד, אין להתעלם מהצורך להחיל בקפדנות, גם בסיטואציה אבסורדית זו, את העקרונות הבסיסים הבאים להגן על קטינים
מאת: עו"ד לילה מרגלית
נתונים עדכניים של נציבות שירות המדינה מראים, שעל אף ההתקדמות שהושגה בקידום ייצוג הולם לערבים במגזר הציבורי - נמשך תת-ייצוגם החמור במוקדי קבלת החלטות. נדרשת פעולה אקטיבית של הממשלה, כדי שבשנת השמונים למדינה, המציאות כבר תהיה אחרת.
מאת: עו"ד לילה מרגלית
על אף התמורות שחלו בייצוג ערבים בשירות המדינה, הם עדיין סובלים מתת-ייצוג בדרג הבכיר של שירות המדינה, בחברות ממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים. מאמר זה מציג את הנימוקים בזכות ייצוג הולם של ערבים במוקדי קבלת החלטות, מתאר את תמונת המצב העכשווית וממליץ על דרכים לחולל שינוי.
מאת: עו"ד לילה מרגלית
שילוב מיעוטים בדרגים השונים של הפקידות הציבורית הוא תנאי חיוני לביסוס הלגיטימיות של השלטון ולקידום מדיניות ציבורית שוויונית הרגישה לצורכיה של חברה מגוונת. המאמר סוקר מודלים לשילוב מיעוטים במוקדי קבלת החלטות במדינות שונות ומתווה קווים למודל רצוי להגברת השילוב של מיעוט לאומי במוקדי קבלת החלטות.
מאת: עו"ד לילה מרגלית
שני אנשים, תושבי אזור חברון, מתקוטטים בתוך שטח הגדה המערבית ונעצרים על ידי הרשויות הישראליות. אחד מהם, יהודי תושב קרית ארבע, נחקר מיד בידי שוטר ומובא כבר למחרת בבוקר לבית משפט השלום בירושלים. בדיון, השופט מחליט להורות על שחרורו בתנאי ערובה; אין מדובר בתיק חמור במיוחד, והחשוד טוען להגנה עצמית. השני, פלסטיני תושב חברון, מבלה שמונה ימים תמימים במעצר לפני שהוא רואה שופט (צבאי) בפעם הראשונה
ישנה חשיבות רבה בשילוב ערבים בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל, דווקא משום שהם כמעט ואינם מיוצגים בזרועות השלטון. הדבר גם יועיל לכלכלה וגם מחויב לפי חובת הייצוג ההולם.