מאמרים

אתמול (13.2.2011) הודיע ראש הממשלה כי הוחלט להקים ועדה לבחינת שיטות הממשל והמשילות בישראל. בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה נמסר כי הנושאים שייבחנו הם המעבר לשיטת ממשל נשיאותית, שינוי שיטת הבחירות הנוכחית לשיטת בחירות אזורית והצבעת אזרחים ישראלים בחו"ל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק במשך כל שנות קיומו בנושאים אלו. היכנסו וקראו על כל אחד מהנושאים ועיינו במחקרים ובמאמרי הדעה.

קראו את מסמך התגובה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לנייר העמדה שהוגש מטעם הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא יציבות ממשלות - רקע ומסקנות.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הגבלת גודל ממשלות - סקירה, מסקנות והמלצות.

הצגת תלוש המשכורת של נתניהו העלתה את שאלת השכר של נבחרי הציבור בישראל. האם שכר חברי הכנסת גבוה מדי? או שאנו משלמים כסף רב יותר בשל איטיות המערכת הפרלמנטרית, ועובדת היותה מצומצת ומסורבלת?

על סִפּה של מהפכה במצרים, על הגבול שבין רודנות לבין החשש משלטון אסלאמי, ג'סי פרס מזכיר שלמאורעות במצרים יכול להיות גם סוף אחר. הוא מציע שישראל תחשוב מעבר לאינטרסים קצרי הטווח שלה ותתמוך בדמוקרטיה במדינות ערב. קראו את מאמרו.

אתגרי השעה בנושא הגיור ובמאבק על דמותה של הרבנות הראשית מצריכים מנהיג בעל שיעור קומה הלכתי, שיכול לפנות אל כלל הציבור ושמבין את אתגרי השעה. מי יהיה האיש שיצליח לחבר את הציבור היהודי בארץ לפסקי הלכה מטעם הרבנות?

בשנים האחרונות פוחתות הסובסידיות הממשלתיות למוצרי בסיס כמו מים, חלב או לחם. המהומות האחרונות בתוניסיה מזכירות את תלותם של משטרים ברווחה שחשים האזרחים וביכולת הרכישה של מוצרי יסוד. קראו את מאמרו של מומי דהן.

החודש מלאו יובל שנים לשיאה של הפרשה שהסעירה את המערכת הפוליטית בישראל בשנותיה הצעירות - "פרשת לבון". עופר קניג מחזיר אותנו לשרשרת האירועים המורכבת וטוען שגם חמישים שנה אחרי פרשת לבון היא אחד הצמתים הפוליטיים החשובים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

חוק היובש – האוסר על מכירת משקאות אלכוהוליים לאחר השעה אחת עשרה בלילה – עבר בכנסת ובוועדותיה בקלות. אך האם הפגיעה בחופש האזרחי לשם השגת התכלית הראויה של מניעת אלימות היא אכן הפגיעה המופחתת והמידתית ביותר האפשרית? קראו את המאמר.

ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתריעים מפני התקפה על הדמוקרטיה הישראלית – בהצעות חוק, במכתבי רבנים ובהקצנת השיח נגד כל מי שנתפס כאחר. הדמוקרטיה אינה רק שיטת ממשל ומוסדות שלטון, אלא מהותה בקיום ערכים דמוקרטיים של שוויון, חופש וזכויות אדם. מאמרם של אריק כרמון, מרדכי קרמניצר וידידיה שטרן.

משהתפנה השבוע תיק הרווחה התברר שוב עד כמה המשרד הזה לא אטרקטיבי. מומי דהן סבור כי הכלים לשינוי אינם ברשות שר הרווחה וטוען שכאשר הממשלה מתעלמת מהעוני ומהפערים הכלכליים – אין לשר הרווחה סיכוי.

כמעט 60 שנים לאחר אשרור אמנת הפליטים ועם התגברות זרם הפליטים והשוהים הבלתי חוקיים בישראל, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חקיקה ראשונה לעניין הטיפול בפליטים. קראו את התקציר למאמרו של רובי ציגלר.

האם פיצול סיעות הוא תהליך פסול שיש בו מעילה באמון הבוחר או שזהו אמצעי הכרחי לשמירת מידה מסוימת של גמישות גם במהלך כהונת של בית המחוקקים?

אין עוררין על כך שאיום הטילים מסוריה הוא חמור, ושאי-היציבות הנוכחית בלבנון עלולה להדרדר לכדי מלחמה כוללת בין ישראל לסוריה, בה צפוי העורף הישראלי לשלם מחיר חסר תקדים. אבל מניעת התרחיש הזה כרוכה בהגברת הלחץ על סוריה, לא בהיתפסות לתקוות שווא של שלום. רק אם יבינו היושבים בדמשק שהתקפה על ישראל פירושה הקץ לשלטונם, תקטן סכנת המלחמה וייפתח אולי גם צהר לשלום.

שר הביטחון אהוד ברק הכריז אתמול על פרישתו ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי סיעה נוספים. פרישתם של ברק ושותפיו כבר מכה גלים במערכת הפוליטית ומשפיעה על הממשלה ועל מערכת המפלגות הישראלית. זוהי נקודת מבחן משמעותית למפלגת העבודה, הנמצאת בתהליך היחלשות הדרגתי כבר יותר מעשור.

