
דבריו המרגשים של הנשיא יצחק הרצוג בטקס הזיכרון לקורבנות הטבח בכפר קאסם הם צעד משמעותי להכרה ולקירוב, ותוכניות החומש והשותפות הפוליטית נוסכים תקווה, אך לפנינו עוד כברת דרך ארוכה עד שאזרחי ישראל הערבים יהפכו לשותפים שווים ולגיטימיים בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה הישראלית
מאת: עו"ד לילה מרגלית
בעקבות הכרזת שר הביטחון בני גנץ על ארגונים בגדה כארגוני טרור, המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר בסוגיה: בידי מי הסמכות על ההכרזה, מה מקובל בעולם ובכלל - כמה ארגוני טרור מוכרזים קיימים בישראל?
מאת: עו"ד לילה מרגלית
הודעת שר הביטחון כי החליט להכריז על שישה ארגונים פלסטינים כ"ארגוני טרור" על רקע קשריהם עם החזית העממית עוררה סערה ציבורית ובינלאומית. להכרזה על ארגוני טרור תפקיד חשוב במאבק במימון טרור, אך מדובר בסמכות הדורשת זהירות מיוחדת. עו"ד לילה מרגלית מציעה מספר כדי להבטיח שימוש ראוי והוגן בסמכות הזאת
אנו מציינים 25 שנים להגשת הדוח 'להיות אזרחים', שאומנם אושר ב-1996 במשרד החינוך אבל עד היום יושם רק באופן חלקי ומוגבל. איך נראה החינוך לדמוקרטיה בישראל במאה ה-21, איך השפיעו עליו המגמות הפוליטיות והחברתיות משנות התשעים ועד היום, ואיך מערכת החינוך יכולה ליישם את הדוח?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
יש לקוות כי עבודת הכנסת תתנהל כסדרה מעתה. אנו ראויים לבית נבחרים מתפקד, כזה שיש בו אופוזיציה לוחמת אך ממלכתית, וכן קואליציה שמקדמת אג'נדות ומדיניות, תוך שמירה על ייצוג הולם לאופוזיציה. בעתיד, יש מקום לחוקק בחוק יסוד, באופן ברור וחד משמעי, את זכויותיה של האופוזיציה
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
לרגל כנס הדמוקרטיה השנתי ע"ש פרופ' ירון אזרחי שמתקיים השבוע במכון, חזרה עמיתת המכון הבכירה ד"ר דנה בלאנדר לדברים שפרסם לפני למעלה מעשרים שנה בנוגע למדיניות התקשורת בישראל, וגילתה שמשנתו הפילוסופית-פוליטית לא רק עמדה במבחן הזמן, אלא גם ניבאה את האתגרים שאנחנו מתמודדים עמם כיום
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
תזכיר החוק של השר גדעון סער המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה הוא הזדמנות לבדוק מה קורה בשאר העולם: אמנם בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות לא מוכר הסדר חקיקתי דומה, אבל מצד שני, מדובר במצב תקדימי וחריג, שמרביתן לא התמודדו איתו. אז מה אומר החוק בבריטניה, שוודיה ודנמרק?
בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק
מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה התאפשרה כי לא יצרנו חיסוניות דיגיטלית – ולא רק שם. כדי שזה יקרה, ישראל זקוקה לחוק סייבר שיקבע מסגרת פיקוח ואכיפה, ויספק תמריץ מיידי לגופים וארגונים שמחזיקים מידע אישי ורגיש להשקיע באבטחת סייבר
מחקר חדש חושף נתונים על מערך הכשרות ומצביע על פערים משמעותיים בעלויות ההשגחה והיעדר סטנדרטיזציה במועצות הדתיות, שיוצרים אי שוויון בין העסקים; היקף סבסוד המדינה נאמד בכ-13 מיליון שקלים בשנה
מי מגן על הישראלים כשהם מהגרים בהמוניהם למרחב הדיגיטלי? מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה מבהירה פעם נוספת את מה שהפך ברור כבר מזמן – כדי שחברות וארגונים יתחילו להגן על עצמם ועלינו במרחב הווירטואלי ישראל חייבת חוק סייבר, עם מסגרת יעילה של פיקוח ואכיפה, ואולי הכי חשוב – פעולות משמעותיות לטובת חיזוק ההגנה על הפרטיות שלנו
מאת: פרופ' אסמעיל אבו סעד
מאז ומתמיד סבלה מערכת החינוך הערבית בישראל מאי-שווין ממסדי שקוף. האי-שווין כלפי מערכת החינוך הערבי מהווה משולש מערכתי שהזרוע הראשונה היא אי שוויון תקציבי, הזרוע השנייה היא אי-שוויון ייצוגי בפיקוח ובניהול מערכת החינוך והזרוע השלישית היא חוסר שוויון בתכנים הלימודים ובתכוניות הלימודים
הישראלים ממשיכים להיות מודאגים ממצב התחלואה: יותר ממחצית מהציבור בעד הטלת סנקציות על הלא מחוסנים, כמו איסור כניסה למקומות ציבוריים, תשלום על טיפול רפואי – אבל יש להם קו אדום אחד
רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. מצבן של הבנות הערביות בערים המעורבות טוב יותר משל הבנים, אבל הפערים בין הבנות היהודיות בערים המעורבות לבין הערביות גדולים אף הם. סקירה מיוחדת על הפערים בחינוך בערים המעורבות
שש שעות של שיתוק מוחלט עשו לפייסבוק את מה ששלל שערוריות וסקנדלים לא עשו במשך שנים. לצד החשיפות של עובדת החברה לשעבר על מאחורי הקלעים של פייסבוק, נראה שהתביעה לאחריות הולכת ומתהדקת סביב צווארה. בישראל, עוד הרבה יותר מאשר בארה"ב, יש צורך דחוף בחקיקת רשתות חברתיות – וזאת הסיבה
מאת: ד"ר גיא לוריא
עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. על הוועדה לבחירת שופטים למצוא מועמדים ערבים לעליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים
מאת: עמית לוונטל, גבריאל גורדון, ד“ר גלעד מלאך
האם תזרים ההכנסות וההוצאות של משקי הבית החרדיים משתפר או מדרדר בשנים האחרונות? האם המשאבים שיש למשקי הבית החרדיים מתרחבים או מצטמצמים? ומהן ההשלכות של התפתחויות מהעת האחרונה ובייחוד מגפת הקורונה על איתנותם של משקי הבית החרדיים? על שאלות אלו ואחרות במחקר אודות ההתנהלות הכלכלית של משקי הבית החרדיים
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, תא"ל (מיל) איתי ברון
הדיון שהתקיים ב-FDA מלמד על הצורך ביצירת תחום ידע חדש שלטכנולוגיה יהיה בו ממד מרכזי: קבלת החלטות בדיוני ווידאו. אין הכוונה רק לכלים "טכניים" שמטרתם לייצר תקשורת נוחה, אמינה ומאובטחת, אלא למהפיכת עומק בדרך שבה מתנהלים דיונים ומתקבלות החלטות בדרך שאינה אפשרית בחדר הדיונים הפיסי
מאת: ד"ר עמיר פוקס
עברו מעל 73 שנים מאז הקמת המדינה, ועדיין אין חוק יסוד הקובע את המובן מאליו בדמוקרטיה: הכל שווים בפני החוק. אין מפלים בין אדם לאדם. מילים אלמנטריות שמופיעות בכל חוקה בעולם. יש לברך את ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת שהחלה השבוע בסדרת דיונים שיעסקו בשאלת עיגון ערך השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל
