מאמרים

להורדת גיל הפטור לגיוס חרדים, כפי שהומלץ על ידי הוועדה שהקים הרמטכ"ל לבדיקת נתוני גיוס החרדים לצה"ל, יש אמנם יתרונות לא מבוטלים, אך הוועדה לא לקחה בחשבון שיקולים לוגיים וענייניים שלא ניתן להקל בהם ראש

האם ההאטה בגיוס שוטרים מהמגזר הערבי ומיוצאי אתיופיה, נובעת מהתפתחויות חיוביות במעמדן של אוכלוסיות אלה בחברה, או שמא מדובר בירידה באמונן במשטרה? כך או כך, יש צורך בשינוי חברתי עמוק יותר ביחס לשתי האוכלוסיות הללו

במוקדם או במאוחר - נשירת מבוגרים משוק העבודה היא סוגיה שכולנו נתמודד איתה. כך ששימור כוח עבודה חיוני ורלבנטי, גם בשנות החמישים והשישים לחייו, יעזור להבטיח כלכלה צומחת שעובדת עבור כולנו

ממשלות ישראל חייבות להישאר עם הרגל על הגז, כל הדרך אל הפחתת הנטל הרגולטורי למינימום האפשרי

החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את הנעשה במח"ש, אינה ראויה. העיתוי בו הדבר נעשה- ערב בחירות, כמו גם הבחירה להתמקד במח"ש בלבד, תוך ההתעלמות ממסקנות הוועדה הבין משרדית שהוקמה בדיוק למטרה זו- מצביעים על כך שמטרתה האמיתית של ההחלטה אינה אלא התנגחות בפרקליטות

המדיניות שמבקשים לקדם חברי מפלגת ימינה, ובראשם איילת שקד, למקסם את זכויות היהודים ולמזער את זכויות הלא-יהודים במדינה, פוגעת לא רק בערכיה הדמוקרטיים אלא גם בערכים יהודיים בסיסיים, ובכך סותרת את שני ערכיה היסודיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

חסינות מהותית נועדה למעשים שהם בשולי הפעילות החוקית והלגיטימית של חברי הכנסת, ולא למעשי שחיתות חמורים, או להכשרת מעשה של קבלת שוחד או הפרת אמונים. כאשר חבר כנסת מעביר חוק, אל לו לעשות זאת למען האינטרסים הפרטיים שלו, גם בהנחה שמדובר בחוק שייטיב עם אחרים

הפלונטר הפוליטי שנמשך כבר למעלה משנה וחוסר היכולת של הפוליטיקאים להגיע להכרעה, הוכיחו שהגיע הזמן לשינוי השיטה. מתווה המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כמה צעדים הכרחיים שיסייעו בהחזרת המערכת הפוליטית למסילה

הדרך ליציאה מהסבך הפוליטי שנקלענו אליו ולהימנע מבחירות רביעיות, מתחילה בשינוי שיטת הבחירות. אם ראש הרשימה הגדולה יהיה אוטומטית גם ראש הממשלה, המערכת הפוליטית תצליח להגיע להכרעה

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל לעצור את שימוש המפלגות באפליקציות לניהול בחירות, בעיקר ביום הבחירות, עקב חשש לפגיעה בחוק הגנת הפרטיות והאיום על תקינותו של ההליך הדמוקרטי

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי פרסום רשימת 112 החברות הפועלות בהתנחלויות הוא הניסיון ליצור הבחנה בין ישראל להתנחלויות. בפועל מדובר בגוף פוליטי שקיבל החלטה פוליטית שמשיגה בדיוק את ההיפך

שמירה על אמון הציבור בכנסת מחייב בראש ובראשונה את חברי הכנסת עצמם - לקיים הליכי חקיקה באופן המבסס אמון, ולהוכיח שהם אינם פועלים לקידום אינטרסים אישיים. הענקת החסינות לח"כ חיים כץ אמש עומדת בניגוד מוחלט לכך, ומניחה את התשתית להתנהלות מושחתת של חברי כנסת נוספים

על אף היותן הגורם היחיד שנבחר ישירות על ידי הציבור, המפלגות זוכות פעם אחר פעם לאמון הציבורי הנמוך ביותר מבין מוסדות המדינה. אמנם הן כבר לא מהוות נדבך משמעותי בחיי היום-יום של האזרח, אך הן עדיין אבן היסוד של המשטר הפרלמנטרי, ועלינו האתגר להשיב את האמון הציבורי בהן

