
מאת: יוחנן פלסנר
על הציבור צריך לדעת שהכנסת והממשלה מתנהלות כששיקולן המרכזי הוא טובתו. זהו תנאי ראשון ביצירת אמון. הצעד השני הוא מחויבות אמיתית לתיקון ליקויי המערכת. ירידה באמון היא אולי תופעה בינלאומית, אבל לא גזירת גורל
רוב גדול מהציבור גאים להיות ישראלים ומעדיפים לא לעבור למדינה אחרת; עם זאת, כשליש בלבד מעריכים את מצבה של ישראל כטוב – השיעור הנמוך בעשור האחרון; לראשונה מאז שנת 2016 בראש סולם המתחים ניצב המתח בין יהודים לערבים
במדד נכלל השנה פרק מיוחד על הערכת הציבור את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון, נייטרליות התביעה והשפיטה והליך בחירת השופטים: שיעורים גבוהים, בעיקר בקרב הציבור החרדי והדתי ובימין, סבורים שבחירת השופטים נעשית משיקולים פוליטיים; רוב בימין אך מיעוט בשמאל ובמרכז סבורים כי מערכת המשפט אינה פועלת באופן ניטרלי כלפי נבחרי הציבור
פרק מיוחד הוקדש השנה במדד לבחינת עמדות הציבור בנוגע לרפורמות במערכת הפוליטית, בשיטת הבחירות והממשל בישראל: כמחצית מהציבור תומכים בהעלאת הרוב הדרוש לשינוי חוק יסוד – כולל במחנה הימין; 42% תומכים במימון מפלגות גבוה יותר לאלה ששליש ממועמדיהם נשים, ומהחרדים – 20% בלבד; שני שלישים מהציבור תומכים בהעברת סמכויות לרשויות המקומיות
מאת: ד"ר גיא לוריא
מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 מצביע על ירידה נוספת באמון הציבור בבית המשפט העליון, אך כשמסתכלים על הלגיטימציה הציבורית לתפקיד שממלא בית המשפט, התמונה נראית אחרת. אין לראות בממצאים הצדקה לצמצום סמכויות בית המשפט העליון או את עצמאותו
2022 תהיה שנת הרגולציה על רשתות חברתיות. חוק הפייסבוק לוקח זאת כמה צעדים יותר מדי, וצריך לצמצם את היכולת (המוצדקת) להסיר תכנים - למקרי קצה בלבד
זינוק נרשם גם במספר תלמידי הישיבות; נמשכים הפערים בענפי התעסוקה של גברים חרדים לעומת לא חרדים, והתקרבות של נשים חרדיות לנשים באוכלוסייה הכללית: 5% נשים חרדיות ו-3% גברים חרדים עבדו בהייטק
שנתון החברה החרדית 2021: מחצית מהחרדים משתמשים ברשתות החברתיות; 13% בלבד מהילדים והנוער גולשים באינטרנט; בטיחות ברשת: כרבע מהחרדים מעידים כי נפגעו מתוכן פוגעני; וגם, אחוזים בודדים מחפשים עבודה ברשת, ורק כשליש מהחרדים משלמים חשבונות ורוכשים באינטרנט
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל (51%) תומכים במינוי רב לרשות המקומית; רוב הציבור תומך בקציבת כהונת הרבנים לקדנציה של 5 שנים ומתן אפשרות להיבחר שוב בסוף כל כהונה – בהם גם מצביעי ש"ס והציונות הדתית; ניתוק כמעט מוחלט בין הרבנים המקומיים לציבור החילוני: רק 6% ידעו האם קיים רב ברשות המקומית שלהם וידעו מה שמו
מחקר זה נועד לשרטט תמונת מצב עדכנית לצד מגמות ותמורות בערים המעורבות, בחמישה תחומים הקשורים זה לזה בעבותות: רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה ופשיעה, במטרה לסייע לקביעת כלי מדיניות
מאת: עו"ד שי ניצן
האם יש מקום לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה? הדיון הציבורי בשאלה זו הפך לאחרונה מרכזי, לאחר ששר המשפטים גדעון סער הודיע כי ברצונו לנקוט בצעד זה. במחקר מיוחד, עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, מציע לעבור מהמחשבה הבינארית, אל פתרון פרגמטי ומידתי, שלטענתו נותן מענה מבלי להחליש את המערכת
מאת: ד"ר אסף מלחי
משבר הקורונה העצים והחמיר את תופעת הנשירה של בני ובנות נוער – בעיקר באזורי הסיכון המוכרים בחברה הישראלית בקרב מעמד סוציו-אקונומי נמוך ומוחלש. כעת, לאחר שלצד הנשירה הגלויה עלתה גם תופעת הנשירה הסמויה על פני השטח, יש לפעול למציאת פתרונות ארוכי טווח
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים
מאת: רותם שפיגלר, פרופ' יובל פלדמן
כיצד ישפיע המיסוי על משקאות ממותקים על הצרכן הישראלי? רבע מהציבור העידו שיפחיתו את צריכת המשקאות בתגובה למס של עד חצי שקל, לעומת רוב משמעותי שיפחיתו את צריכתם אם המס יעלה על שני שקלים
"ההתפטרות הגדולה" ששטפה את ארה"ב ובריטניה בחודשים האחרונים היא אחד מסמלי ההתאוששות מהמגפה והקושי באכלוס משרות בתקופה של פתיחת המשק. גם בארץ חל גידול משמעותי במספר ובשיעור המתפטרים, אך האם מגמת ההתפטרות הגדולה מאפיינת גם את ישראל?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
החוק מאפשר כיום ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה. כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או היותו שייך לאוכלוסייה מסוימת, כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. כאילו זה לא היה גרוע מספיק, החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים
מאת: עו"ד לילה מרגלית
תקנות שעת החירום שהממשלה התקינה, לפני שחזרה בה, להחזרת איכוני השב"כ כדי להתמודד עם זן האומיקרון, חושפות שוב את התקלה המשטרית החמורה, הטמונה בהכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום, אשר נמצאת בתוקף מאז קום המדינה
גם לאחר שמיעת חלק מהעדים במשפט, מצביעי מפלגות האופוזיציה ומצביעי מפלגות הקואליציה חלוקים בדעותיהם. לצד זאת, רוב הישראלים תומכים בהצעות החוק למניעת כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום וקציבת כהונה. וגם, כמה תומכים בתקיפה צבאית באיראן, ומה חושבים בישראל על חיסון ילדים?
