בימין מספר התומכים בעסקה כוללת גבוה ממספר המתנגדים לה, ובפילוח לפי הצבעה: רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, למעט הציונות הדתית, תומכים בעסקה כזו ● עם זאת, 49% מהיהודים, ומעל לשני שלישים בימין, תומכים בהחלטת הקבינט להרחיב את המלחמה בעזה, 42.5% המתנגדים לה. בציבור הערבי: 81.5% מתנגדים להחלטה ● כשליש מכלל הציבור סבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל הלחימה הממושכת עוד כמה חודשים בלבד, רק כרבע מאמינים שהיא תוכל לשאת בנטל כמה שיהיה צורך, ירידה חדה מהמדידות הקודמות.
מאת: ד"ר תמי הופמן
שנת הלימודים נפתחה בצלה של מלחמה, מחסור במורים ותהליכי פוליטיזציה במערכת החינוך. יותר מאי־פעם נדרשת השקעה במעמד המורים ובחיזוק חינוך לדמוקרטיה, חשיבה ביקורתית וערכים משותפים. שיקום מקצוע ההוראה הוא תנאי הכרחי לשיקום החברה הישראלית.
מאת: ד"ר תמי הופמן, מיטל ברון
סקר דעת קהל מיוחד לרגל החזרה לבתי הספר: 50% מהציבור רואים במשבר ההוראה ובמחסור במורים את האתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך. אחוז הישראלים החושבים שיש לעסוק בכיתה בדרכים להשבת החטופים ירד באופן משמעותי בשנה האחרונה.
מאת: ד"ר תמי הופמן
הסרת פרק הדמוקרטיה הליברלית מבחינת הבגרות באזרחות לשנת הלימודים תשפ"ו אמנם לא מוחקת אותו מתוכנית הלימודים, אבל היא מסמנת מגמה ברורה של דחיקת ערכים דמוקרטיים מהותיים לשוליים, דווקא בתקופת משבר חברתי ופוליטי חסר תקדים בישראל.
החברה החרדית נמצאת שוב בכותרות בעקבות חוק ההשתמטות והמתח סביב הגיוס לצה"ל. אבל מאחורי המחלוקת הפוליטית מסתתרות שאלות עמוקות יותר: מה באמת מניע את החברה החרדית? איך היא מבינה את תפקידה במדינת ישראל? ומהי בעיניה "אזרחות טובה"? האם יש כזו?
בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של החרדיוּת, על ההבדלים בין הזרמים השונים, על עליית ש"ס ככוח פוליטי, וגם על כיסי השינוי שצומחים מבפנים.
האם אפשר להיות גם חרדים וגם ישראלים? האם החרדיוּת סותרת ישראליוּת? מהי דרך האמצע לחברה ישראלית משגשגת? ואיך יכולה המדינה להניע ולטפח תהליכים שיבטיחו ישראל שוויונית ובטוחה בעשורים הבאים כשהחברה החרדית מהווה חלק משמעותי ופורה בה?
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
הניסיון האמריקני ביפן מלמד שפירוז צבאי לבדו אינו ערובה לשלום יציב. כמו שיפן נולדה מחדש אחרי מלחמת העולם בזכות מהפכה פוליטית וחברתית עמוקה, כך גם עזה תזדקק לשינוי יסודי במבנה השלטון ובחברה כדי להבטיח עתיד אחר.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
החלטת קרן העושר הנורבגית, מהמשקיעות הגדולות בעולם, לצמצם את השקעותיה בישראל היא תמרור אזהרה: ככל שהמלחמה תימשך, ישראל עלולה להתמודד עם בריחה גוברת של משקיעים זרים ופגיעה בהיקפי היצוא, מה שעלול לגרום לפגיעה בצינור החמצן של צמיחת המשק הישראלי.
48% מתלמידי הישיבות בגיל גיוס יוצאים מהארץ לפחות פעם אחת, בקרב הנושרים מישיבות – מדובר ב-71%. לכן הטלת סנקציה שתגביל את יכולתם של צעירים חרדים חייבי גיוס לטוס לחו"ל, עשויה להשפיע על המוטיבציה שלהם להתגייס.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ניל"י גולדפיין
במלחמת חרבות ברזל כבר אין שאלה, הנשים בחזית והן חלק בלתי נפרד ממנה. היום, חמישית מהמערך הלוחם הסדיר בצה"ל הן נשים, נתון שנשמע טבעי אך היה דמיוני בעבר עד בג"צ אליס מילר. במלחמת לבנון השנייה רק 3% ממערך המילואים היו נשים, היום זה 18%. לרגל מחזור גיוס אוגוסט, חודש הגיוס הקרבי לצה"ל, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים על המאבק הארוך בעזרת בג"ץ שהביא נשים לחזית הלחימה, על השינוי שעובר צה"ל ובעקבותיו החברה הישראלית, וגם שואלים את שאלת השאלות: האם נראה אישה רמטכ"לית או ראשת שב"כ בקרוב?
הודעת מיקרוסופט שתפתח בחקירה בעקבות הטענה שישראל השתמשה בענן שלה כדי לעקוב אחר מיליוני פלסטינים בעזה ובשטחים, חושפת את גבולות הריבונות הישראלית מול ענקיות הטכנולוגיה ומחייבת את המדינה להיערך גם לשינויים בכללי המשחק הדיגיטליים.
אחרי שכבר נתבעה בבית הדין בהאג בשל הסיוע הצבאי לישראל, גרמניה מצאה את עצמה במצב בעייתי: אם תמשיך לעשות זאת – הרי שהיא מסתכנת בסנקציות בעצמה. זו כבר לא רק שאלה של עמדה פוליטית: התמשכות המלחמה מצד אחד והשינויים שחלו בדיני המלחמה בעשורים האחרונים מן הצד השני, מקשים מאוד על בעלות בריתה של ישראל להמשיך לסייע לה.
מאת: פרופ' קרנית פלוג, פרופ’ יעקב פרנקל
ההחלטה על כיבוש רצועת עזה איננה "עוד" שלב במלחמה שנמשכת כבר כמעט שנתיים. התגברות החרמות הבינלאומיים, עלייה ביוקר המחיה ופגיעה בשירותים לאזרח הן רק חלק מההשלכות שלה. את ההחלטה הזו, שתמומן על ידי משלם המסים הישראלי השחוק ממילא, חובה היה לקבל לאחר דיון אסטרטגי, מקצועי ושקוף לציבור.
מאת: אליהו ברקוביץ
ההשוואות בין חוק גיוס לתאי הגזים, האיומים במלחמת אחים, בהשבתת המדינה ובמיטוט הבנקים מוכיחים דבר אחד: ההנהגה החרדית נמצאת בפאניקה ובאובדן עשתונות מוחלט מול מה שנראה כמו קריסת ההסדר הישן בינה לבין המדינה, במקום שתתעלה לגודל השעה.
המלחמה גובה מחיר כבד – לא רק בחיי אדם, אלא גם מהכלכלה הישראלית. כמעט שנתיים לתוך הלחימה, המשק מתמודד עם הוצאות ביטחוניות עצומות, האטה בצמיחה וחרמות בינלאומיים. אבל מה צפוי מכאן והלאה? מה יהיו ההשלכות הכלכליות אם הלחימה תיפסק, או אם ישראל תכבוש את עזה? ובעיקר – על מי ייפול שוב נטל המיסים, ומי ישלם את החשבון? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה במכון, על המחירים הכלכליים של המלחמה, על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועל האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל בדרך לשנת ה־100.
מאת: עו"ד דפני בנבניסטי
ב-2017 הביעה נשיאת ביהמ"ש העליון בפולין את החשש שתמנע ממנה הכניסה ללשכתה, בעקבות מאבקה נגד החלשת מערכת המשפט. השבוע, הוכיח שר המשפטים פעם נוספת כי הוא למד היטב את ספר ההדרכה הפולני.
מאת: ארז סומר
לצד מאמצי הבלימה, הגיע גם שלב ההתמודדות: משבר האקלים כבר כאן, מה שנחשב היום לעומס חום חריג בקרוב כבר לא יהיה כזה, ויש כמה דברים שמקבלי ההחלטות בישראל חייבים לעשות כדי להגן על הציבור וכדי לא להיות מופתעים בכל פעם מחדש.
