מאמרים

בעיר ראשון לציון פועלות רק 4 ניידות משטרה. כדי להתגבר על המצוקה מפעילה העירייה ניידות פרטיות חסרות סמכות. מומי דהן קורא לבטל את המצב האבסורדי.

זה 35 ימים שובתים הפרקליטים שבשירות המדינה. אלעד גיל טוען כי טיפולו של שר המשפטים בפרשה לוקה בחסר, הן מן הבחינה הניהולית הן מן הבחינה המשפטית. קראו את מאמרו.

מה בין השריפה בכרמל ובין פרשת ויקיליקס? האם חופש המידע ישפר את מצב שירותי הכבאות בישראל? קראו את מאמרה של תהילה שוורץ- אלטשולר.

סאבר קאשור, ערבי ישראלי שהציג את עצמו לפני נשים בשם "דודו", הודה בעסקת טיעון באונס במרמה. עמיר פוקס סבור כי הרשעה זו נותנת גושפנקה משפטית לתפיסות גזעניות ופוגעת בערך השוויון. קראו את מאמרו.

התהליך הארוך לביטול הליך הבחירה הישירה לראשות הממשלה החל לפני 12 שנים. ב-7 במרץ יצוינו עשר שנים לביטולו בכנסת. קראו את מאמרו של אריק כרמון על המאבק בחוק ועל הצלקות שהותירה שיטת הבחירה הישירה בדמוקרטיה הישראלית.

האם קביעת יעדים מדידים למגזר הציבורי תורמת לייעול או פוגעת בתפקום של גופים ציבוריים? מומי דהן כותב על ההבדל שבין המגזר הפרטי למגזר הציבורי.

בימים שבהם משמעת קואליציונית ומשמעת סיעתית חורצות גורלן של הצעות חוק והכרעות מדיניות, קורא יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, במאמר בלעדי לאתר המכון, לתת מקום רב יותר לעצמאות ההחלטה של חברי הכנסת ולמוסר האישי שלהם.

פרשת ויקיליקס הבהירה לנו שהטכנולוגיה מצמצמת במידה ניכרת את השליטה השלטונית במידע. עם זאת הפרשה מוכיחה הן את הצורך בעיתונאות ממוסדת, רצינית, מסורה ומקצועית, והן את חשיבות התפיסה שכוח פרטי עלול לאיים על מרחב השיח הציבורי לא פחות מהשלטון.

קולות רבים הקוראים להקים ועדת חקירה ממלכתית להתנהלות הרשויות בשרפה בכרמל מתייחסים לוועדה כזאת כפתרון לכל צרותינו. דנה בלאנדר טוענת כי זוהי התחמקות מהבעיה האמיתית – האשמות אישיות במקום הפקת לקחים ארגוניים.

ב-14 בדצמבר הצליח סילביו ברלוסקוני לעבור מבחן גורלי, לאחר שניצח בהפרש זעיר בהצבעת אי אמון נגד ממשלתו.  פעם נוספת הוכיח ברלוסקוני כושר היחלצות מופלא ממצבים אבודים-לכאורה, תכונה שהקנתה לו את הכינוי "הודיני האיטלקי".

דוח הוועדה לזכויות האדם על מצב זכויות האדם בישראל מתאר אי-נחת הולכת וגוברת של הקהילה הבין-לאומית ממצב זכויות האדם בישראל. קראו את ביקורתו של יובל שני על הדוח וממצאיו.

ממשלת ישראל דנה בימים אלה במתן תוקף משפטי לגיור הנערך על ידי צה"ל. באופן מפתיע, אולי, מתנגד למהלך זה הרב הראשי לישראל. ידידה שטרן מסביר ומחווה את דעתו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מגנה את גילוי הדעת של עשרות רבני ערים לפיו חל איסור הלכתי על מכירה והשכרה של דירות למי שאינו יהודי.

באחרונה קיים המכון כנס בנושא החרדים בחברה הישראלית. ד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מִנהלת השירות האזרחי-לאומי ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, הטכניון, התייחס בדיון אל השירות האזרחי ואל השירות הלאומי כמנופים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הישראלי. קראו את עיקרי דבריו.