תעשיית הרכב האוטונומי נמצאת בצומת הדרכים שבין החזון לבין העיצוב והייצור ההמוני. מימוש האתגר של מציאת המרחב המשותף בין המשפטנים והמתמטיקאים, על מאפייניו הייחודיים, יהיה קריאת כיוון להבנת עולם הרגולציה על שימושים נוספים ורחבים של בינה מלאכותית
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הנכונות לדווח על פגיעות מיניות בחברה החרדית גוברת: לאורך שני העשורים האחרונים נרשמה עלייה משמעותית במספר תיקי רשויות הרווחה העוסקים בפגיעות מיניות או אלימות נגד ילדים ברשויות החרדיות, והוא גבוה מזה שנרשם ברשויות הלא חרדיות
מאת: ד"ר אסף שפירא
המתקפה על ועדת המינויים שסירבה לאשר את מינוי עמיר פרץ מדאיגה ומטעה. במבחן התוצאה, הסתמכות עליה ועל מקצועיותה שיפרה את תפקוד החברות הממשלתיות, ולכן הביקורת והתיקונים צריכים להתמקד בחיזוקה
4 נקודות שחייבים לקחת בחשבון לפני היציאה לדרך, כדי להפריח את הנגב בחדשנות ובמגוון אנושי
מאת: עו"ד עמיר כהנא
איכוני שב"כ אמנם נבלמו, אך מדינת המעקב ממשיכה להזדחל לתוך חיינו - ולא רק סביב מגפת הקורונה. בהעדר
לאחר שראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורביץ החליטו להפסיק עד להודעה חדשה את האיכונים אחר הנדבקים בזן החדש אומיקרון, חשוב מתמיד לדבר על החלופות. אילו אפשרויות טכנולוגיות עומדות בפנינו ובאילו אמצעים נוקטים בעולם?
חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על המהלך לעגן את הזכות לשוויון בהצעת חוק יסוד השוויון, ומציינים את הצורך הדחוף בעיגונה גם על רקע חוק יסוד הלאום. לצד זאת, ממליצים החוקרים על שורת תיקונים
השבוע התריע דוח המבקר מפני "הנדסת בחירות" בהיקפים נרחבים שמתבצעת בישראל. הדוח חושף כי מפלגות פרסמו תעמולה אנונימית ברשתות החברתיות במערכת הבחירות הראשונה ב-2019 (מועד א'), בניגוד גמור לצו יו"ר ועדת הבחירות. אך כל עוד הכנסת לא פועלת בנושא, אכיפת דיני תעמולת הבחירות במרחב הדיגיטלי נופלת בין הכיסאות – והכוח מוטה למפלגות במקום לבוחרים
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
לקראת הבחירות לרבנות הראשית (למועצת הרבנות הראשית ולתפקיד הרבנים הראשיים), שייערכו באוגוסט 2023, מוצעים מספר שינויים שמטרתם לפתור בעיות עקרוניות במבנה הנוכחי של האספה הבוחרת לגוף זה
לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל העתידות להיערך בעוד פחות משנתיים, מוצגת להלן חוות דעת המציעה לבחון מחדש את הזיקה הקיימת כיום בין הרבנים הראשיים לישראל ובין מערכת בתי הדין הרבניים
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, עו"ד עמיר כהנא
ההתרחבות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בהיקף השימוש בפלטפורמות מקוונות הביאה עמה, לצד היתרונות הברורים שבקדמה הטכנולוגית, גם תופעות קשות של אלימות, הטרדה, והשפלה. על מנת לצמצם את היקפן באופן משמעותי, יש למזער את משך הזמן שבו פרסומים מסוג זה יישארו ברשת
ההתנהלות הנכונה ולפי הדין היא אינטרס של המפקדים והם המחליטים", אמר ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה בשיחה בנושא משפט וביטחון בכנס ביטחון לאומי ודמוקרטיה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה. "ביקורת ופיקוח הם דברים חשובים ואני בעד ביקורת על כל המערכות, אבל צריך שתיעשה מתוך כוונה לשפר; הייעוץ המשפטי בתחום הביטחוני נועד לסייע למפקדים ולמדינאים לנצח מלחמות, יש הבנה עמוקה לכך בכל הממשלות"