עשור שלם בדקה וחצי. מוכנים? מתחילים!
מהי חסינות פרלמנטרית, מדוע היא איננה ניתנת לחברי כנסת באופן אוטומטי ומהן העילות להענקתה? עם שובה של החסינות לסדר היום, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עושים סדר ומסבירים כל מה שצריך לדעת
החברה הישראלית עברה שינויים רבים בעשור האחרון, כשאחד העיקריים בהם הוא נושא השוויון המגדרי, שמשתקף גם במאמציו של הצבא לשילוב נשים ביחידות השונות. אולם לצד ההישגים, ידע עשור זה גם אתגרים מורכבים הנוגעים לשירות הנשים בצה"ל
חוק הלאום, דה-לגיטימציה ואפליה - כך נראה העשור האחרון בראי החברה הערבית בישראל. האוכלוסייה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהמדינה, והגיע הזמן שתהיה לה גם נציגות ראויה בשירות הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות
מאת: ד"ר גיא לוריא
החשש מפני פגיעה של התביעה בזכויות חשודים ונאשמים הצטמצם בעשור האחרון בזכות הגברת הבקרה עליה, אולם החשש הזה עדיין קיים וניתן לצמצום באמצעות רפורמות מבניות, שיחזקו את נציבות התלונות ויאחדו את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
העשור האחרון בישראל אופיין על ידי גל של חקיקה הפוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת הרשויות. יש לקוות כי בעשור הבא נזכה לצמצום ואף בלימת הצעת אלה ושחברי הכנסת ישכילו למצוא את הדרך להסדיר את יחסי הרשויות ואת זכויות האדם בחקיקת יסוד יציבה ומשוריינת ברוב גדול
מאת: ד"ר אסף שפירא
האינטרס הציבורי הוא שמירה על שירות מדינה בלתי תלוי, עצמאי ומקצועי, אולם העשור האחרון אופיין לא פעם בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, ובמיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים
מאת: ד"ר חן פרידברג
העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במאבק המתמשך בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית - מערכת המשפט חייבת לשמור על מעמדה העצמאי ולשפוט ללא סייג וללא חשש מפגיעה במעמדה, אולם את ההכרעה בדבר שאלת הרכבת הממשלה על ידי אדם המואשם בפלילים, יש להשאיר בידי הציבור
מאת: ד"ר אסף שפירא
מספר חברי הכנסת שנבחרו במפלגות שקיימו פריימריז לבחירת הרשימה לכנסת ירד תוך עשור מ-68 ל-45. האם שיטת הפריימריז תיעלם בעשור הבא?
מה המשמעות של החלטת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה כנגד ישראל, ומהן ההשלכות? האם יש לבית הדין סמכות לחקור את הנעשה בשטחנו, והאם ישראל חייבת לשתף פעולה עם החקירה? כל מה שרציתם לדעת על בית הדין בהאג והחלטתו לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלמה
מאת: ד"ר גיא לוריא
מה שברור הוא שהנתונים הללו מזמינים בדיקה מדוקדקת של מנגנון בדיקת התלונות נגד שוטרים. במיוחד על רקע הביקורת הציבורית בחודשים האחרונים על התנהלות המשטרה ומח"ש, לא ניתן להתעלם מהנתונים הללו. התעלמות מהנתונים – בניגוד למח"ש, המשטרה אף אינה טורחת לפרסם את מספר התלונות המוגשות לה – לא תעלימם
מאת: ד"ר גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה
מאת: פרופ' יובל שני
בלי נימוק מיוחד שיסביר מדוע עו״ד בן ארי, שאינה מועמדת טבעית לתפקיד ממלא המקום בשל התפקיד הזוטר יחסית שלה והניסיון הניהולי המוגבל שלה, הועדפה על ידי השר על פני המשנה לפרקליט המדינה, שהוא המועמד הטבעי למלא את מקומו של פרקליט המדינה, לא ניתן לקבל את המינוי כסביר. לא כל שכן כאשר ההחלטה מנוגדת לעמדה המקצועית של נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בכל הקשור לניהול התקין של המערכת
מאת: פרופ' יובל שני
מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה
מאת: דפנה אבירם-ניצן
רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה
מאת: פרופ' עופר קניג
הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר, והנהגתו של בנימין נתניהו צפויה לעמוד למבחן רציני - לראשונה מזה 14 שנים. האם לאחר סדרת התמודדויות שלא עוררו עניין, הקרב הצפוי בין גדעון סער לנתניהו יביא להשתתפות רחבה של מתפקדי הליכוד?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
אקטיביזם משפטי יכול להיות מוצדק כשמטרתו היא הגנה על זכויות אדם ומיעוטים, אבל האם יש לו הצדקה לצורך סילוק ראש ממשלה נאשם בפלילים מהמערכת הפוליטית, ערב בחירות? כיוון שהחוק לא מספק מענה לסוגיה, ההכרעה מונחת על כתפי הציבור
אז מה מצבה של הדמוקרטיה בישראל? עד כמה אתם מביעים אמון במוסדות המדינה? מה מצבה של מערכת השירות הציבורי? ועד כמה ההחלטות המקצועיות המתקבלות על ידי שופטי בית המשפט העליון מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות? ענו וגלו איפה אתם ביחס לשאר הישראלים!
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הירידה במספר החרדים המתגייסים לצה"ל מצביעה על המחיר של היעדר חוק גיוס הכולל יעדי גיוס לחרדים, יחד עם סנקציות כלכליות לישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים. אלה יגבירו את המוטיבציה וההיערכות של צה"ל לגייס חרדים, כמו גם של הצעירים החרדים להתגייס לצבא
תפקידו של בית המשפט הוא לשקף את השינויים החברתיים שגורמים להתנהגות פסולה להפוך נפוצה, ולהשפיע על החברה באמצעות פסיקה וענישה. יחסי קח־תן בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת שהפכו בשני העשורים האחרונים לרעילים, לא נכללו בעבירות שוחד של סיקור חיובי ומסגור מלטף, אלא שעכשיו- הנסיבות מחייבות התייחסות משפטית
רצונו של שר חדש להטביע את חותמו ולערוך שינויים מובן, אולם בזמן ממשלת מעבר ובדרך למערכת בחירות נוספת - לא זו העת לרפורמות מרחיקות לכת. על שר הביטחון החדש, נפתלי בנט, לרסן עצמו ולא לקבל החלטות משמעותיות הנוגעות למדיניות הביטחון הישראלית
מאת: יוחנן פלסנר
אחרי שתי מערכות בחירות לא מוצלחות, הגיע הזמן שנבין- הבעיה היא בשיטה. המחיר הכלכלי שגבה הפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו מצריך חשיבה מחדש על שינוי שיטת הבחירות, כך שראש המפלגה הגדולה יהיה באופן אוטומטי גם ראש הממשלה
מאת: יאיר שלג
על כפות המאזניים עומדות בימים אלה שתי סכנות שונות לאובדן האמון הציבורי במי שאמורים לשרתו: מצד אחד- ראש הממשלה, ומהצד השני- מערכות אכיפת החוק. את נתניהו צריך להעמיד לדין, ללא מורא וללא משוא פנים, אך גם הפרקליטות ומערכת המשפט מצדן זקוקות לניעור
מאת: פרופ' יובל שני
ראש הממשלה מנהל מכסאו קמפיין נגד רשויות אכיפת החוק, ונגד העדים המעידים נגדו. לכן, השאלה המשפטית הבוערת איננה אם ראש הממשלה חייב להתפטר, אלא האם עליו לצאת לנבצרות זמנית באופן מיידי
תהליך הדיגיטציה שעובר השלטון המקומי יכול לייצר מרחב מרובה גוונים מבחינת משטר הרגולציה שלו, בעיקר מבחינת השמירה על זכויות הפרט. בהיעדר מדיניות ברורה בנוגע להקשרים טכנולוגיים שונים, בראשם מעקב המונים ברשות הרבים, הרשויות למעשה חופשיות לייצר עבור עצמן מדיניות באופן עצמאי
חופש העיתונות בישראל ספג פגיעה חמורה בעקבות כתבי האישום בתיקי 2000 ו-4000 - גם בשל הניסיון להשתמש במערכת העיתונאית כדי להשיג הטבות כלכליות, רגולטוריות ועסקיות עבור מוציאים לאור ובעלים, וגם בשל הפגיעה ביחסי מקורות פוליטיים ועיתונאים בישראל
מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר עולה כי 43% מהציבור סבורים שרה"מ בנימין נתניהו אחראי לכך שבחודשיים האחרונים לא הוקמה ממשלה; 38% תולים את האשם בח"כ אביגדור ליברמן, ורק 7.5% מפנים אצבע מאשימה כלפי ח"כ בני גנץ; 37% ממצביעי הליכוד: על נתניהו לסיים את תפקידו בעקבות הגשת כתב האישום
מאת: יאיר שלג
כיצד איבדו מפלגות הציונות הדתית מכוחן? התשובה טמונה דווקא בהצלחתה של הציונות הדתית, שאנשיה חיים בדילמה זהותית תמידית: מחד, יצר השתלבות בחברה הישראלית, ומצד שני גאוות יחידה מגזרית, ורצון ליצור את ההשתלבות דווקא מתוך המגזר ובשמו
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
נכון שהחלל הציבורי רווי גם בדברי הסתה, אך ההבדל בין ביקורת עניינית ודיון משמעותי לבין הסתה והשתלחות פרועה לא תמיד ברור, והשימוש בהאשמה בהסתה, בתגובה לכל סוג של ביקורת, הופך לכלי מסוכן לסתימת פיות