פערי שכר בשוק העבודה אמורים לעודד השקעה בכוח אדם ובהכשרה מקצועית. מומי דהן טוען כי פערי השכר בישראל גדולים מדי ואינם נחוצים להמרצת המשק. לדעתו, הפערים אינם נובעים מכוחות שוק אלא מכך שהפסקנו להתנהג בשוק העבודה כבני אדם.

מכתב הרבנים אוסר למכור או להשכיר דירות לנכרים בישראל ומסתמך לשם כך על שני איסורים מהתורה. אליעזר חדד מבקר את יצירת הקשר בסוגיה זו בין האיסור לבין ההלכה וטוען שנדמה כי המגמתיות שבמכתב פוגעת בהלכה, שהיא – דווקא – קשובה למורכבות של המציאות. קראו את מאמרו.
עוד על נושא זה בכנס מכתב הרבנים – ערעור החברה והדמוקרטיה?, ב-18 בינואר 2011.

מדינת ישראל חתומה על ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם המעניקה זכויות מקלט לפליטים. רובי ציגלר מפנה את תשומת הלב לכך שישראל בוחרת להגדיר את פליטיה כמסתננים, ולא לכבד את זכויות האדם להן היא מחויבת.

ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה שמטרתה "לחשוף" את האמת מאחורי ארגוני זכויות האדם בישראל נועדה למעשה להסתיר את האמת. ההחלטה תמריץ את המאמצים הבינלאומיים לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדי צבא ישראלים ותגרום לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

בימים 5-6 בינואר 2011, התקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא אנשים עם מוגבלות במדינה יהודית ודמוקרטית. שחר ליפשיץ מציג לסיכום את הגישות לצדק חברתי במסורת הדמוקרטיה הליברלית ובמסורת היהודית.

בשנת 2010 ערך המכון הישראלי לדמוקטיה קבוצות דיון של צעירים בגילאי 25-32, במסגרת פורום צוערי הדמוקטיה. קראו את מאמרה של ד"ר כרמית הבר המנתח את קבוצות הדיון האלו ואת עולם הערכים של צעירי ישראל. המאמר בהנחיית פרופ' תמר הרמן.

האם אנו באמת מדינה קפיטליסטית יותר מאז תום עידן מפא"י? האם הקפיטליזם והסוציאליזם הן באמת שתי שיטות כלכליות נבדלות? ואולי מדובר בשיטה אחת לזיהוי פוליטי על פני מפת השמאל-ימין הישראלית? 

בשנת 2010 ערך המכון תחרות נאומים לצעירים בנושא "מצעיר די אפאתי לפוליטיקאי מאוד אכפתי", במסגרת פורום צוערי הדמוקטיה. קראו את מאמרה של ד"ר כרמית הבר המנתח את תחרות הנאומים ואת חלקם של הצעירים בחיים הפוליטיים בישראל. המאמר בהנחיית פרופ' תמר הרמן.

ערעור על זכויות הציבור הערבי בישראל הינו ערעור של ערכיה של המהותיים של הדמוקרטיה. יאיר שלג מציע לרבנים ואינטלקטואלים לא לבחון את המציאות בכלים תיאורטיים והלכתיים חד-מימדיים, אלא להביט בה במבט מורכב ופתוח.

בעקבות השאלה אם ראוי להקים ועדת חקירה לבדיקת השרפה בכרמל מגיש רענן סוליציאנו-קינן סקירה היסטורית קצרה של מוסד ועדות החקירה, הסיבות להקמת ועדות אלה ויישום מסקנותיהן.

מדיניות המיסוי בישראל תורמת להגדלת הפערים החברתיים באופן שפוגע ברבים מאזרחי המדינה ומנוגד להמלצות הדרג המקצועי במשרד האוצר. האם התייאשנו עד כדי כך מן הפוליטיקה עד כי נסכים להמשך מגמה זו?

יאיר שלג מציג תפיסה הרואה באזרחות בישראל מעין חברוּת שוַות זכויות וחובות במועדון מכובד. הוא מציע להעשיר את הזהות הישראלית האזרחית המשותפת לכל אזרחי ישראל בד בבד עם המשך קיום זהותה הלאומית היהודית של המדינה.

אריה אלדד בוחן במאמרו את השאלה מי צריך ומי ראוי להיות אזרח ישראלי. לטענתו, מדינת ישראל עדיין נתונה במלחמת העצמאות שלה נגד האיום על דמותה היהודית ועל הרוב היהודי שלה. לפיכך עליה להתגונן מפני אלה המבקשים להיות אזרחיה ולשנות בתוך כך את אופייה הציוני ואת תכלית קיומה.

שולמית אלוני מעמידה את ההיבט הדמוקרטי של מדינת ישראל, ובפרט את עקרון השוויון, כאבן היסוד של הגדרת האזרחות. היא מתקוממת על הלכי הרוח הגזעניים שאנו עדים להם לאחרונה, אשר עומדים לדעתה בניגוד לחזון המכונן של מדינת ישראל.