ח"כ אביגדור ליברמן, לשעבר שר הביטחון; יו"ר ישראל ביתנו בשיחה עם יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.
כשמלחמה נגמרת – הנרטיב רק מתחיל. ישראל מכריזה על ניצחון אדיר, ובמקביל אירן, חיזבאללה והחמאס טוענים שגם הם ניצחו. אז מה או מי קובע מי ניצח? בפרק הזה, פרופ' עמוס נדן מפרק איתנו את הדרך שבה נרטיבים של ניצחון נבנים, מי מרוויח מהם, ואיך הם ממשיכים לעצב את המציאות גם הרבה אחרי שהקרבות נגמרים.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר עמיר גפן
בתי הספר הפיג'יטליים של העתיד מגלמים את התקווה והמשימה של ישראל - הם צריכים להיות טובים יותר. חכמים יותר. אנושיים יותר.
מה קורה עם חוק הגיוס, ולמה הוא שוב מתפוצץ לנו בפרצוף? בפרק הזה יוחנן ושירה נכנסים לסוגיית גיוס החרדים – אחת המחלוקות הכי טעונות בישראל – ובודקים איך אפשר אם בכלל לצאת מהפלונטר. בפרק מוזכרת סקירה השוואתית על חובת גיוס במדינות דמוקרטיות של פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא.
על רקע זימון היועצת המשפטית לממשלה לשימוע כחלק מהליך הדחתה, נבקש להסביר מהו הליך הפיטורים של יועץ משפטי לממשלה, כיצד הוא שונה לאחרונה, ומה הקושי בנסיבות הקיימות לקיים הליך זה.
מאת: פרופ' עופר קניג
ממשלת ישראל ה-37 היא לא הראשונה המתמודדת עם טלטלות בתוך הקואליציה. ההיסטוריה הפוליטית של ישראל משופעת בהתפטרויות שרים ופרישת סיעות. אבל ניסיון העבר מלמד שברוב המקרים טלטלות כאלה לא מפילות ממשלות.
מאת: גלעד בארי
תובנות ראשונות מסקר עסקים ייחודי שערך הלמ"ס מצביעות על רמת אימוץ משמעותית של בינה מלאכותית במגזר העסקי בישראל. עם זאת, ישנו פער משמעותי בין ענף ההייטק לבין ענפים אחרים במשק, שקשור במידה רבה בפערי ידע. הסקר מלמד גם על החלפת משימות ועובדים בבינה מלאכותית, אם כי נכון לעכשיו באופן מתון יותר מאומדנים שהוצגו במחקרים קודמים.
בעולם שבו המלחמות חזרו לאופנה, הדמוקרטיות במשבר, מנהיג העולם החופשי הוא כוכב רשת ופני המזרח התיכון משתנים לנגד עיננו, נראה שהסדר הישן כבר לא בתוקף. ברוכים הבאים ל"סדר חדש" - פודקאסט מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם. יחד נחקור את אתגרי המדיניות של ישראל דרך מה שקורה בעולם, באזור ובעיקר בתוכנו. חפשו אותנו ביוטיוב, בספוטיפיי ובאפל פודקאסט. יאללה, תבואו!
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הליך ההדחה של ח"כ איימן עודה ממחיש את הסכנות המתעוררות כאשר חברי הכנסת מקיימים הליך מעין-שיפוטי שמונע משיקולים פוליטיים. תמיכה בהדחה היא גם תמיכה בהפיכה המשפטית, בשל ההתעלמות מעמדת הייעוץ המשפטי והעימות הבלתי נמנע עם בג"ץ במקרה שתאושר ההדחה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
חוק ההדחה, המעניק לחברי הכנסת סמכות להפסיק את כהונתו של ח"כ נבחר, חריג מאוד בעולם הדמוקרטי. גם בדמוקרטיות שבהן קיים כלי דומה – הוא מופעל לעיתים נדירות ולא נעשה בו שימוש פוליטי. המצב הקיים בישראל, לעומת זאת, עלול לפגוע קשות בזכות לבחור ולהיבחר ובזכותו של המיעוט לייצוג. בעייתיות זו ניכרת גם בהליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה.
מאת: ד"ר מוחמד ח'לאילה, עו"ד נדאל חאיק, עו"ד מוחמד קדח
ההחלטה להדיח את ראש עיריית נצרת ולמנות תחתיו ועדה קרואה, בשל הכשלים החמורים בתפקוד העירייה, מדגישה את נטייתה של המדינה שלא למהר ולהתערב כאשר רשויות ערביות נכשלות – עד לרגע שבו מגיעה קריסה מוחלטת.
כיצד קשורה קיימות לפעילותה של דמוקרטיה ליברלית, האם שני המושגים תלויים זה בזה ואיך אפשר לקדם את שניהם יחד? מחקר רחב היקף מחדד את המושגים ומציג שורה של המלצות.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.
כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
מנסחי הצעת החוק שתיתן לבתי דין דתיים סמכות להכריע בסכסוכים אזרחיים מבטיחים שכל הליך יתקיים רק בהסכמת שני הצדדים, אך בפועל נשים ועובדים מוחלשים עלולים להיגרר לדיונים במסגרות שאינן מגינות על זכויותיהם – ולעיתים אף פוגעות בהם.
