מאמרים

משמעות ההצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים היא שהשופטים כולם, מבית משפט השלום ועד לעליון – יזכרו תמיד שקידומם תלוי בעמדתם הפוליטית ובנאמנותם, ולא בשאלת המקצועיות.

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה מוקדש לבריאות.

08 בינואר 2025

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה עוסק בבריאות ואורח חיים בחברה החרדית, ומתבסס על סקר הלמ"ס בשנת 2023.

08 בינואר 2025

טענותיה של חה"כ טלי גוטליב בדבר חסינותה לא עומדות במבחן המשפטי: חסינות חברי הכנסת נקבעת לאחר החקירה ובירור הפרטים. סירובה להגיע לחקירה עשוי לעמוד נגדה מבחינה ראייתית ומהווה הפרה של כללי האתיקה.

02 בינואר 2025

84.5% מכלל הציבור היהודי הלא-חרדי תומכים בגיוס חרדים – (50% בגיוס כולל ו-34.5% במכסות). עלייה מ-67% בינואר 2024 ● תמורות בציבור הדתי: 72.5% מהדתיים מצדדים בפתרון כלשהו שיכלול גיוס חרדים – פי 2 מ-36.5% בינואר האחרון ● 61% מהחרדים תומכים בשימור המצב הנוכחי ● מבין מצביעי הליכוד, כשלושה רבעים תמכו בפתרון שיכלול גיוס חרדים.

31 בדצמבר 2024

האם השתנתה החברה החרדית בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד? המלחמה אתגרה את חלום החברה המשותפת בישראל במלוא העוצמה. קול דמי האחים והאחיות הזועקים מן האדמה חייב את החברה החרדית לברר מחדש את מקומה ביחס לשבטי ישראל האחרים, וגם החברה הלא־חרדית בישראל עסקה רבות במפת הזכויות והחובות של האזרחים ובחוזה החברתי הנדרש בין הקבוצות. ההתנדבות הספונטנית שהתעוררה בראשית המלחמה בקרב החרדים עוררה תחושת שותפות ותקווה, אולם משהתעוררות זו לא היתרגמה לשירות צבאי משמעותי התרחבה הביקורת הציבורית והתפוררו עוד החוטים הדקים המחזיקים את החברה הישראלית יחד. האם חלו שינויי עומק בתפיסת העולם החרדית נוכח המלחמה? האם נוצרה הזדמנות לעיצוב תפיסת אזרחות חדשה ולידיעת ספרא וסייפא יחדיו, או שעולם כמנהגו נוהג - אלו מסכנים את חייהם במלחמת מגן, ואלו חובשים את ספסלי הישיבות?

31 בדצמבר 2024

אנו מצויים בתקופה רוויית אתגרים מפנים ומחוץ למדינה היהודית-דמוקרטית, בצל מלחמה מתמשכת, במשבר הגיוס ובסימני שאלה סביב הערכים המשותפים. בכל אלה עסק השנה כנס המרכז לחברה משותפת במכון. איך מחנכים לאזרחות בחברה מגוונת? האם נותרה ממלכתיות במערכת החינוך המפוצלת לזרמים? האם שינתה המלחמה את החברה החרדית? ואיך יראה צבא שיש בו חרדים?

השתתפו: ראובן (רובי) ריבלין, הנשיא העשירי; הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר; מאיר שמעוני, מנכ"ל משרד החינוך; דלית שטאובר ושמואל אבואב, מנכ"לי משרד החינוך לשעבר; איריס חיים, אימו של החטוף יותם חיים ז"ל; חברי וחברות כנסת, חוקרות וחוקרי המכון, נשות ואנשי רוח ומעשה.

31-30 בדצמבר 2024

האם השתנתה החברה החרדית בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד?

המלחמה אתגרה את חלום החברה המשותפת בישראל במלוא העוצמה. קול דמי האחים והאחיות הזועקים מן האדמה חייב את החברה החרדית לברר מחדש את מקומה ביחס לשבטי ישראל האחרים, וגם החברה הלא־חרדית בישראל עסקה רבות במפת הזכויות והחובות של האזרחים ובחוזה החברתי הנדרש בין הקבוצות. ההתנדבות הספונטנית שהתעוררה בראשית המלחמה בקרב החרדים עוררה תחושת שותפות ותקווה, אולם משהתעוררות זו לא היתרגמה לשירות צבאי משמעותי התרחבה הביקורת הציבורית והתפוררו עוד החוטים הדקים המחזיקים את החברה הישראלית יחד. האם חלו שינויי עומק בתפיסת העולם החרדית נוכח המלחמה? האם נוצרה הזדמנות לעיצוב תפיסת אזרחות חדשה ולידיעת ספרא וסייפא יחדיו, או שעולם כמנהגו נוהג - אלו מסכנים את חייהם במלחמת מגן, ואלו חובשים את ספסלי הישיבות?

