ממצאי סקר Risks that Matter של ארגון ה-OECD, 2024
כמעט מדי יום אנחנו קמים לדיווח על עוד מקרה רצח בחברה הערבית, בהם גם ילדים ונשים. האם האלימות כבר מתפשטת למרחבים נוספים? והאם מיליוני אזרחים מופקרים לגורלם אל מול אוזלת היד של המדינה?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם שוחחו עם עלאא איוב, הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות המדינה, במטרה להבין מה היקף התופעה של הפשיעה בחברה הערבית ומהם מחוללי האלימות ודפוסי הפעולה של הארגונים. דיברנו על כלכלת הפשיעה, מאיפה זורם הכסף, לאן הוא הולך ועל מה נשענת ההתבססות הכלכלית של הארגונים. שאלנו גם מהי המדיניות הנדרשת על מנת להתמודד עם גל הפשיעה. אילו כלים קיימים ואלו מוסדות ואמצעים עדיין לא נכנסו לפעולה?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בעוד משפטו מתנהל מציבה את נשיא המדינה בפני דילמה ראשונה מסוגה: האם לסטות מהנוהג לפיו חנינה ניתנת רק לאחר סיום ההליך המשפטי. החלטתו בנושא עלולה להשפיע לא רק על היחסים בין הרשויות, אלא גם על האופן שבו הציבור מבין את מוסד החנינה ואת עקרונות שלטון החוק והשוויון בפניו.
מאת: ד"ר גיא לוריא
בבקשת החנינה שלו מבקש ראש הממשלה מהנשיא לא רק לפגוע בעצמאות התביעה במשפטו, אלא לפגוע גם בעצמאות השופטים, בניגוד גמור לכללי האתיקה שאמורה הנהגה אחראית לאמץ.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
על רקע בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו לנשיא הרצוג, בדקנו מהן סמכויות החנינה של הנשיא, מי רשאי לבקש אותה (רמז: לא נשיא ארצות הברית), האם הודעה באשמה היא תנאי להגשת חנינה והאם יכול הנשיא להעניק חנינה גם תוך כדי הליך משפטי?
מאת: פרופ' סוזי נבות
כמו בריטואל קבוע, גם הדיון בבג"ץ במינויו של השופט בן חמו לליווי חקירת הפצ"רית נתקל בחבורת מפריעים ומתפרעים, עד שלנשיא עמית לא נותרה ברירה אחרת מלבד לסגור את הדיון לקהל. פומביות הדיון הוא אמנם עיקרון חשוב, אבל אולי הגיע הזמן להגדיר לו יוצאים מן הכלל.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, איתן בן-אליה, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
רוב הציבור בישראל עדיין תלוי ברכב פרטי, וכ-70% משתמשים בו ביום-יום. מחצית מהציבור אומר באופן ברור: התנאי לכך שאהיה מוכן להפחית נסיעה ברכב פרטי, הוא שיפור בתדירות ובנגישות של התחבורה הציבורית. בחברה הערבית שיעור נכונות גבוה יחסית לוותר על נסיעה ברכב פרטי, כאשר התנאי העיקרי לכך הם שיפור הקירבה של התחבורה הציבורית למקום המגורים והעבודה.
מאת: ד"ר מוחמד ח'לאילה
התבטאותו של נתניהו על "האחים המוסלמים" מציבה את האזרחים הערבים תחת עננת חשד ומסמנת את רע"ם כאיום, למרות שהיא מייצגת דווקא את הפלג הדרומי הפרגמטי של התנועה האסלאמית. זו אינה שגיאה תמימה, אלא מהלך פוליטי שנועד לצמצם את הלגיטימציה של הציבור הערבי.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות הפנימיות בליכוד מדגימות כיצד גם במפלגה שעדיין מקיימת הליכי בחירה דמוקרטיים, עיוותים בשיטה גורמים לכך שהרכב הרשימה אינו משקף בהכרח את רצון הבוחרים, ואף מרחיק את המפלגה מהציבור שהיא אמורה לייצג.
חוק ההשתמטות החדש: המדינה בתפקיד ה"משגיח" של הישיבות - גיוס תלמידים לישיבות, לא לצבא. אין הקלה למשרתי המילואים, אין שוויון, אין ציות לבג"ץ הגיוס, אין סנקציות כלכליות אפקטיביות על הפרט. לאחר שנתיים של מלחמה קשה נדרשת חובת גיוס שוויונית לכולם עם מכסת פטור לקבוצה מצומצמת של עילויים. רק כך נתמודד עם אתגרי הביטחון, הכלכלה והלכידות החברתית.
נושא הדיון שהתקיים ב-26 בנובמבר 2025: השלכות הקיצוצים המתוכננים בהחלטת ממשלה 550 על נשים בחברה הערבית.
מאת: המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
הידרדרות בביטחון האישי ובנגישות לצדק: ישראל יורדת למקום ה־83 מתוך 181 מדינות במדד הבוחן את מצבן של נשים. לצד העלייה ברצח נשים והחלשת המוסדות שמגנים על זכויותיהן, מתרחבת גם מגמה של אלימות מילולית וצמצום מקומן של נשים בזירה הציבורית.