מעולם לא היה מצב בהיסטוריה של אמצעי התקשורת, שרבים כל כך בציבור מצהירים שהם משתמשים במקור לחדשות שהם כל כך לא מאמינים בו. אנחנו מבינים שמדובר במקור בעייתי לחדשות, ובכל זאת אנחנו מסתמכים עליו. כל הסיבות בסקירה שלפניכם

כחלק מתפקידם של חברי הכנסת, ניתן להם בעת הזו גם תפקיד מעין-שיפוטי, במסגרתו בכוחם להכריע מי יהיו רשאים להתמודד בבחירות הבאות, ולמי מעמיתיהם להעניק חסינות. אולם בפועל, במקום הפעלת שיקול דעת אישי ומשפטי, התוצאות ידועות מראש, על פי השיוך המפלגתי של חברי הכנסת

ב-6 בפברואר 2017 אישרה הכנסת את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, או בכינויו "חוק ההסדרה".

רוב השיח סביב העוזרים הדיגיטליים של חברות הטכנולוגיה מתמקד בשאלת איסוף המידע והשימוש בו, בעוד מתחת לפני השטח נעשה מאמץ ללמד את המכונה להביע רגשות וליצור איתנו קשר אישי ואינטימי. לשינויים האלה יהיו השלכות משמעותיות, וחשוב לתת עליהם את הדעת עכשיו

איך זה שמגזר, שנוכחותו בכל תחומי החיים בישראל רק הולכת ונעשית דומיננטית יותר ויותר, משיג תוצאות עלובות כל כך כשמדובר בתחום הפוליטי?

פרשת השחיתות בה מואשם ח"כ דוד ביטן משקפת בעיה מערכתית ורוחבית, בה השחיתות השלטונית מושרשרת בהווייתם של חלק מנבחרי הציבור ומערכות השלטון. רק מערכות שלטון מקצועיות, נאמנות לציבור ומחויבות כלפיו וכלפי שלטון החוק וערכיו - יבטיחו התנהלות ראויה והגונה

עסקת המאה האמריקאית כוללת תמיכה בדרישת ישראל לסיפוח חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, וכן הכרה במדינה פלסטינית. יחד עם זאת, היא מעלה סימני שאלה רבים בדבר העמדה המשפטית והיבטים הנוגעים לזכויות אדם, ביחס לאפשרות לחילופי שטחים בהם חיים אזרחי ישראל, ומעמד הפלסטינים תושבי השטחים שיסופחו

בישראל, כמו בארה"ב, גרעין התומכים של שני המנהיגים, טראמפ ונתניהו, הוא דתי עם נטיות משיחיות. זאת, בעוד שני המנהיגים חילונים גמורים. תוכנית השלום שרקמו השניים משקפת בדיוק את השילוב השאפתני הזה

רוב הציבור הישראלי תומך במתן שבתון ביום הבחירות רק למי שיוכיח שהצביע; חקירות נתניהו הן לדעת הישראלים הנושא העיקרי שישפיע על ההצבעה; בנושא המדיני- רוב במרכז ובשמאל לעומת מיעוט בימין סבורים שמועד פרסום עסקת המאה של טראמפ הוא בבחינת התערבות אמריקנית בבחירות בישראל

הזכות לפרטיות, שנולדה כזכות להיעזב במנוחה ושמירה על המתחם האישי מקבלת משמעות אחרת לגמרי בעולם הדיגיטלי. האפשרויות לאסוף מידע דרך רשת האינטרנט, מכשירים חכמים ואפליקציות, לשמור את המידע הזה בתוך "מוחות" מרכזיים, לעבד אותו ולהפיק ממנו תובנות עלינו כפרטים– הן המאפיין המרכזי של התקופה שלנו.

אחרי שתי מערכות בחירות בהן הפיצו את מסריהן והשקיעו כספים רבים בפרסום, כעת מצופה מהמפלגות לנהל קמפיינים חסכוניים וצנועים יותר ולהימנע מבזבוז מופרז של כספי הציבור

יחסו העוין של הציבור הישראלי כלפי חברי הכנסת הערבים לא הוגן, בעיקר לאור יחסו האוהד כלפי מנהיגי העולם, חלקם נגועים בעמדות אנטישמיות מובהקות

כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה

הדיון בעניין סיפוח שטחי יו"ש מחייב את ישראל להתמודד עם שאלה שניסתה להימנע ממנה עשרות שנים – מעמדם של הפלסטינים, ולנקוט לגביה עמדה ברורה

העבירה העולה לכאורה מכתב האישום של ח"כ כץ היא של מעשה שחיתות. עצם העובדה שהיא נוגעת לפעילות פרלמנטרית, אינה נותנת "רישיון" לפעול בשחיתות

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה