מאמרים

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

שיחה מתוך כנס "עיונים ראשוניים בפסק דין הסבירות"

מידת התחרותיות בבחירות מתבטאת במספר המועמדים לתפקיד ראש הרשות, מידת הפער בין המועמד המנצח למועמדים אחרים ושיעור הבחירות שהגיעו לסיבוב שני. בכל הפרמטרים הללו מידת התחרותיות ברשויות הערביות גבוהה בהרבה מאשר ברשויות היהודיות. מנגד, רשויות שבולטות במידת תחרותיות נמוכה במיוחד הן מועצות אזוריות ורשויות חרדיות.

רשות לא עצמאית עלולה להפוך כלי שרת בידי פוליטיקאים שיתערבו בשיקוליה המקצועיים לצורך קידום מקורבים. הפוליטיזציה תפגע בתחרות, בכלכלה, ברווחת תושבי המדינה ותדיר את רגליהם של עובדים מקצועיים מהשירות הציבורי.

חוות הדעת של שופט המיעוט "שלנו", שהחטופים שזורים לכל אורכה, מספרת את הסיפור האמיתי של ישראל והיא לא פחות מכתב האישום החשוב ביותר כנגד בית הדין עצמו. עמדתו האמיצה, שמבקרת כל שלב ושלב בהחלטת בית הדין, ראויה הייתה להיות עמדת הרוב.

75% מהרשויות המקומיות מפעילות מוקד עירוני טלפוני ורוב הרשויות שאינן מפעילות הן רשויות קטנות • 53% מתושבי ישראל מדווחים שפנו למוקד בשנה האחרונה • נושאי הפניות המרכזיים הם ניקיון ותברואה (22%), שיטור ופיקוח עירוני (17%), מידע/כללי (12%) ואחזקה/תיקונים (11%).

פיצול בגוף פוליטי משקף מספר גבוה יחסית של מפלגות בעלות כוח קטן. הפיצול הפוליטי ברשויות הערביות גבוה בהשוואה לרשויות היהודיות ומתבטא במספר גבוה של רשימות המתמודדות למועצה ומכהנות בה לאחר הבחירות וכן בחולשתה היחסית של המפלגה הגדולה ביותר ברשות המקומית. בנוסף, שיעור הקולות המופנים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות לשלטון המקומי בישראל גבוה בהרבה מאשר בבחירות לכנסת.

"מדינה בתוך הסמארטפון": דייה (Diia) היא פלטפורמה דיגיטלית ציבורית למתן יותר מ-130 שירותים מקוונים לאזרחים אוקראינים. היא נועדה להנגיש שירותים לציבור ולעודד שקיפות ואמון בממשלה דרך ייעול התקשורת בין גורמים ממשלתיים ואזרחים במתן מענה לרווחת הציבור.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

אף שדרום אפריקה לא קיבלה מבית הדין את הצווים שביקשה, ההחלטה קבעה כי ייתכן שישראל מפרה הוראות מסוימות של אמנת רצח העם והדבר עלול לתת רוח גבית למאמצים לייצר דה-לגיטימציה ללחימה בעזה. גם חובת הדיווח שהוטלה על ישראל מספקת עבורה סיבה לדאגה, משום שבית הדין שומר לעצמו את הזכות לעקוב ואף להתערב במצב.

אם הדוח לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא תוכל לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים לישראל. לצד זאת, הליך נוסף שהדיון בו ייפתח בחודש הבא, בעניין חוקיות והשלכות פעילות ישראל בגדה ובמזרח ירושלים, וכן חקירה המתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, יעמיקו את מעורבות המשפט הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מרבית הרשויות מאפשרות רישום דיגיטלי בסיסי לגני ילדים ולבתי ספר, כאשר רשויות עם מספר תושבים גדול יותר הן גם דיגיטליות יותר • ב-15% מהרשויות לא ניתן לבצע כלל רישום דיגיטלי וב-6% בלבד ניתן לבצע את כל שבעת ההליכים שנבדקו • פערים גדולים ברישום הדיגיטלי בין רשויות יהודיות לערביות.

ל-80 רשויות מקומיות יש אמנת שירות קונקרטית, הכוללת זמני תקן לשירותים שמספקת הרשות, לעומת 32 רשויות שגיבשו אמנות שירות הצהרתיות בלבד ללא התייחסות מפורטת לזמנים • ב-143 רשויות, המהוות 56% מכלל הרשויות, לא פורסמה או התקבלה אמנת שירות.

ל-86 מתוך 255 רשויות (34%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2022 ל-2022 ול-88 רשויות (35%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2023 • מרבית הרשויות היהודיות והערביות שיש להן תוכניות עבודה לא פרסמו אותן באתרי האינטרנט שלהן • ב-82% מהעיריות שיש להן תוכנית עבודה התוכנית מקושרת תקציב.

החובות החוקיות המוטלות על הרשויות המקומיות ביחס לפרסום מידע על התקציב הן מצומצמות ביותר. אמנם יש רשויות שמפרסמות מידע באופן רוחבי מעבר לנדרש מהן, ובפרט הרשויות הגדולות, אך מרבית הרשויות המקומיות אינן עושות זאת ואף יש ביניהן שאינן מפרסמות את המידע שהן מחויבות לפרסם על פי החוק.