מאת: ד"ר אסף שפירא, דפנה אבירם-ניצן, עילי גבאי, עו"ד נסרין אבו עסלה
כ-15% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד תחילת יולי 2025 – היו נשים (38 מתוך 246) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (4% מכל המינויים) • גם מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים בעניין - מונו רק גברים למנכ"לים.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
40% מכלל הציבור מביעים אמון בראש הממשלה; בימין – 64%, במרכז 22% ובשמאל 3% ● ראש המוסד והרמטכ"ל זוכים לשיעורי אמון גבוהים בקרב היהודים, אך בציבור הערבי האמון בהם נמוך משמעותית ● מבין גופי הביטחון וההצלה, שירותי הכבאות וההצלה נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר: 97% בציבור היהודי ו-65% בציבור הערבי; שיעור האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר: יהודים – 56%, ערבים – 22% ● תאגיד השידור הציבורי נהנה מאמון גבוה יותר משאר גופי התקשורת, אך קיימים פערים ניכרים בין המחנות הפוליטיים.
מאת: מריאן מטיאש
כאשר אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל במהלך מבצע עם כלביא, הקהילות הישראליות המקומיות נחלצו מייד לסייע להם בשלל דרכים. כך קיבלנו תזכורת נוספת לחשיבות חיזוק ושימור הקשרים בין מדינת ישראל לבין אזרחיה מעבר לים, ולהיותם חוליה מקשרת חשובה גם לקהילות היהודיות.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
למרות החובה החוקית, המדינה כמעט שאינה אוכפת הוראת לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדי לבנים. משרד החינוך ממעט לקזז תקציבים ואינו משתמש בסמכותו לשלול הכרה ממוסדות המפרים את החוק.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
ב-1.7.25 דן בג"ץ בעתירות שהוגשו בעקבות חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בעניין דרך מינוי ראש השב"כ הבא, לאחר התפטרות רונן בר. חוות הדעת קבעה כי ראש הממשלה נתון בניגוד עניינים בכל הנוגע למינוי ועל כן החלטתו למנות את האלוף זיני לתפקיד פסולה. עוד קבעה חוות הדעת כי יש להעביר את סמכות ראש הממשלה לשר אחר ועוד שורה של תנאים שצריכים להתקיים בטרם יאושר המינוי. נגד חוות הדעת הוגשה עתירה המבקשת מבית המשפט לבטלה ולאפשר לממשלה להמשיך בהליך המינוי, ועתירה נוספת הטוענת כי ההליך שהציע הייעוץ המשפטי לממשלה לא מנטרל בצורה מספקת את ניגוד העניינים ויש לבחור את ראש השב"כ הבא באמצעות וועדת איתור.
בעוד הדרג המדיני והצבאי אישר את תוכניות הלחימה של צה"ל – לא היה אף אחד שיתכלל את החזית האזרחית. בלי מטכ"ל אזרחי, בלי פיקוד מרכזי, ובעיקר בלי הפקת לקחים מהשבעה באוקטובר, מדינת ישראל נכנסה שוב למלחמה כשהעורף מופקר. בפרק הזה של שיחת מלחמה, שירה ברביבאי שחם ויוחנן פלסנר משוחחים עם תומר לוטן, עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, על מדינה שפועלת בלי ניהול ובלי תיאום, בעוד הרשויות המקומיות מנסות להחזיק את המערכת לבד, ועל הפערים בין המרכז לפריפריה שנחשפים במלוא עוצמתם.
29 ביוני 2025
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 ניכרה התחזקות משמעותית של הרשימות החרדיות, לצד פיצולים פנימיים ותחרות בין מועמדים ממסדיים. ניתוח עומק מגלה גם התחזקות של רשימות עצמאיות שפועלות מחוץ לממסד החרדי – תופעה שעשויה לשנות את כללי המשחק המקומיים.
אחרי 11 ימי לחימה, ישראל ואיראן נכנסות להפסקת אש. אבל עד כמה היא יציבה – והאם זה באמת סיום המערכה, או רק הפוגה לקראת הסיבוב הבא? בפרק הזה תא"ל (במיל.) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מצטרף לשירה שחם-ברביבאי וליוחנן פלסנר כדי לנתח את הישגי המלחמה ולהבין האם הסכנה הגרעינית הוסרה – או רק נדחתה?
26 ביוני 2025
מאת: ד"ר יעל ליטמנוביץ
שוטרי משטרת ישראל חצו השבוע קווים אדומים כאשר עצרו מפגינות, לכאורה ללא עילה, אזקו אותן וערכו עליהן חיפוש בעירום. מצב חירום אינו מצדיק פגיעה בזכויות האדם והאזרח, ולא רק האזרחים – גם המשטרה עלולה לשלם על כך מחיר.
הוראת מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדו, להמשיך את הלימודים בחברה החרדית כסדרם בניגוד להנחיות פיקוד העורף, עוררה באופן מובן זעם רב בציבור הישראלי. אלא שבלהט הוויכוח הפך נושא החינוך עצמו לעניין שולי, וכך גם השאלה האמיתית שיש לשאול את מנהיגי הציבור החרדי.