בשלוש השנים האחרונות הפכו רחובות ישראל לזירת מחאה מתמשכת והמתח בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי מגיע לשיא חדש כשהעימותים בין המשטרה למפגינים גוברים. כיצד מתנהלות הפגנות במדינה בה המשטרה נתפסת כפוליטית יותר מאי פעם ואמון הציבור בה מצוי בשפל? השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית לשיטור, על השינוי העמוק שעוברת המשטרה, בין מקצועיות לצמצום עצמאות שנויים במחלוקת. האם יש שיטור יתר בהפגנות? מה הקשר של ועדת אור לאופן השיטור במחאות, והכי חשוב: האם בטוח להפגין היום בישראל?
מאת: ד"ר ליאור יוחנני, פרופ' תמר הרמן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, ירון קפלן, מקסים קפלן
כרבע מהיהודים וכשליש מהערבים שוקלים לעזוב את ישראל ● אצל היהודים, שיעור השוקלים לעזוב גבוה במיוחד בקרב צעירים חילונים בעלי הכנסה גבוהה ● בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): יותר מ-40% בשמאל ו-35% במרכז שוקלים לעזוב, לעומת 19% בימין (ו-34.5% מבין החילונים בימין) ● יוקר המחיה, עתיד הילדים והמצב הביטחוני הם גורמי הדחיפה המרכזיים ● הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הרצון להישאר בארץ: קירבה למשפחה ● רוב הציבור רואים בעלייה במספר העוזבים סכנה לעתיד המדינה.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
"שניים אוחזים" בגבעת הישיבה: מה אפשר ללמוד מפסק הבוררות בעניין הסכסוך המתמשך שמשפיע על החברה החרדית כולה?
מאת: המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
במקום ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה - הממשלה מנסה להמציא מנגנון חלופי שאין לו בסיס חוקי או ציבורי. ועדה כזו תהיה המסמר האחרון בארונה של הממלכתיות, של ההגנה על האינטרס הציבורי ושל האמת.
הכנסת חזרה ואיתה גם היוזמות שמאיימות על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. בין הצעות החוק שמקדמת הקואליציה כאלה שעלולות לפגוע במערכת המשפט, בחופש הביטוי, בזכות לבחור ולהיבחר וביכולת של שומרי הסף לבצע את עבודתם. השבוע ב"סדר חדש" עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, שוחחנו עם ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה המנטר וסוקר חקיקה חוקתית ודמוקרטית כבר כמעט שני עשורים, על הצעות החוק הבעייתיות במיוחד, מה הסיכוי שלהן לעבור, מהם האיומים שהן מציבות לדמוקרטיה ומה ניתן לעשות כדי לבלום אותן?
מאת: פרופ' סוזי נבות
פסק הדין בפרשת חקירת הפצ"רית מציג תקדים מסוכן: לראשונה בישראל נפתח פתח להתערבות פוליטית בחקירות פליליות. למרות ניסיונם של השופטים לצמצם את החריגה, הם מתעלמים מהמציאות הרחבה: המערכה הכוללת נגד שומרי הסף והיועמ"שית בפרט, ונגד המוסדות הדמוקרטיים.
מאת: ד"ר גיא לוריא
הקושי עם פסק הדין שנתנו שופטי בג"ץ בעניין חקירת הפצ"רית הוא בכך שבית המשפט התיר, באופן חריג, התערבות של גורם פוליטי בחקירה פלילית קונקרטית. בעשותו זאת, הוא סימן את הדרך לפוליטיקאים שירצו לעשות זאת בעתיד.
כשזורקים תחנת רדיו ציבורית תחת האוטובוס רגע אחרי המלחמה, אך לא מקדמים ועדת חקירה - נוצר חשד כבד שמדובר בסימון מטרה פוליטי של כלי תקשורת עצמאי שלא מתיישר עם השלטון • כל הבעיות בהודעה של שר הביטחון נגד גלי צה"ל.
בחירתה של ח"כ טלי גוטליב לנצל לרעה פעם נוספת את חסינותה ולהפר צו איסור פרסום מחייבת תזכורת: הפרה כזו אינה חלק מ"חופש הפעולה" של חברי הכנסת, וחסינות חברי הכנסת אינה רישיון לעבור על החוק.
מאת: איתן בן-אליה, דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
68% מהציבור בישראל סבורים שעל הממשלה להיערך להשפעות ההתחממות הגלובלית. רוב הציבור מוכן לבצע צעדים סביבתיים פשוטים כמו הפרדת פסולת למחזור כאשר ישנם פחי מחזור קרובים או ויתור על שימוש בכלים חד-פעמיים, אבל רק 35% מוכנים לצמצם נסיעה ברכב פרטי. סקר שלישי בסדרה
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
הדיון על מינוי מלווה לחקירת הדלפת הסרטון חשף כיצד טיעון של ניגוד עניינים עלול להפוך לאמצעי פוליטי לעקיפת מערכת האכיפה. בין שאלות חריפות מהשופטים לחשש גובר מפוליטיזציה של הפרקליטות - בג"ץ נדרש להגן שוב על גבולות הכוח בין הממשלה לבין שלטון החוק.
יוזמתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת גלי צה"ל בהחלטת ממשלה, מנוגדת לעקרונות יסוד של שלטון החוק ופוגעת בחופש העיתונות. מדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב על השידור הציבורי ועל זכויות יסוד בישראל כמו חופש הביטוי ולכן מחייבת חקיקה ראשית של הכנסת ולא צעד מינהלי.