לאורך השנים חלה ירידה משמעותית בכוחן של רשימות המשויכות למפלגות ארציות המתמודדות בזירה המקומית. בבחירות האחרונות, שנערכו ב-2018, היוו רשימות אלו 28% מהרשימות שהתמודדו בבחירות והן זכו ב-34% מהמנדטים. המפלגות הארציות הבולטות בשלטון המקומי בבחירות 2018 הן הליכוד (213 מנדטים), ש"ס (145 מנדטים) ויהדות התורה (115 מנדטים).

למרבית המועמדים והנבחרים לתפקיד ראש רשות בישראל אין זיקה פורמלית למפלגות הארציות: 21% מהמועמדים לתפקיד ראש הרשות בבחירות 2018 התמודדו בזיקה למפלגה ארצית. סיכויי ההצלחה של מועמדים מרשימות בת גבוהים יותר, ו-31% מראשי הרשויות הנבחרים היו בעלי זיקה למפלגה ארצית.

63% מהרשויות המקומיות בישראל מעניקות תמיכות כספיות לעמותות הפועלות בתחומן, בסכום כולל של כמעט 600 מיליון ש"ח • שני תחומי התמיכות המרכזיים של הרשויות המקומיות הם ספורט (42%) ותרבות (20%) • יותר ממחצית מהרשויות מקומיות (52%) שמעניקות תמיכות לא מנגישות לציבור את רשימת העמותות שהן תומכות בהן.

כדי לפתוח בהליך הדחה נדרשת בקשת 70 ח"כים, בהם לפחות 10 מהאופוזיציה • ההדחה תתאפשר אם הכנסת קבעה שמעשי חבר הכנסת מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין נגד ישראל • המחוקק המודח זכאי לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שיבחן האם היא מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הראיות והעילות להדחה.

ההחלטה, שהתקבלה ברוב גדול, אמנם אינה התממשות התרחיש האפשרי החמור ביותר מבחינת ישראל, אך היא נתמכת ברטוריקה קשה מצד בית הדין. לצד קביעות חמורות ביחס לנעשה בעזה ולהצהרות בכירים ישראלים, בית הדין אינו מתייחס לאחריות החמאס לכך.

לרשויות המקומיות החרדיות מבנה פוליטי ייחודי המושתת על חלוקת החברה החרדית לשלוש קבוצות ועל שליטת הממסד החרדי הארצי בפוליטיקה המקומית. בעשור האחרון ניתן לזהות היחלשות מסוימת באחיזת הממסד החרדי בפוליטיקה המקומית, המתבטאת בעלייה במידת התחרותיות בבחירות ובצמיחתה של אופוזיציה ברשויות החרדיות. התהליכים מבטאים מגמות של אינדיבידואליזם בחברה החרדית, הדורשות מהרשויות החרדיות להתחשב בצורכי הפרט ולא רק בצורכי הקהילות.

אם בית הדין יוציא צו להפסקת הלחימה בעזה יהיו לכך השלכות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות לישראל ולפלסטינים, ובפרט לחטופים הישראלים שבידי החמאס. צו זמני יציג בטווח הקצר את בית הדין כרגיש למצוקה הפלסטינית, אך בטווח הארוך עלול לעודד הגשת תביעות בלתי מוצדקות וחסרות סיכוי להתקבל.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

לאורך השנים חלה עלייה בייצוג הנשי במועצות הרשויות המקומיות ובתפקיד ראש הרשות, אך הוא עדיין אינו גבוה • הייצוג הנשי גבוה יותר ברשויות יהודיות ועולה עם הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות • בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-2018 נשים היוו כ-6% בלבד מהנבחרים לתפקיד ראש הרשות • שיעור הנשים מקרב המועמדים בבחירות הקרובות שיתקיימו בפברואר 2024 עומד על 10%.

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

איזה פרסום המעודד לטרור או מזדהה עמו נחשב לעבירה על החוק? כיצד מאזנים בין שמירה על ביטחון הציבור לבין חופש הביטוי? מה משמעות העבירה החדשה שנוספה במלחמת "חרבות ברזל" ומתייחסת לצריכת פרסומי הסתה לטרור או תיעוד של טרור?

עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.

ראוי שחברי הכנסת אשר זעמו על כך שבג"ץ מבקר חוקי יסוד ילינו בראש ובראשונה על עצמם. לאורך שנותיה נמנעה הכנסת מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חובה על הכנסת הבאה לחוקק זאת סוף כל סוף בהסכמה רחבה, תוך איזון ועיגון מערכת היחסים בין הרשויות.

המודל ה"דמוקרטי" לבחירת דיינים נבע מאילוץ ועורר ביקורת לאורך ההיסטוריה היהודית. המנגנון הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים קרוב ברוחו לדגמים שהונהגו בקהילות יהודיות בעקבות אותה ביקורת.