
מרבית הישראלים סבורים כי התחייבות לשקט תעשייתי צריכה להוות תנאי להסכם. בנוסף, הציבור מעניק למערכת החינוך ציון נמוך, וגם שרת החינוך מקבלת ציון נכשל על התפקוד במשבר.
הפערים הדרמטיים בייצוג נשים במקומות ריאליים במפלגות השונות, מעלים שאלה מה השתבש בשיטת השריונים. המלצה אחת פשוטה להגדלה הדרגתית של מכסת הייצוג - יכולה להפוך את התמונה ולהביא לייצוג הולם.
מאת: ד"ר שחף זמיר
האם בחירות מקוונות אכן מגדילות את שיעור ההשתתפות בבחירות? התשובה לכך מהפריימריז בשבועות האחרונים ומדוגמאות מהעולם אינה חד משמעית. מה שבטוח, הוא שהיתרונות לכך ברורים, כמו גם החסרונות והאיום על טוהר הבחירות.
מאת: ד“ר גלעד מלאך
מהו מקור כוחו של אחד מהאבות המייסדים של ש"ס ששימש כראש מועצת החכמים, איזה קו ניסה להוביל לעיתים בניגוד לקודמו הרב עובדיה יוסף ומי צפוי לרשת את תפקידו.
מאת: פרופ' קרנית פלוג
נגידת בנק ישראל לשעבר וכיום סגנית נשיא במכון, מסבירה מה עומד מאחורי גל ההתייקרויות, מהו הכלי המרכזי לטיפול באינפלציה וכיצד זה קשור להסכמי השכר במגזר הציבורי. בכל מקרה, היא מבהירה, אנחנו לא נמצאים במקום בו היינו בשנות השמונים, אך חשוב לטפל בכך עוד היום.
בעוד המרואיינים מדווחים על עלייה של כ-8.5% אחוזים במחירי סל הצריכה בשנה האחרונה, הרוב מעידים כי הכנסתם לא השתנה ורבע נוספים כי אף ירדה. ואיזו ממשלה תטפל בצורה טובה יותר ביוקר המחיה? בציבור חלוקים.
מאת: ד"ר אסף שפירא
על רקע דחיית היועמ"שית את הצעת בג"צ להפוך את מינוי מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים לזמני, רקע היסטורי על הוועדה, הרכבה, תפקידה, המועמדים שהיא בדקה לאורך השנים והצעות לתיקונים.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
דוח המבקר האחרון מצא כי הממשלה לא עסקה כלל בנושא הקלת הנטל הבירוקרטי המוטל על הרשויות המקומיות. את העלויות הכבדות בטופסולוגיה משלם לא אחר מהציבור.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הוויכוח לגבי הצורך באישור הקבינט מדיני ביטחוני לפתיחה במבצע "עלות השחר" חושף שוב: ההסדר המשפטי לגבי יציאה למבצעים צבאיים וסמכויות הגופים האזרחיים לוקים מאוד בחסר. אז מהו המצב הרצוי ואיזה תיקון נדרש לעשות.
מאת: פרופ' עופר קניג
עונת הפריימריז בפתח: מהן שיטות הבחירה במפלגות השונות, כמה ח"כים נבחרו בפריימריז לאורך השנים, מי זכאי להיבחר ואיזו מפלגה הכי מחמירה בדרישותיה מהמתפקדים ומהמתמודדים?
הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.
מאת: עו"ד עמיר כהנא
דוח מררי מוכיח כי נדרש היה פיקוח על המשטרה. בעוד שהיכולות הטכנולוגיות הפולשניות של מערכות המעקב לא נוונו, הפיקוח עליהן לא היה פולשני די הצורך.
מאת: אליהו ברקוביץ
מדידת מוטת ההשפעה של "העדה החרדית" על הציבור החרדי והישראלי בעזרת מניית ראשים פשוטה מפספסת את החשיבות של קבוצות הקצה ואת מידת השפעתן על המיקום של המיינסטרים
מאת: ד"ר תמי הופמן
לראשונה עוגנה מחויבות משרד החינוך לקידום חינוך לשותפות ולמניעת גזענות, עם הגשת המלצות ועדת ההיגוי. עתה נדרש לעבור בהקדם לשלב היישום לטובת העתיד של כולנו.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
פסיקת בית המשפט המחייבת נפגעת אלימות להיכנס בכפייה למקלט, כולאת דה פקטו נשים ועלולה להרתיע אחרות מלהתלונן. לנוכח היקף התופעה המדממת וכישלון המשטרה, יש לפעול מיידית למינוי פרוייקטור לאומי למאבק באלימות נגד נשים.