עכשיו, כשאתה שוב משמיע קול וחוזר לשדה הפוליטי, יש לי שאלה פשוטה: מה תעשה עם מכונת הרעל?
הטבח בסווידא שבסוריה העלה מחדש שאלות לגבי היחסים בין ישראל לעדה הדרוזית כאן ובאזור. בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי–שחם משוחחים עם ד"ר עלאא אבו רוקון, תת־אלוף (מיל'), מומחה למזרח התיכון והמזכיר הצבאי לשעבר של נשיא המדינה, על הסוגיות הבוערות: מה ניתן ללמוד מהאירועים בסוריה על המשטר החדש ועל ההיתכנות לנורמליזציה? האם למדינת ישראל יש חובה מוסרית או אינטרס אסטרטגי לעזור לדרוזים מעבר לגבולותיה? מהם שורשי הברית ההיסטורית בין הדרוזים לישראל, והאם הם מרגישים גם בימים האלה סולידריות מצד הרוב היהודי בארץ? והאם דווקא עכשיו נפתח חלון הזדמנויות לחיזוק הברית עם הדרוזים ויצירת מציאות חדשה במזרח התיכון?
הצעת החוק שהשאיר אחריו היו"ר המודח של ועדת החוץ והביטחון למחליפו, כפי שפורסמה השבוע עושה הרבה לצמצום אי השוויון. לו הייתה מתקבלת, הייתה בה התקדמות משמעותית במאמץ לגייס חרדים. יחד עם זאת, ההצעה לא מתקרבת ליצירת מצב שוויוני בנשיאת הנטל במציאות הישראלית ובמענה על צורכי הביטחון.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
קרוב למחצית מכלל הציבור חושבים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים יד רכה מדי בתגובה לאלימות מתנחלים נגד צה"ל ונגד פלסטינים בגדה המערבית/יו"ש, רק כרבע סבורים שמדובר ביד קשה מדי ● רוב גדול בציבור היהודי סבורים שבהתחשב בנסיבות הלחימה ישראל עושה מאמצים ניכרים למנוע סבל מיותר מהפלסטינים בעזה; בציבור הערבי הרוב סבורים שגם בנסיבות הנוכחיות ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
עוד בטרם התקבלה על כך החלטה מוצהרת – ישראל עלולה למצוא עצמה זוחלת כבר עתה לעבר כיבוש הרצועה. אלא שלכיבוש יש השלכות ביטחוניות, כלכליות, מדיניות, ערכיות וחברתיות שחובה על הממשלה להציג לציבור.
מאת: אליהו ברקוביץ
שני כנסים נפרדים שנערכו בשבוע שעבר מבטאים שתי גישות שונות בהנהגה החרדית: בעוד הפלג הליטאי מסמן כי תמורת פטור מלא לתלמידי ישיבות יהיה מוכן לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדים, הפלג החסידי מתעקש על פטור מלא לכולם. האם מפלגת יהדות התורה תבחר בפשרה, או תיתן לקו הקיצוני להוביל אותה גם במחיר פיזור הכנסת?
קרוב למחצית מכלל הציבור חושבים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים יד רכה מדי בתגובה לאלימות מתנחלים נגד צה"ל ונגד פלסטינים בגדה המערבית/יו"ש, רק כרבע סבורים שמדובר ביד קשה מדי ● רוב גדול בציבור היהודי סבורים שבהתחשב בנסיבות הלחימה ישראל עושה מאמצים ניכרים למנוע סבל מיותר מהפלסטינים בעזה; בציבור הערבי הרוב סבורים שגם בנסיבות הנוכחיות ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים.
האם הדמוקרטיה הישראלית באמת בסכנה או שהמלחמה הסירה את האיום? בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' סוזי נבות, סגנית הנשיא במכון, על השאלות בלב הויכוח הציבורי: האם הדמוקרטיה הישראלית בנסיגה? האם באמת בית המשפט העליון בישראל הוא החזק בעולם? האם ההפיכה המשטרית הסתיימה או רק שינתה צורה? איפה אנחנו בהשוואה ליתר המדינות הדמוקרטיות בעולם? ואיזו רפורמה משפטית אנחנו באמת צריכים.
מאת: ניר לוי