לאחרונה ניכרת התחממות מסוימת בגזרת המאבקים בין דת למדינה. הפסיקות האחרונות של רבנים בעניין ציות חיילים לפקודות הצבא מהוות סכנה מוחשית לתפקוד הצבא. במבט רחב יותר הן מסכנות את קיומו של צה"ל ואת קיומה של מדינת ישראל בכלל.

ביום שני האחרון אישרה הכנסת את חוק משאל העם, המחייב קיום משאל עם לפני כל החלטה על נסיגה משטח בריבונות ישראלית. דנה בלאנדר טוענת שמנגנון משאל העם כפי שהוא מעוגן בנוסח החוק יהפוך לגולם שקם על יוצרו.

כבר שנים שנושא החרדים אינו בוער כל כך במישור הפוליטי, המשפטי והתקשורתי כאחד ולכן זו השעה לקדם הצעת חוק ממשלתית שתקדם העסקת חרדים במגזר הציבורי. קראו את מאמר הדעה.

הצעת וועדת שישנסקי נדיבה מאין כמותה כלפי חברות הגז ונדיבה מדי על חשבון הציבור בישראל.
קראו את מאמרו של מומי דהן.

בשנים האחרונות הפכה השחיתות הפוליטית לאחד התחלואים הקשים של הדמוקרטיה הישראלית, והיא תופסת מקום מרכזי בשיח הציבורי. 

דוח המוסד לביטוח לאומי שפורסם אתמול מראה כי שיעור העוני הגיע לשיא עם תום העשור. מומי דהן גורס כי העובדה ששיעור העוני בישראל מוסיף לעלות נובעת מן ההנחה של מקבלי ההחלטות המרכזיים בישראל שצמיחה כלכלית היא התרופה לעוני.

הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" שהפך בשנים האחרונות כמעט למנטרה מקודשת בקרב חוגים דתיים וציוניים כאחד, אך הוא נתפס כמדיר את ערביי ישראל. יאיר שלג סבור שיש להבהיר את כוונתו של הביטוי באופן שיתקבל בברכה בקרב רוב הציבור היהודי והערבי גם יחד, וברוח עקרונות מגילת העצמאות.

לאחר הסערה שחולל חוק האזרחות, הצעת חוק חדשה מציעה לשלול את אזרחותם של אזרחים "לא נאמנים למדינה". לדעתם של שירי קרבס ומרדכי קרמניצר ההצעה היא פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויות האדם. קראו את המאמר.

לאחר הסערה שחולל חוק האזרחות, הצעת חוק חדשה מציעה לשלול את אזרחותם של אזרחים "לא נאמנים למדינה". לדעתם של שירי קרבס ומרדכי קרמניצר ההצעה היא פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויות האדם. קראו את המאמר.

אתמול הוכרע המרוץ לנשיאות ברזיל כאשר דילמה רוסף נבחרה לנשיאה החדשה. היא מתווספת לשורה ארוכה של נשים בעולם שנבחרו בשנה החולפת למשרות רמות דרג. באילו מדינות מכהנות מנהיגות ובאילו תפקידים? מה משפיע על ייצוג נשים? ומה מצבה של ישראל בתחום זה לעומת מדינות אחרות? קראו במאמר זה.

הצעת החוק בעניין הקמת ועדות קבלה מקנה לוועדות שיקול דעת רחב המאפשר לפסול מועמדים גם על בסיס מוצאם. בכך מצטרפת הצעת החוק לאפליה המתמשכת כלפי הציבור הערבי בתחום הדיור ולשורה של הצעות חוק המעידות על קיפוחו ועל הדרתו.

הצעת החוק בעניין ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים מבקשת לעגן בחקיקה ובמדיניות מוצהרת הפרדה חברתית; היא מעודדת שסעים חברתיים והסתגרות ומקדשת את הבידול ואת חוסר השוויון.

על פי הצעת חוק חדשה, מקבלי קצבאות וגמלאות מהביטוח הלאומי שלא ידווחו על פרטים מסוימים בחייהם יואשמו בעברה פלילית שעונשה מאסר. מדובר בשימוש לא ראוי במשפט הפלילי, שכן הוא יביא להכללת מקרים רבים בהגדרת העברה הפלילית אף על פי שאין הם אמורים להיכלל בה.

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית ירושלים, במסגרת כינוס זה.