מאת: ד"ר גיא לוריא
הטענות השבוע בתקשורת של סגן מנהל מח"ש לשעבר משה סעדה על המערכת, שעד לא מכבר היה חלק ממנה, פוגעות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ודווקא על רקע זה, ברורה השגיאה של המערכת בכך שאינה מחזקת את הבקרה עליה. בעבר, ראשי הפרקליטות התנגדו להקמת נציבות הביקורת ונאבקו לקצץ את סמכויותיה בחוק, על ידי השמטת היכולת לערוך בדיקות מערכתיות יזומות ולא רק לברר תלונות המתקבלות מהציבור. כעת המסקנה ברורה הפרקליטות צריכה לשאוף לחזק את נציבות הביקורת עליה ולא להיפך.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ככלל, רשימות משותפות מקטינות את הפיצול הפוליטי בכנסת. אולם, לא בטוח שלרשימה משותפת המורכבת ממפלגות שמעולם לא התמודדו באופן עצמאי יש תרומה ממשית למערכת הפוליטית, והן מהוות בעיקר פלטפורמות לפוליטיקאים. מאחורי רשימות משותפות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
מאחורי האחריות האישית והכוללת: גם אם הדרג הזוטר כשל במילוי תפקידו, אין זה פוטר את הדרגים הפוליטיים הבכירים מאחריות. בעידן של עריפת ראשים, ההמלצות המערכתיות שיכולות למנוע את האסון הבא עלולות להעלות אבק.
מאת: פרופ' עופר קניג
עד כה, מעולם לא נבחרו יו"רי מפלגת העבודה מחדש אחרי התמודדות חוזרת. מתי אומצה לראשונה שיטת הפריימריז בישראל, וכיצד מספר המתפקדים לאורך השנים משקף את הירידה במעמדה הפוליטי של המפלגה?
הוספת ערך הממלכתיות למסמך רוח צה"ל שגויה ומיותרת במקרה הטוב. השימושים השונים בו החלישו את יכולתו לשמש כמושג ניטרלי, ובשם הממלכתיות מפקדים עלולים לחשוש מלהביע עמדה ערכית.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר גיא לוריא, אחיה שץ
לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.
מטאפורות של היום מעצבות את הדימיון שלנו לגבי העתיד. הן מספקות נרטיב עוצמתי לתעשייה ולמקבלי ההחלטות וקשה לחשוב על כל הספירה הטכנולוגית בלעדיהן. כשמטאפורה כמו "בינה מלאכותית" משווה מכונות לאנשים, היא לא מציעה מטרות שאינן ניתנות להשגה, אלא ממסגרת בעיות בדרכים שלא מובילות לפתרונות טובים ומצניעה בעיות חברתיות קריטיות.
מטאפורות הן פוליטיות במהותן ולכן חשוב לשאול: למי יש אינטרס בשימור המונח "בינה מלאכותית"? למי יש אינטרס ליצור את ההאנשה העמוקה של המערכות הטכנולוגיות?
מאת: ד"ר אסף שפירא
בהמשך לדוח המבקר, מהם הפתרונות האפשריים לגירעונות החוזרים של המפלגות, והיכן נעוץ שורש הבעיה.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מאחורי השיא במספר המשרות הפנויות, בעידן של תעסוקה מלאה ומשק עם צמיחה מהירה. אילו צעדים על המדינה לנקוט כדי לקדם שילוב עובדים שמחוץ לשוק התעסוקה וסיוע לעסקים?
רוב גדול אינם סומכים על ממשל ביידן כי ייקח בחשבון את האינטרסים הישראליים בעת המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין. בנוסף, הציבור חצוי האם הנשיא יכול להביא לפריצת דרך לחתימת הסכם עם ערב הסעודית. נתונים נוספים בסקר המלא.
מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי פרלמנט פעילים מכהנים בגוף המנהל את הבחירות, ובהן סמכות לפסול רשימות ואת המועמדים נגדם בבחירות. יש לנתק את הפוליטי מוועדת הבחירות המרכזית.
מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.
מאת: ד"ר אסף שפירא
עם אישור חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – איך יתבצעו החילופים, כיצד תתנהל ממשלת המעבר ומה בנוגע לפעילות הכנסת? והאם מדובר בתקדים היסטורי?
בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?