מלבד חשבון הנפש המתבקש על מעשינו בעולם האמיתי, האם כדאי שנתחיל לקחת בחשבון את החטאים שאנו מבצעים בעולם המקביל - זה שאנו מבלים בו שעות כל יום? השנה גילינו שזה יכול להביא לפגיעה של ממש בלכידות החברתית, וביכולת שלנו לחיות יחד. יום כיפורים תשפ"ב
מאת: יוחנן פלסנר
עד כה ההישג המרכזי של ממשלת בנט - לפיד היה בעצם הקמתה ובשיקום היציבות והתפקוד של הממשלה ושל המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה, תעמוד הממשלה במבחן הבגרות האמיתי שלה. הציבור כבר לא יסתפק בסיום המשבר הפוליטי כהישג היחיד שמצדיק את קיומה
מאת: ד"ר תמי הופמן
למרות ההצהרות, מערך שלם של תפקידים במערכת בנוי על פיקוח, דיווח ווידוא ביצוע. שנתיים לתוך מגיפת הקורונה ושינוי סדרי עולם - הגיע הזמן לתת אמון במנהלים ובמורים
מאת: פרופ' אסמעיל אבו סעד
הבעיות במערכת החינוך מקשות על החברה הערבית-בדואית בנגב להשתלב בשוק העבודה הישראלי, ויש לפעול לפתרונן בטרם יגדלו הפערים עוד
עלות הארכת שירות החובה לגברים משלושים חודשים לשלושים ושניים עלולה להיות פגיעה קלה תקציבית בכנף בתקופת מחסור, 'רק' כ-2.8 מיליארד שקל בשנה. מה שמטריד יותר במהלך הוא התמונה העגומה המצטיירת לגבי תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות הלקויים בנושא ביטחוני חיוני, בעל השלכות כלכליות וחברתיות, הנוגע כמעט לכל בית בישראל
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות
מקבלים בברכה ובגאווה עצומה את הצטרפותו של הנשיא העשירי, ראובן (רובי) ריבלין למכון הישראלי לדמוקרטיה. ריבלין ישמש כיו"ר של כבוד ויוביל בין השאר, פעולות שתכליתן המשך גיבוש החזון המשותף לחברה הישראלית על שלל גווניה והפיכתו למציאות חיים בישראל
הטענות המתפוצצות במרחבי המרשתת אינן חדשות. הנרטיב לפיו חיילים מפחדים לירות ולא מבינים את הוראות הפתיחה מטופטף באופן יסודי על ידי גורמים שונים. לעתים כחלק מכרסום שיטתי בכל מערכת שומרי הסף תוך ניצול הצבא להטמעת אג׳נדת מערכת המשפט כאויב העם. בצה״ל אולי העדיפו לחכות עד יעבור זעם. אבל נראה שהסוסים כבר עזבו את האורווה הזו. והם שועטים קדימה ומאיימים לרמוס את אחרון ערכיו של הצבא. זה מחיר גדול מדי
השנה שחלפה לוותה בתנופה של עשייה אצלנו במכון הישראלי לדמוקרטיה. במציאות של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי חוקרי המכון סייעו בגיבוש החלטות מדיניות לשיפור עבודת הממשל ולהגנה על המוסדות הדמוקרטיים. נמשיך לעבוד יחד עם השותפים שלנו במערכת הפוליטית, במגזר הציבורי, בסקטור העסקי ובחברה האזרחית כדי להבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה ומשגשגת
ערב ראש השנה החדשה - 60% מכלל הציבור מעריכים כי מצב הרוח הלאומי הוא פסימי, לעומת 32% המדווחים שלדעתם מצב הרוח הלאומי-אופטימי; 52% מהציבור היהודי ישקלו שלא להגיע לארוחת חג במידה ויהיו בה אנשים שלא התחסנו, לעומת 43% שענו שעניין זה לא ישפיע על החלטתם. עוד פרטים על מי אוהב ארוחות חג משפחתיות, תפקוד הממשלה ומידתיות הגבלת הקורונה במדד הקול הישראלי החודשי
ההחלטה להוריד את גיל הפטור לחרדים שאינם משרתים בצה"ל נכונה - והתועלת בה עולה על הנזק, גם אם מסכימים לכך שהיא מעמיקה את האפליה הקיימת. עדיף, אם כך, לטפל באי השוויון בנטל הכלכלי, מאשר להותיר את המצב על כנו