קובץ המאמרים שלפניכם מבקש לענות על שאלה זו שבעה סוגים של מענים: מחקר שדה; סקר עמדות הציבור; עיון בהגות רבנית חרדית; התבוננות במנהיגות החברה החרדית המודרנית; מעקב אחר הסיקור התקשורתי החרדי; הקשבה לשירת משוררות חרדיות, ואף מבט לאחור אל התנהלותם של החרדים במלחמות קודמות. כלים מגוונים אלו יאפשרו לשרטט תמונה עשירה ומורכבת של התנהלותה והשקפותיה של החברה החרדית בשעת המלחמה, ולבחון אם לצד כל הכאב שהיה מנת חלקנו בתקופה זו נוצרה גם הזדמנות לריפוי ולתיקון.

31 בדצמבר 2024

30 בדצמבר 2024

בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.

מסמך זה בוחן את התפתחות רכיבי הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות, שהיו מרובות תהפוכות: החל מניסיונות ההפיכה המשפטית ותגובת הנגד של חלקים גדולים בציבור שיצאו לרחובות והפגינו כנגד, וכלה בבמתקפת ה-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל שטרם הסתיימה.

סקירה בנושא בעקבות הצו שהוציא בג"ץ בעניין מועד בחירת נשיא לביהמ"ש העליון

כמו סיפורי יוסף ואחיו, גם סיפור מאבק החשמונאים מקופל סביב שאלת קיומה של אחווה בין אחים, אותה שאלה שמאתגרת היום את הממלכה היהודית העצמאית האחרונה – מדינת ישראל.

בישראל לא מכהן היום נציב תלונות הציבור על שופטים, בשל רצונה של הקואליציה לקדם הצעת חוק שנועדה לשנות באופן פסול את דרכי מינויו ולפתוח פתח לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט.

בתגובה לעתירה נגדו על עיכוב מכוון במינוי נשיא לבית המשפט העליון, טען השר לוין כי אי אפשר להטיל עליו עונש משום שהוא נהנה מ"חסינות מהותית". עיון מעמיק יותר בחוק מגלה כי לשר לא עומדת חסינות.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.

בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.

אחרי שמנע מינוי נשיא לעליון באין-ספור דרכים, מחייב עתה בג"ץ את שר המשפטים פשוט למלא את תפקידו. התגובה של לוין? הצעת "פשרה" שאינה אלא התעלמות מהחוק ושימוש לרעה בסמכות.

לא מעט קווי דמיון קיימים בין התמודדות מערכת החינוך הישראלית אחרי 7 באוקטובר לבין תגובת מערכת החינוך בארה"ב לאסון התאומים. אבל הניסיון האמריקני מלמד שכאשר נמנעים מדיונים ערכיים בבתי הספר, הדמוקרטיה משלמת מחיר יקר.

בזמן שההנהגה החרדית נאבקת בגיוס תלמידי הישיבות, בשולי החברה החרדית אפשר להבחין בשינויים של ממש וברצון גובר של צעירים להיות חלק מהחברה המשרתת. עכשיו רק נותר שהפוליטיקאים, ההנהגה הרוחנית והממשלה יתאימו את עצמם לתמורות בשטח.

15 בדצמבר 2024

ההחלטה לא להאריך את כהונתו של דניאל הרשקוביץ ולא למנות לו מחליף מותירה את שירות המדינה ללא שומר סף שימנע שחיתות ופגיעה בעובדים. הממשלה וראש הממשלה צריכים למנות בהקדם נציב חדש, מקצועי ועצמאי.

תא"ל הגרי השמיע את עמדתו המקצועית של הגורם הרלוונטי ביותר להצעת החוק המדוברת. הטענה לפיה התערב בעניינים פוליטיים, מתעלמת מעיקרון חשוב שנועד להבטיח קבלת החלטות עניינית.

מכישלון הניסיון של נשיא דרום קוריאה לבטל למעשה את הדמוקרטיה במדינתו אפשר ללמוד כמה דברים חשובים על שבריריותה של דמוקרטיה ועל היכולת להציל אותה.